מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה מיד בעקבותיה, העלו שוב לסדר היום את סוגיית שאיבת הזרע מחללי צה"ל ומנפגעי פעולות איבה. הנושא הכאוב עלה לסדר היום כבר בשנים עברו, כאשר משפחות רבות של חללי צה"ל פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשאוב את זרע יקיריהן ולאפשר הולדת נכדים מבניהם שנפלו בשדה הקרב.
לדברי עו"ד אווה שטיינמץ, ממשרד עורכי הדין א. אלטו קליין שטיינמץ, מומחית לדיני משפחה וירושה, בחודש מאי האחרון עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק, הנקראת "חוק ההמשכיות", אך ההצעה טרם עברה קריאה שנייה ושלישית. בשל כך, המצב המשפטי השורר בישראל לוקה בחסר, וכל עוד אין חוק המסדיר את הסוגייה, פועלים בתי המשפט לענייני משפחה על פי מספר הנחיות וקווים מנחים, שאף הולידו שורה של החלטות ופסיקה לאורך השנים.
נוהל ייעודי, שפרסם משרד הבריאות לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מאפשר להוריו או לבת זוגו של חלל מלחמה, לבצע שאיבת זרע מגופתו באופן מידי, וזאת בלא צורך לפנות לבית המשפט. הדבר נוגע גם לאזרחים שנרצחו בפעולות איבה. עם זאת, כדי לעשות שימוש בזרע, ההורים או בת הזוג השכולים יידרשו להביא ראיות לכך שהדבר עולה בקנה אחד עם רצונו של המנוח, ולכל הפחות להוכיח שהמנוח לא התנגד לביצוע ההליך.
הצעת החוק, שכאמור עברה רק בקריאה טרומית, באה להסדיר את המצב. על פי הצעת החוק, בת זוגו של נפטר, שלא הביע התנגדות לכך, תוכל לעשות שימוש בזרעו, גם אם הנפטר לא הותיר אחריו הנחיות מפורשות בעניין.
אם אין לנפטר בת זוג, או שהיא איננה מעוניינת לעשות שימוש בזרעו, יש לאפשר להורי הנפטר – באישור בית המשפט לענייני משפחה – לעשות שימוש בזרעו באמצעות אישה אחרת, שתהפוך לאימו של הילד שייוולד, אך זאת רק אם הנפטר הותיר הנחיות מפורשות בכתב המתירות לעשות כן.
מצב דברים זה עלול לעורר מחלוקות, למשל בין הורי הנפטר לבין בת זוגו, שכן החוק בנוסחו המוצע, מעניק לבנות הזוג שליטה כמעט מוחלטת בהחלטות. לדבריה, בתי המשפט שיידרשו לדון בסכסוכים שיפרצו בין הורי המנוח לבת זוגו, עלולים לעמוד בפני הכרעות קשות.
כך למשל, עלול להיווצר מצב שבו בת הזוג תתעקש להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך תתעורר מחלוקת בינה לבין ההורים, האם ניתן להכיר בה בכלל כבת זוג וכידועה בציבור. לחלופין, ייתכן מצב שבו בת הזוג תתעקש שלא להרות ולהשמיד את זרעו של בעלה, שלא השאיר אחריו הוראות בכתב, בעוד שהוריו השכולים יבקשו להעמיד מזרעו צאצאים באמצעות אישה נוספת.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כבר הגיעו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה בקשות דחופות של הורים שכולים, ובנות זוג שאיבדו את יקיריהם, לאפשר להם לבצע שאיבת זרע מהנפטר באופן מידי. בתי המשפט נעתרו לבקשות באופן גורף, על אף שטרם נפסק מה ייעשה בזרע ולמי תהיה הזכות להחליט מה יעלה בגורלו.
הסיבה להתרת השאיבה על ידי בתי המשפט, נובעת מחלון ההזדמנויות המאוד קצר לביצוע הפרוצדורה. שאיבת זרע צריכה להתבצע מוקדם ככל הניתן, שכן ככל שחולפות השעות מרגע המוות, איכות הזרע נפגמת, ופוחת הסיכוי להפריה מוצלחת. פרק הזמן המומלץ לשאיבה הוא 24-12 מרגע המוות, אם כי כיום מתבצעות שאיבות גם בפרקי זמן של עד 72 שעות מרגע המוות. אחרי השאיבה, הזרע מועבר להקפאה, עד שיוכרע מה ייעשה בו.
