המאבק בקורונה דומה למלחמה בעודף משקל. דיאטה חריפה וקיצונית תביא לתוצאות, אבל תגרום נזק בריאותי, והפחתת המשקל שתושג לא תישמר לאורך זמן. בדומה לכך, סגר מוחלט של שלושה שבועות יפחית משמעותית את כמות החולים – אבל "יהרוג" את הכלכלה. הסגר יהפוך מאות מיליוני בני-אדם, ברחבי העולם, למובטלים. ענפי כלכלה רבים יתמוטטו ובסיום הסגר כל חולה שנותר יגרום להדבקה מחודשת – ואז יידרש עוד סגר מוחלט. כך תתחולל תופעת ה"יויו" הידועה. עולים ויורדים, ושוב עולים בכמות החולים. במקביל יתחולל הרס מוחלט של כלכלת העולם ומאות מיליוני בני-אדם יהיו רעבים. ב"שורה התחתונה", יותר אנשים ימותו מרעב מאשר מקורונה.
פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן למדע, ושותפיו למחקר, תלמידי המחקר יעל כורם-כהנים ועומר קרין והמהנדס הבכיר בועז דודוביץ, מחברת "אפלייד מטיריאלס", מציעים – על – בסיס מודל אפידמיולוגי – מתמטי שפיתחו – לבחור בדרך שתאפשר מאבק יעיל בקורונה, ובה בעת לשמור על הפעלה מדודה של המשק והכלכלה. לפי המודל שפיתחו המדענים, דרך הביניים הזאת מבוססת על סגר לסירוגין: חמישה ימי סגר ויומיים של עבודה רגילה. המודל המתמטי מראה שבדרך זו ירד שיעור ההדבקה הממוצע של חולה קורונה מ-2.5 נדבקים מכל חולה, לפחות מנדבק אחד מכל חולה. פרופ' אלון מעריך בזהירות שלאחר מחזורים אחדים כאלה נצליח להיפטר מהקורונה, או להפחית מאוד את תפוצתה – עד שיפותחו חיסון וטיפול נגד הנגיף. שיטת הסגר לסירוגין איטית יותר מסגר מוחלט, אבל היא מאפשרת למיליוני בני-אדם לעבוד יומיים בשבוע, היא מספיקה לצרכים הבסיסים ותאפשר לקיים את ענפי המשק, תחבורה, תעשייה ועוד. אנשים יעבדו 40% משרה במקום להפוך למובטלים – והחיים יימשכו, עד שיימצא פתרון מקיף יותר. ימי עבודה קבועים יאפשרו לעובדים ולמעסיקים לתכנן מראש את מהלכיהם. פרופ' אלון מזכיר שיש כיום גישות כלכליות הדוגלות בשבוע עבודה מקוצר גם בשגרה, בטענה ששעות עבודה מופחתות עשויות לעודד פריון עבודה גבוה. "המסר העיקרי שלנו במחקר הזה, הוא לשנות את השיח הבינארי ולהציע אופק ומתווה להתאוששות כלכלית תוך שליטה על הנגיף".
