מאמר בינלאומי חושף: כך התמודדו צוותי סורוקה תחת אש ב – 07/10

החוקרים מציגים אסטרטגיות יישומיות לכל בית חולים: וביניהם גיוס כוח אדם עם חלוקת תפקידים ברורה, בחירת בדיקות הדימות ישירות בעמדת ה – CT ועוד

במאמר שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Radiology מתוארת פעילות מערך הדימות בסורוקה במהלך אירועי ה־7 באוקטובר 2023, ומציג לקחים והמלצות להיערכות עתידית באירועי חירום רב נפגעים.

אירועי רב-נפגעים מתאפיינים בד"כ בשלבים ברורים של כאוס, התייצבות ופתרון. באירוע ב – 7.10 שלב אי הוודאות נמשך זמן רב, במהלכו הגיע למרכז הרפואי זרם חסר תקדים של נפגעים, רבים מהם פונו כמעט ללא מיון ראשוני בשטח. הלחץ העצום על שירותי הדימות נבע מהמספר הרב של הפצועים, רבים מהם עם פציעות חודרות, והיה ברור שהדימות המהיר והמדויק קריטי לקבלת החלטות רפואיות מצילות חיים.

במאמר, שנערך על ידי צוות רופאים וחוקרים מסורוקה, הודגשו האתגרים החריגים שבהם נדרש המערך לעמוד: היקף אדיר של פצועים, משך האירוע תחת איום מתמיד של ירי טילים והצורך להפעיל מערך דימות מלא בזמן אמת. בתוך שמונה שעות בלבד הגיעו יותר מ־400 פצועים לסורוקה, ובמהלך היממה הראשונה עברו 461 מהם בדיקות דימות, בהן 351 צילומי רנטגן ו־164 בדיקות CT.

לדברי ד"ר גל בן־אריה, רדיולוג בכיר ומנהל שירות חדשנות ובינה מלאכותית במערך הדימות בסורוקה: "האתגר שניצב בפנינו ב־7 באוקטובר היה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו עד כה. בשונה מאירועי טרור או מתקפות קודמות בעולם, כאן התמודדנו עם שילוב נדיר של היקף עצום של נפגעים, משך אירוע ממושך תחת איום מתמיד של ירי טילים, וצורך להפעיל מערך דימות מלא גם תוך כדי אזעקות. בתוך שעות ספורות נדרשנו להפעיל מחדש נהלים, לגייס במהירות כוח אדם ולהתאים את מערכות העבודה למציאות משתנה. הפעלנו מכשירי CT לא שגרתיים (כאלה שאינם בשימוש שגרתי לסריקות דימות אבחנתי ביום-יום), נעשה שימוש במערכת בינה מלאכותית כדי לתמוך בהחלטות, ובמקביל המשכנו לספק טיפול רציף גם למטופלים שאינם קשורים לאירוע.

מוסיף ד"ר בן אריה: "זהו שיעור משמעותי לכל מערכת בריאות בעולם. עלינו להיערך לא רק לתרחישים שנלמדו בעבר, אלא לדעת לפעול בגמישות, לחשוב באופן יצירתי, ולשמור גם על רווחת הצוותים בתנאים הקשים ביותר, כשרובם דואגים במקביל גם למשפחותיהם שנמצאות תחת מתקפה".

המחקר מתאר צעדים קריטיים שננקטו, כגון: תגבור מידי של כוח האדם והצבת רדיולוג/ית בכל מכשיר CT,

הפעלה של מכשירי CT ממוגנים מחוץ לחדר המיון ושימוש בבינה מלאכותית לניהול ובקרת איכות בזמן אמת.

והתוצאה היא קיצור משמעותי של זמני ביצוע בדיקות CT מ־54 דקות ל־28 דקות בלבד, תוך ניהול מסלול מקביל שהבטיח טיפול רציף גם במטופלים שאינם קשורים לאירוע.

בין הלקחים וההמלצות המרכזיות שגובשו:

  • גיוס מהיר של צוותים עם תפקידים ברורים
  • יישום טריאז’ הדמייתי ובמיוחד כאשר הטריאג' בשטח מוגבל
  • שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
  • תשומת לב לרווחת הצוות הרפואי גם בתנאי לחץ קיצוניים.

ד"ר בן־אריה מסכם: "כדי להיערך לעתיד יש לאמן צוותים בתרחישים משתנים, לבנות מערכות גמישות ולהיות מוכנים לבלתי צפוי  לא רק לשחזר את הלקחים מהאסון הקודם."

המאמר מציב את ההתמודדות הייחודית של סורוקה כמודל בינלאומי ללמידה ולהיערכות לקראת אתגרי מערכת הבריאות בעידן של אירועי חירום מורכבים.


◼️ חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

צילום: בית החולים סורוקה, באר שבע

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן