עיריית רחובות והחברה העירונית מזמינות את הציבור לסיור מיוחד שיתקיים ביום שישי ויעבור בין תחנות חייה של רחל המשוררת, השזורים ברחבי העיר ועיצבו אותה כבוגרת. הסיור ילווה בשירה ובנגינת אקורדיון.
הסיור יתקיים ביום ו’, 23.9.22, וייצא בשני מועדים: בשעה 9:00 ובשעה 10:00. משך כל סיור – כשעה וחצי. ציוד אישי חובה: נעלי הליכה, מים, כובע / כיסוי ראש. מומלץ מאד כיסא מתקפל.
עלות למשתתף – 20 ₪, להרשמה >>bit.ly/3RH0PfE
רחל הגיעה אל המושבה הצעירה רחובות מנמל יפו, יום לאחר שעלתה לארץ ישראל. למרות שהיא התגוררה 18 חודשים בלבד במושבה, הרי שזו היתה התקופה הארוכה ביותר בה התגוררה ברצף במקום אחד,אשר עיצבה את חייה כבוגרת. רחל נולדה בספטמבר 1890 לאיסר וסופיה בלובשטיין, גדלה ברוסיה הצארית, במשפחה בת 12 נפשות והתחנכה על ברכי החינוך יהודי- ציוני. בראשית ספטמבר 1909, כשהיא בת 19, יצאה רחל עם אחותה שושנה ללמוד אומנות ופילוסופיה באיטליה. בדרכן לשם, “קפצו” השתיים לביקור בארץ ישראל והחליטו להשתקע בישוב העברי הצומח. במושבה רחובות שכרו האחיות חדר בקומה השנייה של בית ברוידא ועד מהרה הצטרפה גם אחותן, בת שבע, שהביאה עמה את פסנתרה מרוסיה הרחוקה. את הזמן ברחובות הקדישו רחל ואחיותיה ללימוד השפה העברית. בשעות היום הן בילו בגן הילדים של חנה ויסמן ולמדו עברית עם ילדי הגן הראשון במושבה.בשעות אחר הצהריים המשיכו הבנות ללמוד את השפה מהמורה יהודה טלר, ובערבים הן נפגשו -על רקע צלילי הפסנתר- עם החלוצים שגרו בצריף של זלצר בבית שממול.בבית החלוצים פגשה רחל את “חבורת דגניה” ובראשם א.ד. גורדון. מפגש זה הוליד שינוי בתפיסת עולמה של המשוררת ומנערה שמקבלת קצבה קבועה מאבא עשיר ורואה את עתידה באומנות, הפכה לחלוצה, שרואה בעבודה ערך ובעבודת האדמה – ערך עליון. רחל היפה היתה משאת נפשם של חלוצים רבים במושבה, בהם אנשי השומר ובני המושבה שהכירוה ממפגשי הצעירים בגבעת האהבה. המחזר שנישבה בקיסמה וגם שבה את ליבה היה נקדימון אלטשולר, שאמנם היה צעיר ממנה, אך מהדומיננטיים בצעירי המושבה.נקדימון ראה את עתידו לצידה, אך בשל אי השתלבותה בחיי העבודה במושבה, היא החליטה לעבוד בחקלאות והצטרפה לחנה מייזל, מייסדת “חוות העלמות” בכנרת.לאחר זמן מה עברו השתיים לכינרת, שם הקימה חנה “חוות הכשרה לעלמות” ומשם עברה לדגניה. בברכתו של א.ד גורדון, יצאה רחל ללמוד חקלאות בצרפת ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזרה לרוסיה. שם ידעה ימים של קושי ומחסור ולמחייתה עבדה בבית יתומים ושם, ככל הנראה, נדבקה בשחפת.ב-1919 חזרה לארץ, לדגניה, אך עקב החמרה במחלתה נדרשה לעזוב את הקבוצה והיא נדדה בין אתרים שונים- בת”א, צפת, ירושלים והאחרון בגדרה. באפריל 1931 מצבה החמיר והיא הועברה לביה”ח הדסה בת”א. מחסרון הכיס הוחלט להסיעה בעגלה שיצאה מגדרה, ועברה במסלולה דרך רחובות.בשעריים ביקשה רחל מהעגלון לשנות במעט את המסלול ולעבור דרך ביתו של נקדימון, בשכונת הפועלים ברחוב עזרא. בכניסה לשכונה פנה העגלון ימינה ונעצר ליד בית מס’ 8. רחל נותרה שוכבת בעגלה.
על המפגש ההוא סיפר נקדימון: “יצאתי אליה, היא שכבה בעגלה, ראיתי שלד אדם. שיערה הנהדר נהפך לקש. פניה העדינות והעליזות היו צמוקות, נפולות וקמוטות. עיניה הכחולות שהיו כשמי אביב התבוננו בי ודמעה בודדה התגלגלה על לחייה. היא אמרה: ‘שלום נקדימון’ ואני השבתי: ‘שלום רחל’. ידעתי שלא נתראה עוד. עמדתי בחצר ובכיתי” (דני בר מעוז, ויקרא שמה רחובות)העגלון הצליף בפרדות, המשיך במעלה לכיוון מנוחה ונחלה ועזב את רחובות. בדרך לת”א איבדה רחל את הכרתה עד לרגע מותה למחרת, ב 16.4.1931.
ראש העיר, רחמים מלול: “לרחובות היסטוריה עשירה ומרתקת. הסיור החדש מחבר באופן מרתק בין התיירות בעיר – לתרבות ברחובות ולתרבות העברית בכלל, באמצעות שיריה וסיפורה של רחל המשוררת”
חבר המועצה עודד עמרם, מחזיק תיק התרבות: “אנו שמחים להזמין את תושבי העיר לסיור המשלב בין המקומות המוכרים לנו היטב לבין רחל המשוררת, שנמצאת בהיכל התהילה של התרבות העברית”
מנכ”ל החברה העירונית לתרבות, נופש וספורט, אייל פרנקל: “החברה העירונית יוזמת סיורי תיירות לטובת תושבי העיר, והפעם – חוויה מיוחדת לאור קורותיה של רחל במושבה. אני מזמין את התושבות והתושבים להשתתף”
לפרטים נוספים, בית דונדיקוב, החברה העירונית לתרבות, נופש וספורט: 08-9494721
