מיליוני אנשים ברחבי העולם חיים עם הפטיטיס ויראלית (דלקת נגיפית בכבד) מבלי שאובחנו או קיבלו טיפול, למרות ההתקדמות המשמעותית בחיסונים ובטיפולים. בישראל לבדה, מעריכים כי כ-15,000 נשאים של נגיף הפטיטיס C אינם מאובחנים. לרגל יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס ויראלית, המצוין היום, ה-28 ביולי, , מסביר על המחלה, דרכי ההדבקה, תסמיניה, ומתי היא עלולה להפוך לכרונית ולגרום לסיבוכים מסכני חיים.
הפטיטיס ויראלית: מחלה שקטה עם השלכות חמורות
הכבד הוא איבר חיוני בגוף, האחראי על פירוק רעלים, ייצור חלבונים וסיוע בעיכול. הפטיטיס ויראלית היא דלקת נגיפית הפוגעת בכבד, ועם הזמן עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך. ד"ר רוזן מדגיש כי זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס C שאינו מאובחן ואינו מטופל עלול להתפתח לשחמת הכבד אצל 20%-30% מהנשאים. מקרב חולי שחמת הכבד, כ-50% יפתחו כשל בתפקוד הכבד, ואף 1%-4% עלולים לפתח סרטן ראשוני של הכבד.
"הפטיטיס C יכול להימצא בגוף במשך עשרות שנים ללא שום תסמינים, והחולה עלול להדביק אנשים מבלי להיות מודע לכך", מסביר ד"ר רוזן. "באמצעות בדיקת דם פשוטה, הכלולה בסל הבריאות, ניתן לאבחן את המחלה, אך לצערי, הבדיקה אינה מוצעת באופן יזום על ידי רופאי משפחה לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון".
סוגי הפטיטיס ודרכי ההדבקה:
קיימים חמישה סוגים עיקריים של הפטיטיס ויראלית, שונים זה מזה במנגנון ההדבקה ובהשפעה על הגוף:
- הפטיטיס A: מועבר דרך מזון או מים מזוהמים. זו מחלה חריפה בלבד, וקיים נגדה חיסון מונע יעיל.
- הפטיטיס B: מועבר באמצעות דם, מגע מיני או בלידה מהאם לילוד. עלול להפוך לכרוני, וקיים נגדו חיסון יעיל כחלק מחיסוני השגרה.
- הפטיטיס C: מועבר בעיקר דרך דם נגוע (למשל, בעת שימוש במחטים משותפות או עירוי דם נגוע). אין נגדו חיסון, אך קיים טיפול אנטי-ויראלי שמביא לריפוי מלא בלמעלה מ-95% מהמקרים.
- הפטיטיס D: מדבק רק בקרב נשאים של הפטיטיס B, וניתן למנוע הדבקה על ידי חיסון נגד הפטיטיס B.
- הפטיטיס E: מועבר דרך מים מזוהמים, ובדומה להפטיטיס A, שכיח בקרב נשים בהריון ובאזורים עם תברואה לקויה.
תסמינים, סיבוכים וגורמי סיכון:
הפטיטיס ויראלית מתחילה לרוב באופן שקט, ללא תסמינים ברורים בשלביה הראשונים, במיוחד במקרים כרוניים של הפטיטיס B ו-C. כאשר התסמינים מופיעים, הם יכולים לכלול עייפות מוגברת, חום, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שתן כהה, צהבת בעור ובלחמיות העיניים, כאבי מפרקים ואיבוד תיאבון. במקרים חמורים או מתקדמים, ייתכנו גם ביטויים של שחמת הכבד כמו בצקות, דימום מוגבר, בלבול ומיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן).
הפטיטיס B ו-C הם הסוגים המרכזיים שעלולים להפוך למחלה כרונית ולגרום לסיבוכים קשים. גורמי סיכון כוללים קבלת עירויי דם נגועים, שימוש משותף במחטים (בפרט בקרב משתמשים בסמים), יחסי מין לא מוגנים, קעקועים או פירסינג בתנאים לא סטריליים, וכן לידה לאם נשאית של הנגיף.
אבחון וטיפול: הצלת חיים בהישג יד
"אין כמעט מחלה ויראלית בה אפשר לטפל באופן כה יעיל כמו בהפטיטיס C", מציין ד"ר רוזן. "גילוי מוקדם חשוב מאין כמותו, משום שאפשר במפורש להציל חיים".
האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם פשוטות לאיתור נוגדנים ונוכחות נגיפית. בנוסף, קיימת בדיקה מהירה ולא פולשנית בשם FibroScan, המודדת פיברוזיס (הצטלקות הכבד) וסטאטוזיס (שומניות של הכבד). בדיקה זו מסייעת לזהות חולים בסיכון מוגבר, לעקוב אחר התקדמות המחלה או התגובה לטיפול ולתכנן את המשך הטיפול בצורה מדויקת ומותאמת אישית.
מניעה: האחריות שלנו
הפטיטיס ויראלית היא מחלה שניתנת למניעה, אבחון וטיפול, אך דורשת מודעות ציבורית. הדרכים העיקריות למנוע הדבקה כוללות:
- התחסנות נגד הפטיטיס A ו-B.
- בדיקה במידה וקיימים גורמי סיכון.
- הקפדה על היגיינה אישית וקיום יחסי מין מוגנים.
- הימנעות משימוש משותף במחטים ובציוד רפואי שאינו סטרילי.
ביום הבינלאומי למודעות להפטיטיס, כל אחד מאיתנו יכול לתרום: להיבדק, להתחסן ולהפיץ מידע אודות המחלה.
◼️ חדשות בריאות ורפואה בווטסאפ לחצו כאן
