משפחה בזום-אין: בתיה בר שביט משיבה על 10 השאלות שמעסיקות כל בית

ממזונות וגירושין, דרך חדרי המתבגרים המבולגנים ועד לשמירה על סמכות הורית – בתיה בר שביט, יועצת אישית, זוגית ומשפחתית ומטפלת CBT, עושה סדר בנושאים שמעסיקים את כולנו.

בתיה בר שביט – יועצת אישית זוגית ומשפחתית, cbt טיפול התנהגותי קוגניטיבי משיבה על עשר שאלות בנושא זוגיות ומשפחה

1. הפסקת תשלום מזונות ככלי לחץ לגירושין

שאלה: בתיה שלום, לפני כחצי שנה עזב בעלי את הבית לאחר 23 שנות נישואין. במהלך זמן זה הוא המשיך להעביר לי כספים להוצאות הבית וכלכלת הילדים. כעת הוא מעוניין להתגרש וכדי לאלץ אותי לרצות גם להתגרש הוא הפסיק להעביר אלי כספים בטענה שהוא אינו חייב, כי הוא כבר לא חי בבית. האם טענתו נכונה? מה לעשות, במיוחד שבמהלך שנות נישואיי לא עבדתי?

תשובה: אחד מהכללים הקשורים לתחום "מזונות אישה" מתייחס לכך שאישה נשואה זכאית למזונות מבעלה, אלא אם כן קיימות סיבות לשלול ממנה זכות זו, כמו עזיבתה את הבית ללא סיבה שתראה מוצדקת בעיני בית הדין הרבני או בית המשפט. בעלך חייב לשלם לך מזונות, כל עוד אתם נשואים, הוא לא יכול להפסיק את התשלומים כל עוד אין לו עילת גירושין מוכרת. כלל נוסף מתייחס לרמת החיים לה הורגלה האישה, אם לא עבדת ועדיין אינך עובדת בעלך חייב לשלם לך מזונות על פי רמת החיים אליה הורגלת במהלך השנים בחייך המשותפים עמו. בית המשפט יסיק מהי רמת החיים בה חיית על ידי כך שיבחן מספר משתנים כגון: רמת המגורים בה חייתם, החזקת רכב, חופשות והוצאות נוספות.


2. חוסר סדר ובלגן בחדרם של מתבגרים

שאלה: בתיה שלום, ידוע לי שהחדרים של המתבגרים מבולגנים וזה חלק מהגיל, למרות זאת קשה לי לשאת את חוסר הסדר הנוראי בחדרה של בתי בת ה- 14, ובמיוחד את חוסר האכפתיות מצידה. מה לעשות עם המצב שהולך ומחמיר?

תשובה: המציאות של המתבגרים שונה מהמציאות של המבוגרים, אותם דברים שנראים לנו חשובים ומשמעותיים, נראים להם אחרת. התנהלותם של המתבגרים סביב החדר, ובכלל סביב הסדר והניקיון קשור לשלב ההתפתחותי של עצמאות ואוטונומיה. קל יותר יהיה לך אם תזכרי שברוב המקרים זה עניין זמני והסדר ישוב על כנו לקראת סיום התיכון, במיוחד אם הקנית לבתך ערכים של סדר וניקיון. קרוב לודאי שכאשר בתך יוצאת מהבית היא מקפידה על המראה והאסתטיות בשונה מההקפדה על מראה חדרה, אם זה אכן כך, יש לה שיקול דעת והבנה בנושא הניקיון, מה שיכול להרגיע אותך. קל יהיה לך להתמודד אם תראי בחוסר הסדר דווקא הזדמנות שיש לבתך לנהל באופן עצמאי את הטריטוריה שלה. אין זה תפקידך לסדר לה את החדר וקרוב לודאי שבתך תתנגד לכך. בדקי יחד עמה ובהסכמתה שיתוף בסידור חלק מהדברים בחדר. בכל מקרה לא כדאי להעכיר את היחסים ביניכן.


3. שיתוף ילדים בתהליכי עריכת הסכם גירושין

שאלה: בתיה שלום, אשתי ואני נמצאים בשלבי פירוד, אנו מתלבטים האם לשתף את שני ילדינו בני ה- 14 וה-16 בתהליכי עריכת ההסכם באותם עניינים הקשורים אליהם.

תשובה: שיתוף הילדים בהליך הגירושין של הוריהם הוא עניין השנוי במחלוקת. בשנים האחרונות ישנה מגמה לאפשר לילדים להשמיע את קולם לגבי מה שנוגע להם. חשוב לזכור, כי אחת החוויות הקשות מתייחסת לקבלת החלטות של הילדים לאור חילוקי הדעות והמחלוקות בין ההורים. כאשר נשקלת האפשרות לערב את הילדים חשוב להתייחס בראש ובראשונה לגילם ולבגרות הרגשית שלהם, חשוב לשקול מראש את נושאי הדיון בהם מערבים את הילדים ולבדוק האם למגשר יש רקע מקצועי בטיפול במשפחה או בטיפול בילדים. פגישה נפרדת של המגשר עם הילדים, ללא נוכחות ההורים, הנה חשובה כדי לקבל מידע על הרגשות שעולים אצלם, על החששות ועל רצונותיהם. לא פעם קולם של הילדים עשוי לעזור להורים להגיע להחלטות הנכונות לאותה משפחה. על המבוגרים המעורבים בדבר לבדוק באופן יסודי, האם הקולות שמשמיעים הילדים הנם הקולות של אחד ההורים ש"הסית" לכיוון מסוים והאם רצונם של הילדים הוא בהכרח מה שראוי ונכון. במפגש כזה שומעים הילדים שהוריהם לא שוכחים את צורכיהם ורצונותיהם, אם כי ההורים הם המחליטים העיקריים.