עו"ד שטיינמץ: "בתי המשפט בבואם לאשר צווים מסוג זה, נדרשים לסוגיית האיזון בין הנזק שייגרם לצדדים מביצוע, או מאי ביצוע מידי של הצו. ברוב המקרים, כדי למנוע נזק בלתי הפיך, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשות, גם אם מאוחר יותר יידרש להמשך דיון בהשלכות החלטתו".
לסוגיית שאיבת הזרע מהנפטר קיימות השלכות מרחיקות לכת על דיני הירושה. אחת הסוגיות היא, האם לילדיו של המנוח, שנולדו מזרעו לאחר מותו, ושאותם כלל לא זכה להכיר – מגיע חלק בירושתו?
ילדים שנולדו מזרעו של המנוח הם ילדיו הביולוגיים, ולכן הם נחשבים ליורשים טבעיים על פי חוק. עם זאת, אין ספק שמדובר במצב שיכול לאתגר את המערכת המשפטית, על אחת כמה וכמה כאשר קיימת צוואה שמתייחסת רק לילדים אותם הוליד המנוח בחייו.
"ההנחה היא", אומרת עו"ד שטיינמץ, "שהמנוח לא היה מקפח את ילדיו שנולדו לאחר מותו, אך זו רק השערה ללא כל בסיס עובדתי, ומשפטית זה נושא בעייתי ומאתגר".
בנוסף, עלולה להתעורר סוגיות סביב חלוקה מחודשת של הירושה. במקרים רבים, מוגשת בקשה למתן צו ירושה בסמוך לפטירת המנוח, וכל עוד לא מוגשת התנגדות – הירושה מתחלקת בין יורשיו הטבעיים של המנוח, או על פי הנחיות צוואה.
לדבריה, העניינים עלולים להסתבך, אם חודשים או שנים לאחר פטירת המנוח, תתעבר אישה נוספת מזרעו. במקרה שכזה, מה יעלה בגורל עיזבונו של המנוח? האם בנו שזה עתה נולד יוכל לתבוע בעתיד רכוש מעיזבון אביו, וייקלע למאבקים משפטיים עם בני משפחתו שכבר ירשו את רכושו? "מדובר בסוגיות כבדות משקל, שלא סתם נדרש להם המחוקק" אומרת עו"ד שטיינמץ.
מדוע כל כך מעט חיילים מביעים את רצונם מה ייעשה בזרעם?
"ידוע הוא שצעירים חיים את "הכאן והעכשיו" ומעדיפים שלא לעסוק בסוגיות הקשורות לגורל משפחתם לאחר מותם. המציאות מלמדת שהחיים עלולים להיות מורכבים מאוד, וההחלטה להתעלם מתרחישי אסון, עלולה לגרור את ההורים ואת בנות הזוג שנותרו בחיים, למסלול רב חתחתים הכרוך בסבל רב" אומרת עו"ד שטיינמץ.
לדבריה, לא מעט לוחמים נוהגים, בטרם יציאתם לקרב, להקפיא זרע. "אם מדובר בבני זוג, ההמלצה החד משמעית, היא להביע את רצון הצדדים בכתב, בין אם בצוואה ובין אם בייפוי כוח מתמשך".
"ממש כמו החתימה על כרטיס 'אדי' לתרומת איברים, מדובר בעניין תודעתי, שיש לקדמו כמשימה לאומית. על כן, כל עוד אנחנו יכולים להביע את רצוננו בכתב, מומלץ לעשות זאת באופן חד משמעי, שכן אין לדעת מה יילד יום".
הכותבת: עו"ד אווה שטיינמץ מבעלי משרד עורכי הדין אלטו א.קליין שטיינמץ ושות' תל-אביב, המתמחה בזכויות אדם וזכויות ילדים, וכן באבטחת מידע, פרטיות, גישורים ובוררויות, הדין המסחרי, חברות ומעמד אישי.
◼️ לקבוצת חדשות אילת והערבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות דימונה, מצפה רמון וים המלח בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות נתיבות בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות אופקים בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות קרית גת והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות קריית מלאכי והמועצה האזורית באר טוביה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות אשדוד בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות אשקלון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות גן יבנה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות יבנה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות גדרה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות מזכרת בתיה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות קרית עקרון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות רחובות והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות נס ציונה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות באר יעקב בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות לוד והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות רמלה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות מודיעין-מכבים-רעות בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות ראשון לציון בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
