מהמאבטח בנמל אשדוד לבמת התיאטרון: כך הפך רועי קקון ל"ג'ינג'י" האגדי

רועי קקון, שגדל באשדוד וחלם על משחק, זכה לגלם את הדמות האהובה מספרי גלילה רון-פדר בהצגה חדשה – ומעביר מסר מרגש על קבלה עצמית.

רועי קקון (43), הוא השם החדש מאחורי דמותו האגדית של "ג'ינג'י" בהצגת הילדים החדשה של תיאטרון השעה הישראלי, המבוססת על סדרת הספרים האהובה של גלילה רון-פדר. קקון, שגדל באשדוד [כיום תושב תל אביב], מגשים חלום ילדות שנדמה היה רחוק מלהתגשם.

בילדותו באשדוד, חיפש רועי תמיד במה לבטא את עצמו, כשהשירה והמשחק זרמו בעורקיו. אך במציאות הפריפריאלית של אז, עולם המשחק היה פחות נגיש ומודע. הוא תכנן מסלול חיים שגרתי: לימודים, שירות צבאי כקצין קרבי – כמה שיותר רחוק מהבמות. גם לאחר השחרור, המשיך בקו ביטחוני ועבד כמאבטח בנמל אשדוד, בזמן שתכנן את הטיול הגדול שאחרי הצבא. אלא שאז, נפלה ההבנה הגדולה: הוא נועד להיות שחקן.

באקט של אומץ, ביטל רועי את כל תוכניותיו ונרשם לאודישנים בבית צבי. האודישן היה מוצלח מעל למשוער, והוא התקבל. מאז, הקריירה שלו סובבת סביב משחק, כתיבה ובימוי. אחד ממוריו המשפיעים היה גארי בילו ז"ל, מנהל בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, ש"תיאטרון באמת זרם בעורקיו", כדברי קקון, שחש זכות גדולה ללמוד בתקופתו.

החיבור של רועי לספרי ג'ינג'י החל כבר בילדותו, וספרים כמו "ג'ינג'י וגנבי המכוניות" חקוקים בזיכרונו. כשקיבל את התפקיד המיוחל, התרגשותו הייתה עצומה. "אני מודה לתיאטרון ולבמאים על ההזדמנות שהם נתנו לי, שהביעו בי אמון למרות גילי המופלג – שאשחק ילד", מספר רועי. "אני משחק כשאר החבורה הם בני 20+, ואני יותר גדול מהם, וזה כבוד מבחינתי לשחק את הדמות של ג'ינג'י. זה ממש כיף לשחק את הדמות שלו, מדובר בילד הרפתקן, אימפולסיבי, מאד פנטזיונר, מלא בדמיון. הקונפליקט שלי במשחק הדמות הוא בין הפנטזיה לבין המנהיג. ג'ינג'י הוא בעצם לידר שסוחף אחריו את כולם לכל הפנטזיות וההרפתקאות שלו וכולם הולכים אחריו גם אם לא מאמינים לו".

אחד המסרים המרכזיים בהצגה, שחשוב במיוחד לרועי להעביר, טמון במשפט שג'ינג'י אומר: "בכל זאת יש משהו מיוחד בלהיות ג'ינג'י". המסר הוא ש"לא משנה איזה שיער יש לנו, מה שחשוב זה מה שיש לנו בלב". רועי מדגיש כי למרות שהוא מגלם ילד ג'ינג'י, המסר הוא על שלמות עצמית ואמונה פנימית – לא משנה איך נראים מבחוץ, מה שחשוב זה מי שאתה מבפנים.

לאורך הקריירה שלו, רועי קקון שילב בין עולם הילדים והנוער לבין במות נחשבות כמו הקאמרי והבימה, שם שיחק במשך 15 שנים. אך עולם הילדים מעולם לא נשכח: "ילדים זה הקהל הכי אמיתי שיש. הם באים נקיים ממניירות, מביקורת ומשיפוט. אין להם את הפילטרים של המבוגרים. מה שהם רואים, הם יגידו אותו – טוב או לא טוב – בלי פילטר". הוא רואה בקהל הצעיר את הקהל הטוב ביותר לשחקן, לבמאי וליוצר. "יש לי את הזכות לשחק גם בהצגות שהן מאד אינטימיות, ואז הקרבה שלי אליהם היא הרבה יותר מוחשית. אין הפרדה של במה ואולם – אני נכנס לגני ילדים שבהם הילדים נחשפים פעם ראשונה לעולם התרבות, להצגות, למסרים… כשאתה נכנס לגן של ילדים בני 3, 4, 5, סביר להניח שאתה הראשון שחשף אותם לתיאטרון בכלל – זה כבוד גדול בעיניי".

ההצגה "ג'ינג'י", המבוססת על יצירותיה האלמותיות של גלילה רון-פדר-עמית, היא נכס צאן ברזל בספרות הילדים הישראלית. היא משלבת הומור, מתח ורגש, ומספרת את סיפורו של ג'ינג'י, ילד אדום שיער שמוביל את חבריו – מושיק, שגית ודנה – בפתרון תעלומת גניבת מדליון עתיק ממוזיאון ישראל, שהובילה להשעיית אביו של מושיק. הסיפור הוא גם מסע התבגרות שבו ג'ינג'י מגלה שמנהיגות אמיתית אינה בצעקה, אלא בהקשבה ובחיבור בין אנשים.

ההצגה, בבימויים של משה בן שושן ורענן ניסים פררה, תופיע ברחבי הארץ בשנה הקרובה, ובה משחקים לצד רועי קקון גם רועי ואקנין, חגי ויה, מיטל נוטיק ואופיר סול שבבו.


◼️ חדשות אשדוד בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות תרבות, בילוי ופנאי בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות ברנז'ה, רכילות, בידור, טלוויזיה, מוסיקה בווטסאפ לחצו כאן

צילום: תאטרון השעה הישראלי / יח"צ /

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של אשדוד

לחצו כאן
דילוג לתוכן