4. התמודדות עם קושי של ילד קטן לשתף במשחקים

שאלה: בני בן ה- 5 מסרב לתת לחבריו, הבאים אליו אחה"צ, לשחק במשחקים שלו, חבריו פונים אלי ומבקשים ממני להתערב. אני חוששת שיפסיקו לבוא אליו אחה"צ. בתיה, אני לא יודעת איך לנהוג, האם להתערב ולדרוש ממנו לתת להם לשחק במשחקיו או להציע להם משהו אחר כדי שיהיו מרוצים?

תשובה: ילדים כמו מבוגרים בכל הגילאים מצפים לשיתוף פעולה מצד החברים וכשהציפייה הזו לא מתממשת, החברות עלולה לדעוך ולהסתיים. המיומנות החברתית של שיתוף נרכשת עם הזמן ואינה מובנת מאליה, בנך צעיר ונמצא בשלבים הראשונים של רכישת המיומנות. עלייך להימנע מלהתערב ולאפשר לו להתפתח לפי הקצב שלו מבחינה חברתית, פרט למקרים קיצוניים של התייחסות שלילית כלפי חבריו, כגון אלימות. כשאת מתערבת, עלול בנך להבין, שאת מעדיפה את חבריו על פניו או שהוא עלול ליצור בך תלות ויערב אותך בכל עניין חברתי. עלייך לומר לחברים הפונים אלייך, שאת בטוחה שהם ימצאו את הדרך לשחק יחד ולהזכיר להם אירועים שהם שיתפו יחד פעולה. במידה ומצאת לנכון להתערב, עשי זאת בדרך שלא תפגע באף אחד, ללא שיפוטיות ובלי לכפות על אף אחד התנהגות מסוימת.


5. חשיבות הקונפליקטים והוויכוחים במערכת הזוגית

שאלה: בתיה שלום, בעלי מוגדר כ"איש של שלום", הוא נמנע מקונפליקטים ביני לבינו ומעדיף לוותר על רצונותיו כדי לא להגיע למריבות ולויכוחים. האם להערכתך נכון להימנע מויכוחים ומריבות במערכת זוגית? האם זוגיות יכולה להחזיק מעמד ללא קונפליקטים? תשובתך בנושא חשובה לי.

תשובה: אחת הסיבות שעלולות להרתיע אנשים מלהתמודד עם קונפליקטים היא האמונה שהם עלולים להביא לתוצאות שליליות של כעסים ותסכולים רבים, אך לא בהכרח אלו הן התוצאות. קונפליקטים יכולים ל"בנות", לקדם ולתרום לזוגיות. ההתמודדות עם קונפליקטים חשובה להתפתחות הקשר הזוגי. בעלך מונע בהתנהגותו מלהגיע אתך לאינטימיות זוגית, המבוססת על היכולת לקבל ביקורת ולהכיר באופן עמוק את רצונותיו, חולשותיו, חוזקותיו והיכולות שלו. להערכתי ההימנעות מויכוח מתוך ויתורים וחששות עלולה לבנות מערכת יחסים זוגית, מרוחקת וצבועה. חשוב שהקונפליקט יאפשר את חיזוק הקשר ביניכם, התקרבות ולא התרחקות, צמיחה ולא דעיכה, ובעיקר לא יוביל למקומות הרסניים בקשר ביניכם. הדרך בה יתנהל הויכוח תוביל אתכם לקשר אמיתי ולא עצם הויכוח. באמצעות תקשורת פתוחה ונכונות לשוחח בכבוד, היכולת לקבל ביקורת "בונה" ולהעביר ביקורת מתוך אמפתיה והבנה יביאו כל אחד מכם להביע את דעותיו ולבנות יחד זוגיות יציבה ואמיתית.


6. השתחררות מביקורת ותלות הורית בגיל הבגרות

שאלה: בתיה שלום, אני בת 25 ועדיין קשה לי מאוד להשתחרר מההערות ומהביקורות של הוריי. הרבה פעמים אני מצנזרת ולא מספרת להם על בעיות שהייתי רוצה לשתף אותם. מה את ממליצה לעשות כדי לשנות את ההשפעה החזקה שיש להם עלי?

