מצודה כנענית מאמצע המאה ה- 12 לפנה"ס – ימי השופטים התנ"כיים, נחשפה בחפירות רשות העתיקות בסמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת.
לדברי הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות: "המצודה שגילינו מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, בה נאבקים הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה. בתקופה זו, ארץ כנען נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, במהלך המאה ה-12, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים, והפלשתים, ובכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובי דם. בני ישראל התישבו ביישובים לא מבוצרים בשדרת ההר המרכזית, והפלשתים, מצידם, צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי והם מקימים ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת. בניסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו עם המצרים והכנענים על קו הגבול, שעבר, ככל הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין".
עוד הוסיפו גנור ווייסביין כי "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ"בתי מושל" מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין – דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה".
גודלה של המצודה 18X18 מטרים, ובארבע הפינות ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כשלושה טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.
קרדיט תמונות – שטח סער גנור רשות העתיקות לסטודיו דפנה גזית רשות העתיקות לאווירי ולסרטון אמיל אלגם רשות העתיקות.
