טקס ההלוויה נערך בסגנון נוצרי משיחי וצבאי לבקשת המשפחה ונפתח באמירת קדיש על ידי אביו של המנוח, מריו, שפרץ בבכי ואמר: "לפני ארבע שנים נפטר אבי. אחרי ההלוויה קיבלתי חיבוק מכרמן ואמרנו שאנחנו הבאים בתור, אבל הנה טעינו. איזו מכה קיבלנו, אלוהים לקח לנו את סופי, איתי ורודריגו. רודריגו היה הבן המיוחד שלנו, כנראה שהם היום כל כך טובים ומיוחדים ואלוהים לקח איתו 3 מלאכים, רודריגו אנחנו נשמור על רותי, התינוקת שלך, אין לי ספק שאתם משחקים עם איתי הקטן בגן עדן".
על ההחלטה לתרום את איבריו, אמר כי "לקחנו החלטה שגם שהוא לא פה, הוא חי מהכבד והריאות שלו. אנחנו יודעים שרודריגו חי בגוף של אדם אחר".
אחותו מיכל ספדה לו בדמעות: "מהיום כל מטוס שיטוס בשמיים יזכיר לי אותך איגי. לא היו לך פוסטרים של זמרים, אלא של מטוסים ורמטכ"לים. בטח היית גאה איזה כבוד נתנו לסופי ואיתי והיום נותנים לך. אי אפשר שלא להתאהב בך, איזה אדם טוב היית. היום אנחנו עומדים כאן גאים כמו שאתה היית, לא כועסים עליך שבחרת להיות עם סופי אהובתך. תודה שנתת לנו את רותי".
