פרופ' שמואל שפירא העומד בראש המכון הביולוגי אמר בוועדת המדע של הכנסת כי השלב השני בניסוי לחיסון הקורונה אמור להסתיים בסוף דצמבר, ואילו "הפאזה השלישית הרבה יותר מורכבת ולוקחת זמן".
לפי Yent, מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, פרופ' שמואל שפירא, צינן את ההתלהבות מהאפשרות לחיסון קורונה במהרה בישראל, והגדיר לוח זמנים לניסוי בחיסון שמפתח המכון. לדבריו, "אנחנו מדברים על תחילת ניסויים במחצית אוקטובר כשתהיה הגבלה בין השלב הראשון לשני. אנחנו מקווים שהפאזה השנייה תיגמר לקראת סוף השנה, סוף דצמבר".
אתמול פורסם ב-Ynet כי הבקשה לאישור הניסוי כלל לא הוגשה לוועדת הלסינקי (שמאשרת ניסויים קליניים – א"י), וכי עלול להיווצר עיכוב במהלך. יו"ר ועדת הלסינקי אישר את הפרסום בדיון ואמר כי "אם תגיע הבקשה נדון בה במהירות האפשרית, נחזיר תשובה תוך ארבעה שבועות".
פרופ' שפירא טען בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת: "הפאזה השלישית היא הרבה יותר מורכבת ולוקחת זמן. אם נהיה בשלב הזה נצטרך להתחיל לחסן בהיקפים גדולים ולראות מה אנחנו עושים הלאה".
"מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו לא נהיה הראשונים, ואלה שאולי משיגים אותנו לכאורה – אנחנו משיגים אותם בדברים אחרים", אמר מנהל המכון הביולוגי, "אני חושב שהמטרה שלנו היא לא להיות ראשונים אלא להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל. אני חושב שנביא חיסון טוב למדינת ישראל בפרק זמן שהוא סביר". באשר לפיתוחים אחרים, אמר פרופ' שפירא כי "לא בכל אחד מהחיסונים המובילים שמציינים אותם בעולם הייתי מוכן להתחסן".
לדבריו, המכון מפתח חיסון בהיקף של 15-10 מיליון מנות. הוא הוסיף כי "יש תחילת ייצור של הנוגדנים שלנו בהסכם עם מדינה זרה".
פרופ' שפירא: "אף גוף לא עשה כמות ונפח של ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו. לכן, כשאנחנו יוצאים לבני אדם אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב מחברות בעולם. לא היו לנו קיצורי דרך, והלכנו בדרך ארוכה מאוד ודרך מאוד פתוחה".
הוא הוסיף כי המכון הביולוגי עשה ניסויים על קבוצות רבות של בעלי חיים, "בעיקר אוגרים וארנבות – הם מודל יותר טוב למחלה. חזיר פחות טוב, עכבר הוא פחות טוב אבל בהיבטים של בטיחות עשינו בהרבה מאוד קבוצות של בעלי חיים. יש לנו חיזוק שהחיסון הוא גם יעיל בבעלי חיים, מהבחינה הזו שבעלי חיים מפתחים נוגדנים מנטרלים וגם בהיבטים של בטיחות".
