מחקר חדש ברהט חושף את עומק משבר האמון במדינה: 77% מהתושבים חוששים מירי, רק 12% פונים למשטרה
אמש הושקה ברהט יוזמת "חלאס לאלימות", יוזמה אזרחית ראשונה מסוגה שצומחת מתוך הקהילה הבדואית כדי לבלום את הפשיעה מבפנים.
על רקע ההסלמה באירועי האלימות והירי בחברה הבדואית והתחושה הגוברת של אובדן ביטחון במרחב הציבורי, התקיימה היום, יום ראשון (1/2) בהיכל התרבות רהט, ועידת “חלאס לאלימות”, הוועידה הראשונה מסוגה בחברה הבדואית בהשתתפות נציגי הפרקליטות נציגי בכירים במשרדי ממשלה ומשטרה, זו הוועידה שמפגישה לראשונה רשות מקומית, גופים קהילתיים ויוזמה אזרחית משותפת לצמצום אלימות מתוך הקהילה עצמה.
הוועידה סימנה את השקת יוזמת "חלאס לאלימות" וחשפה לראשונה מחקר מקיף שנערך בקרב כמעט 1,000 מתושבי רהט, המציג מציאות מדאיגה:
- 77% מהתושבים חוששים להיפגע מירי במרחב הציבורי
- 71% מדווחים על הסתגרות בבית בשל חוסר ביטחון
- רק 12% פונים למשטרה במקרה של אירועי פשיעה
- 88% מהנשאלים מכירים אדם שנפגע מאלימות
מהמחקר עולה כי רבים מהתושבים נמנעים מדיווח על פשיעה מחשש לנקמה או מחוסר אמון בטיפול המשטרתי. לעומת זאת, אנשי דת וגופים קהילתיים זוכים לרמת אמון גבוהה יותר מגורמי האכיפה, נתון המחדד את הפער בין מערכות האכיפה לבין חוויית הביטחון של התושבים בשטח.
ואחיד אלסאנע, מנהל המחלקה לביטחון קהילתי בעיריית רהט:"הממצאים של המחקר משקפים משבר אמון עמוק. ברור שאכיפה לבדה לא תפתור את הבעיה. ועידת חלאס מסמנת שינוי גישה, שותפות בין הרשות, הקהילה והיוזמה האזרחית, מתוך הבנה שהשינוי חייב לצמוח מבפנים".
ממצאי המחקר מחדדים את ההבנה כי אכיפה משטרתית לבדה אינה מספקת. כמענה לכך, הוקמה עמותת חלאס לאלימות, מהלך אזרחי-קהילתי בשיתוף תכנית "משיב הרוח" מטעם הג'וינט ומתנ"ס רהט, המבקש לייצר שינוי עומק דרך חינוך בלתי פורמלי, בניית הנהגה צעירה וחיזוק האחריות האזרחית ברהט.
ירונה בן שלום ריצ'רדסון, יזמת ופעילה חברתית ומובילת יוזמת "חלאס לאלימות": “הקריאה ‘חלאס לאלימות’ היא קריאה אנושית ואזרחית – יהודית וערבית כאחד. כיהודייה שפועלת יחד עם שותפים מהחברה הערבית, ברור לי שהמאבק באלימות אינו עניין מגזרי אלא אחריות משותפת. היוזמה הזו נולדה מתוך ההבנה שפתרונות אמיתיים לא מגיעים רק מהחלטות מלמעלה, אלא מצמיחים אותם מהשטח – דרך שותפות, חיבור בין קהילות, וחיזוק הנהגה מקומית. חלאס מבטאת חזון של חיים משותפים בטוחים יותר, שמבוססים על אמון, שייכות ועשייה אזרחית משותפת.”
טלאל אלקרנוואי, ראש העיר רהט, בירך על היוזמה ואמר: "האלימות היא איום ישיר על המרקם החברתי ועל עתיד הנגב. המאבק באלימות לא יכול להישען רק על אכיפה, הוא מחייב שותפות אמיתית עם הקהילה, חיזוק ההנהגה המקומית והצמחת פתרונות מבפנים. יוזמת ‘חלאס לאלימות’ היא צעד חשוב בדרך להחזרת תחושת הביטחון לתושבות ולתושבים ולבניית עתיד בטוח יותר לדור הצעיר".
פואד אלזיאנדה, מנהל מתנ"ס רהט: “הנתונים שעולים מהמחקר נותנים תוקף למה שתושבי רהט מרגישים וחווים ביומיום, אך הם גם נקודת מוצא לפעולה. מאחורי המספרים יש קהילה שרוצה לחיות בביטחון, הורים שמבקשים לגדל את ילדיהם בלי פחד ומרחב ציבורי שאפשר לחזור ולהאמין בו. מתוך העבודה היומיומית שלנו בשטח ברור שהמאבק באלימות אינו רק אכיפה, אלא חיזוק קהילתי, יצירת שייכות והובלת תהליכים משותפים עם התושבים עצמם. כשנותנים מקום לקול המקומי – אפשר לייצר שינוי אמיתי ובר־קיימא.”
פאנל יוצא דופן תחת השם "זעקת האימהות", התקיים בכנס, במהלכו נחשפו לראשונה פעילויותיה של קבוצת "אימהות בדם" המונה למעלה מ-50 אימהות שכולות שאיבדו את ילדיהן לאלימות, והחליטו שהן לא נשארות רק בתוך האבל הפרטי.
הן עוברות תהליך של צמיחה והנהגה, נכנסות לבתי ספר ומפיקות סרטוני הסברה במטרה אחת: לבלום את מעגל הדמים דרך הקהילה עצמה מתוך הבנה שהשינוי חייב להתחיל בחינוך הדור הצעיר ובלקיחת אחריות קהילתית כוללת.
את הפאנל הנחתה עביר אלסאנע עו"ס בכירה ומובילת היוזמה, שמצליחה לחבר בין טיפול בטראומה לבין בניית מנהיגות נשית ברהט ואחת האימהות מהקבוצה נתנה עדות אישית מצמררת על האובדן ועל הבחירה לצאת מהבית כדי להציל את הילד הבא. בחירה לא מובנת מאליו בכלל בחברה הבדואית.
בוועידה הוצגו תוצרי הליבה של יוזמת חלאס לאלימות: פורום צעירים עירוני, רשת הנהגה צעירה ונשית וחיזוק תשתיות לפעילות קהילתית כמהלך ראשון ליצירת שינוי מערכתי ומתמשך בהתמודדות עם אלימות במרחב הציבורי ברנט ובחברה הבדואית בכלל.
נציגים רבים מהרשות המקומית, מהמערכת הציבורית ומהקהילה, נטלו חלק בוועידה בהם: ח"כ וליד אלהואשלה, פואד זיידנה– מנהל המרכז הקהילתי רהט, נציגי עיריית רהט והרשות הלאומית לביטחון קהילתי, לצד נציגי גופים קהילתיים ואנשי מקצוע מתחומי החינוך, הרווחה והחוסן הקהילתי.
◼️ חדשות רהט והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
