כשאנחנו מכניסים הביתה צמח חדש, אחת השאלות הראשונות שאנחנו שואלים היא איפה להניח אותו.
האם הוא זקוק לשמש ישירה? האם דווקא לחצי צל? כמה מים הוא צריך? האם טוב לו ליד החלון או במקום מוגן יותר?
אנחנו מבינים באופן כמעט אינטואיטיבי שלא מספיק לדעת שהצמח קיבל מים ודשן. גם לתנאים שבהם הוא גדל יש משמעות. אותו צמח יכול לשגשג במקום אחד ולהיראות אחרת לגמרי כשמעבירים אותו למקום שאינו מתאים לו.
המחשבה הזאת מלווה אותי לאחרונה דווקא כשאני מסתכלת על אחד המפגשים הראשונים והמשמעותיים ביותר של תינוק עם העולם: האוכל.
אנחנו עוסקים הרבה מאוד בשאלה מה תינוקות וילדים אוכלים. חלב אם או תמ"ל, מתי מתחילים טעימות, אילו רכיבים נכנסים לצלחת, מה בריא, מה מזין, מה מומלץ בכל גיל.
אבל מה לגבי התנאים שבהם האכילה מתרחשת?
האם ייתכן שגם שם אין תשובה אחת שמתאימה לכל התינוקות?
זו השאלה שמעניינת אותי.
במשך יותר מ־20 שנה של עבודה עם ילדים ומשפחות, למדתי עד כמה ילדים שנולדים לאותה משפחה יכולים להיות שונים זה מזה. אחד זקוק לשקט, אחר מחפש גירויים. אחד מסתגל במהירות לשינויים ואחר זקוק לזמן. אנחנו רואים את ההבדלים האלה באופי, בהתנהגות, בלמידה ובתקשורת,
ובכל זאת סביב אוכל אנחנו עדיין נוטים לחפש לא פעם את הדרך האחת "הנכונה".
אני מציעה להוסיף לשיחה הזאת עוד שכבה: לא רק מה אנחנו נותנים לילד לאכול, אלא באילו תנאים ונסיבות הוא פוגש את האוכל.
אחד הכלים שבהם אני משתמשת בעבודתי הוא מפת האכילה הנגזרת ממפת העיצוב האנושי, Human Design. על פי הגישה הזאת קיימים שישה מסלולי אכילה מרכזיים, שלכל אחד מהם שני צדדים, ובסך הכול 12 אופני אכילה המתייחסים לתנאים ולנסיבות שבהם מתקיימת האכילה.
חשוב לי לדייק: המפה אינה אומרת להורה איזה מזון לתת לילד ואינה מחליפה הנחיות רפואיות או תזונתיות. מבחינתי היא מציעה מידע נוסף שאפשר להתנסות בו ולהתבונן באמצעותו בילד הספציפי שנמצא מולנו.
במקום לקבל את המידע כאמת שצריך להאמין בה, אני מזמינה הורים להפוך לרגע לחוקרים.
לנסות. להתבונן. לראות מה קורה.
איך הילד מגיב כשהאכילה מתקיימת בתנאים מסוימים? מה משתנה בתנאים אחרים? מתי הוא נראה נינוח יותר סביב האוכל ומתי פחות?
לדוגמה, אחד מאופני האכילה בגישה מתייחס לטמפרטורה שבה מתקיימת ההזנה. במסלולים אחרים ההתייחסות יכולה להיות לתנאים אחרים סביב האכילה. הרעיון אינו להתחיל לנהל את התינוק לפי רשימת הוראות חדשה, אלא לקבל נקודת התבוננות נוספת ולבדוק אותה במציאות.
ופה אני חוזרת לצמח.
כשאני מגלה שהצמח שלי זקוק לחצי צל, אני לא חושבת שמשהו "לא בסדר" בו משום שהוא אינו משגשג בשמש מלאה. אני פשוט מבינה שאלו התנאים שבהם הוא מתפתח טוב יותר.
ומה יקרה אם נביא מעט מהסקרנות הזאת גם אל הילדים שלנו?
לפעמים תינוק או ילד מקבל מהר מאוד הגדרה: "סרבן אכילה", "בררן", "קשה עם אוכל". ברור שיש מצבים שבהם קושי באכילה מחייב בירור וטיפול מקצועי, ובכל חשש לבריאות, לגדילה או להתפתחות חשוב לפנות לאנשי המקצוע המתאימים. אבל לצד הבירור הזה, אפשר גם להישאר סקרנים לגבי הילד עצמו.
אולי במקום להתחיל ב"איך גורמים לו לאכול?", אפשר לפעמים להתחיל ב"מה אני עדיין לא יודעת על הדרך שבה הילד שלי פוגש אוכל?"
בעיניי, כאן נמצאת המשמעות הגדולה יותר של האינדיבידואליות.
ילד לא מגיע לעולם כגרסה קטנה שלנו. הוא מגיע עם מזג משלו, חושים משלו, קצב משלו ודרך משלו לפגוש את העולם. ככל שאנחנו לומדים להכיר אותו לפני שאנחנו ממהרים להתאים אותו למה שמקובל, אנחנו מאפשרים לייחודיות הזאת לקבל מקום.
וזו גם הסיבה שמעניינת אותי במיוחד האפשרות להכיר את מפת האכילה כבר בתחילת הדרך. לא משום שמאוחר מדי בגיל אחר — אפשר להתחיל להתבונן ולהתנסות בכל גיל — אלא מפני שבשנים הראשונות מערכת היחסים של הילד עם אוכל עדיין נבנית.
אני לא מציעה להורים להחליף את כל מה שהם יודעים על תזונה, בריאות או האכלה. אני מציעה להוסיף שאלה.
בפעם הבאה שאתם מאכילים את התינוק או יושבים לאכול עם הילד, לפני שאתם מסתכלים רק על מה שנמצא בצלחת, הסתכלו גם על מה שקורה מסביבה.
איך הוא מגיב? מתי נעים לו? מה משתנה כשהתנאים משתנים? ומה אתם יכולים ללמוד ממנו כשאתם לא ממהרים להחליט מראש איך הוא "אמור" לאכול?
כי בדיוק כפי שלא כל צמח זקוק לאותה כמות שמש כדי לצמוח, אולי גם הילדים שלנו לא זקוקים לאותם תנאים כדי לפתח מערכת יחסים טובה ונינוחה עם האוכל.
ולפעמים, עוד לפני שאנחנו מחפשים דרך לשנות את הילד, שווה לבדוק אם אפשר פשוט להכיר אותו קצת יותר.
אירית עוז, מייסדת "משכן עוז – הרמוניה", עוסקת למעלה מ־20 שנה בליווי ילדים ומשפחות ומפתחת שיטת "הרמוניה". במסגרת עבודתה היא משלבת גם כלים מעולם העיצוב האנושי ומפת האכילה לתינוקות, פעוטות וילדים. הגישה המתוארת בכתבה היא גישה משלימה ואינה מהווה ייעוץ רפואי או תזונתי ואינה מחליפה אבחון, טיפול או המלצות של אנשי מקצוע מוסמכים.
קישור לאתר – משכן עוז-הרמוניה
Oz-Harmony Temple – Home Page
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
