נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את הוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, המתקיימת בבנייני האומה בירושלים, והתייחס לצורך בהתמודדות משותפת עם משבר האקלים בישראל ובעולם.
"משבר האקלים, שכולנו נדרשים להתמודד עם השלכותיו ולהאט את תהליך ההידרדרות שלו, מחייב אותנו לעשות מהלכים בשותפות מלאה עם שכנינו, בביסוס ציר אזורי מתון, חפץ חיים ורודף שלום", אמר הרצוג. לדבריו, "נושאים כמו ביטחון המזון, אנרגיה סולארית וההתמודדות עם שינויי האקלים חייבים להיות חלק מתשתית לשינוי אזורי משמעותי".
עוד הוסיף הנשיא: "נושא האקלים חייב להיות מעל לכל מחלוקת. לשמחתנו, ברמה הפוליטית בישראל מדובר בנושא שנהנה מהסכמה רחבה, ובית הנשיא רואה בכך פלטפורמה לשיח שוויוני בין כל חלקי החברה הישראלית".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון התייחס במהלך הוועידה למדיניות העירונית לשמירה על השטחים הירוקים בעיר, והצהיר כי בכוונתו לשמור על יערות ירושלים והשטחים הפתוחים הסובבים את הבירה. ליאון התייחס גם לתוכנית הבנייה ברכס לבן, שעוררה מחלוקת ציבורית במשך שנים ואף הגיעה לדיונים בבתי המשפט. לדבריו, התוכנית המקורית הייתה כוללת כריתה של כ־11,500 עצים, אך היא נעצרה. עצרתי את תוכנית רכס לבן. כשבחנתי את השטח ראיתי את הנביעות, את הטבע ואת כ־11,500 העצים שבו. את זה לא נכרות, בוודאי שלא בתקופת כהונתי", אמר ליאון.
ראש העיר הוסיף כי אחד המאפיינים הייחודיים של ירושלים הוא הקשר שלה לטבע: "הייחוד של ירושלים הוא שאין לנו ים. הנכס הטבעי והמשמעותי ביותר שלנו הוא יערות ירושלים של קק"ל. יחד עם קק"ל אנחנו מטפחים את היערות ומקדמים תוכנית משותפת לחיבוריות של שבילי אופניים והליכה משכונת רמות ועד גילה – כ־200 ק"מ תוכנית שכבר יוצאת לפועל".
שקד שפי כהן, מנכ"לית משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, התייחסה לחשיבות המדע בתקופה של משברי אקלים וסביבה.
"אני עומדת מולכם היום בימים שבהם עדיין שריפות מאיימות לבלוע הכול, ולמרות הכול יש לי אמונה ותקווה שהמדע וחקר הסביבה הם הדרך להביא לשינוי", אמרה. "בעוד שכלי נשק נבנים כדי לצמצם את העולם ולחלק אותו לגבולות ואויבים, המדע כאן כדי להרחיב את המבט. הוא מזכיר לנו שהטבע לא חותם על הסכמי הפסקת אש – הוא פשוט פועל יחד".
יו"ר קרן קימת לישראל, אייל אוסטרינסקי, הזהיר מפני התחזקות מגמות של הכחשת אקלים בעולם ואמר כי הדרך להתמודד איתן היא באמצעות מחקר מבוסס נתונים, ״אנו רואים בארצות הברית ובאירופה יותר ויותר קולות של הכחשת אקלים, ואני חושש שהתופעה עלולה להגיע גם לישראל. התשובה החשובה ביותר להכחשת האקלים היא מדע מדויק, מבוסס נתונים. אין מחויבות אמיתית לאקלים בלי מחקר איכותי", אמר.
רן לבנה, שמונה לאחרונה למנהל סוכנות החלל הישראלית, הציג כיצד טכנולוגיות חלל משמשות כיום גם לצרכים אזרחיים וסביבתיים.
לבנה סיפר כי מידע מלוויינים סייע במהלך אירועי 7 באוקטובר בזיהוי אזורים שבהם קיים חשש לאסבסט לאחר שריפות: "כוחות החילוץ היו בסכנה של אסבסט, ואי אפשר היה לשלוח רחפנים בגלל המציאות הביטחונית. בסוכנות החלל ובאוניברסיטת תל אביב לקחו תמונות מלוויין גרמני, בדקו את החתימה הספקטרלית של אסבסט שרוף במעבדה, ונתנו זיהויים לכוחות בשטח".
הוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נמשכת גם היום (9/7) בבנייני האומה בירושלים, בשיתוף עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית. במסגרת הוועידה מתקיימות כ־220 הרצאות ושבעה מושבים מקצועיים בנושאי אקלים, בינה מלאכותית, חקר החלל, בריאות הציבור, ביטחון תזונתי, חדשנות חקלאית ושמירת הטבע.
◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
