מאסר עולם נגזר על שני רוצחיו של יוסי עטר, בעל מתחם חדרים ברחובות | כל הפרטים

מאסר עולם נגזר על שני רוצחיו של יוסי עטר, בעל מתחם חדרים ברחובות לפני שלוש שנים –

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו”ד יניב בן הרוש, המנוח ניהל מתחם צימרים בשם “נייס פלייס” בעיר, כאשר החל מחודש מאי 2017 התגוררו הנאשמים לסירוגין במתחם. הנאשמים קשרו קשר לגרום למותו של עטר, וזאת בעד סכום כסף אותו היו עתידים לקבל מאחרים בתמורה לרצח. לשם מימוש הקשר הצטיידו הנאשמים באקדחים והתחקו אחר סדר יומו של עטר ואמצעי האבטחה במתחם. כחלק מביצוע תכנית הרצח, בתאריך 2.6.17 עזבו הנאשמים את המתחם ובהמשך שבו בהיחבא, דרך פרצה בגדר, וארבו לקורבן כשהם חמושים באקדחים, לבושים בשחורים ופניהם מוסוות. משהבחינו בעטר מהלך ברחבת המתחם, התקדמו לעברו וירו לכיוונו באקדחיהם. במהלך הירי התגלה מעצור באחד האקדחים, אך הנאשמים המשיכו את הירי מן האקדח הנוסף עד שאחד מן הקליעים פגע בפלג גופו העליון של עטר. כתוצאה מהירי עטר מת במקום.

בסמוך לאחר מכן, חתכו הנאשמים את כבלי מצלמת האבטחה של המתחם, נטלו עמם את מכשיר ההקלטה ונמלטו מהזירה. בתוך כך, שכחו הנאשמים בזירה את האקדח בו התגלה מעצור במהלך הרצח. במהלך מנוסתם מהזירה השליכו הנאשמים מהרכב את האקדח ששימש לרצח לתעלה בצד הדרך. בהמשך הנאשמים אף שרפו את מכשיר ההקלטה ואת הבגדים ששימשו לרצח והעבירו את רכבם לאחר על מנת שיסייע להעלימו.

שני הנאשמים הורשעו ברצח בכוונה תחילה בצוותא חדא – הנאשמים רצחו יחדיו את יוסי עטר במתחם הצימרים שאותו ניהל ברחובות, והודגש כי הרצח היה מתוכנן. השניים הורשעו בנוסף בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שחתכו ונטלו את מכשיר ה-DVR ממשרד הצימרים, שרפו אותו ואת בגדיהם במוסך “היסוד”, ואף זרקו את אקדח היריחו ששימש לרצח, ביציאה מרחובות ליד צומת בית עובד.

ראשית, באשר למתחם העונש ההולם בגין עבירת שיבוש מהלכי משפט נכתב בידי השופטים –
“שמנו ליבנו לערך החברתי המוגן בעבירה זו. מדובר כמובן בהגנה על ההליך המשפטי, כדי לאפשר ולהבטיח את הבאתם של האשמים לדין ועשיית הדין עמם בהליך שיפוטי ראוי על יסוד מכלול הראיות. נציין, כי מידת הפגיעה בערך המוגן עולה לא רק בשים לב למעשי השיבוש עצמם, אלא גם ביחס ישר לעבירה העיקרית נושא ההליך המשפטי, משום שאז תוצאת השיבוש חמורה יותר. בענייננו, פעלו הנאשמים לשבש את ההליכים בשני אופנים, גם בהעלמת ראיות מהזירה וגם בהשמדת חלק מהן; כשחלק מהפעולות נעשו בסמוך לרצח ובזירה עצמה, וחלק מהמעשים נעשו לאחר מכן ובשני אתרים נוספים (ביציאה מרחובות, ובמוסך ביפו). מצד שני, לא התווספה לכך כל חומרה נוספת, כגון שמעשה השיבוש פגע בכבוד המנוח או במשפחתו או באדם אחר. ומצד שלישי, השיבוש נועד למנוע הליכי משפט בגין העבירה החמורה מכל, הלוא היא עבירת הרצח. עוד הבאנו בחשבון לעניין מתחם העונש את מדיניות הענישה הנוהגת בכגון דא. על יסוד כל האמור לעיל, באנו למסקנה כי מתחם העונש ההולם יהא בין מספר חודשי מאסר לבין שנה ומחצה של מאסר”.

שנית, לעניין העונש המתאים לנאשמים בתוך המתחם –
“הבאנו בחשבון את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה: העבר הפלילי של שני הנאשמים (לנאשם 1 – יבגני גולובקו – הרשעה בודדת בקשירת קשר לאחר ביצוע העבירות נושא תיק זה, אך בגין מעשה קודם; לנאשם 2 – רוסלן שצ’פאניוב – עבר פלילי לא מבוטל בגין עבירות איומים, אלימות, רכוש וסמים שקדמו לעבירות נושא תיק זה, וכן עבירה של קשירת קשר שבוצעה לפני העבירות דכאן, ואולם ההרשעה לאחריה ); גילם של הנאשמים (הנאשם 1 – יבגני גולובקו – כבן 21 בעת ביצוע העבירה וכבן 25 היום, והנאשם 2 – רוסלן שצ’פאניוב – כבן 25 בעת ביצוע העבירה וכבן 29 היום); ונסיבות החיים הקשות של הנאשם 2 – רוסלן שצ’פאניוב – (עליהן עמד בפתח עדותו הראשית). הדברים מאזנים זה את זה מבחינת יחס העונשים הנכון בין שני הנאשמים לבין עצמם. למרות הטיעון לשוני בחלק של כל אחד מהם בעבירת הרצח, שוני לו טענה באת כוח הנאשם 1 – יבגני גולובקו –אין הוא רלבנטי לעניין עבירת השיבוש.

“כן הבאנו בחשבון, למרות שהדבר לא נטען על ידי הסניגורים, שבסופו של יום, בעדותם בפרשת ההגנה, הודו הנאשמים במעשי השיבוש בהם הורשעו; ואולם מצד שני הם לא הודו בכך בראשית המשפט, והמאשימה נדרשה להביא ראיות גם לעניין זה. לפיכך, אנו רואים לקבוע, כי העונש המתאים לכל אחד מהנאשמים בגין עבירת שיבוש מהלכי משפט הוא שנה אחת של מאסר.

“בענייננו, מדובר בעבירה “רגילה” של שיבוש מהלכי משפט, שנעשתה על ידי מבצעי הרצח, בסמוך לאחר הרצח, בזירת הרצח עצמה ובנתיב המילוט. אף שמדובר במספר מעשים, ולא רק בזירה המידית, יש קשר רציף בין הדברים, והכל היה בנתיב המילוט כאמור לעיל. לפיכך לא התקיימו במקרה זה כל נסיבות חריגות שמצדיקות עונש מצטבר על מאסר עולם. אשר על כן, ירוצו עונשי המאסר בפועל בגין עבירת שיבוש מהלכי המשפט בחופף לעונשי החובה של מאסר העולם”.