תשובה: גיל הבגרות של הילדים מביא אתו שינויים באופי היחסים בין ההורים וילדיהם. במהלך תהליך הבגרות פוחתת השפעת ההורים על ילדיהם, הם יכולים להביע את דעתם במגוון רחב של נושאים, אך לא לכפות אותם כפי שנהגו לעשות לילדיהם הצעירים. הילדים הבוגרים הם אלו שיבחרו אם להיות מושפעים או לא. על ההורים לאפשר לילדיהם הבוגרים לקחת אחריות על תוצאות ההחלטות שלהם ולזכור שמותר להם לטעות. אני ממליצה לך לבדוק באופן מעמיק, דרך עזרה מקצועית, את הסיבות לתלות ולחוסר היכולת שלך לעשות את ה"נפרדות" מהורייך. המלצתי שתחזקי את הדימוי העצמי שלך, זכרי שאין דרך פשוטה להתמודד עם הקושי שאת חווה. חשוב למצוא את האיזון בין הקשבה להורים לבין שמירה על העצמאות. ככל שתהיי בטוחה יותר בעצמאות שלך, כך תוכלי להיות עניינית, להיפגע פחות ולהרגיש שלמה עם דעותייך, תרגישי פחות מאוימת ותהיי מסוגלת להיפתח אליהם ולקבל את דבריהם בקלות רבה יותר.


7. יצירת דיאלוג בתוך הליך גירושין סוער

שאלה: בתיה שלום, אשתי ואני התחלנו בהליך של גירושין. המאבק בינינו "אינו קל" ונעשה לעיתים על גבן של שתי בנותינו. היו מספר נושאים בעבר שעוד הסכמנו עליהם, אבל כיום אין הסכמה בשום נושא. אני מעוניין בהידברות. מה עליי לעשות כדי להביא את אשתי לאיזשהו דיאלוג, גם אם ברור לשנינו שהקשר בינינו נגמר?

תשובה: הליך הגירושין הנו אחד ההליכים הקשים ביותר שעובר אדם בחייו. הליך זה, גם אם הוא נערך בהסכמה של שני בני הזוג, הוא קשה ומורכב מבחינה רגשית, נפשית וכלכלית. בני זוג שמתגרשים בדרך כלל נושאים עימם מטען שלילי, שבעטיו הם גורמים לפגיעות קשות בקרובים אליהם. עליכם להימנע מלתת לרגשות הנקם, הכעס והאשם לנהל אתכם. חשוב שתפרידו בין רגשותיכם זה כלפי זו לבין רגשותיכם כלפי בנותיכם, כי הרי לא מהן אתם מתגרשים! באחריותכם למזער את הפגיעה בבנות. ניסיונות לתמרן אותן לצד זה או אחר יגרמו להן לבלבול, עצבנות וחרדות ולכך תהיה השפעה על כל המשפחה. ליווי מקצועי ימנע שגיאות העלולות לגרום לפגיעות בלתי הפיכות ויעזור לכם להתמודד עם שאלות שעולות בקשר אליהן בתהליך כולו. עלייך ועל אשתך לקבל כוחות דרך אהבת הבנות ודרך ההצלחות שנחלתם עד כה, מה שיאפשר לכם לקבל את המציאות החדשה ולהתבונן קדימה לעבר העתיד.


8. סמכות הורית ובטיחות בדרכים (אי-חגירת חגורה)

שאלה: בתיה שלום, בני בן ה- 4 מתעקש שלא לחגור את חגורת הבטיחות. אני כועס ומאיים עליו ורק אז הוא חוגר את החגורה, אך לא עוברות מספר דקות ושוב הוא פותח אותה, וחוזר חלילה. אני דואג ושואל את עצמי מה יהיה אם כבר בגיל כה צעיר הוא לא ממושמע ולא מקבל את סמכותי. מה המלצתך?

תשובה: חגירת חגורה אינה בגדר המלצה, אלא חובה המעוגנת בחוק, המיועדת לשמור על חייו. הורה שמאבד את סמכותו בעניינים גורליים, ודאי יאבד את סמכותו גם בעניינים אחרים. עלייך להגיב באופן תקיף להתנהגותו של בנך. למשל, לעצור את המכונית עד שהוא יחגור את החגורה, גם אם העצירה תימשך זמן רב ותעכב אתכם. במידה ולא תגיב באופן סמכותי, בנך יקבל מסר שאתה נכנע לו וחסר סמכות הורית ושישנה לגיטימציה לעבור על החוק. ניתן להתגמש בנושאים אחרים, שהם לא גורליים, כמו חיים ומוות, אל תאיים על בנך במשהו שהוא לא ריאלי, למשל שהוא לא ייסע אתך יותר או שתוריד אותו בדרך. חשוב להעביר מסרים ברורים של מה מותר ואסור.


9. פערים בין בני זוג בנושא סדר וניקיון הבית

שאלה: בתיה שלום, אשתי ידועה כ"משוגעת" לסדר וניקיון. אני מקבל הוראות אינסופיות בעניין ואנחנו רבים כל הזמן על נושא זה. עניין הניקיון אינו מעניין אותי ובעיניי זה לא טוב לחיות בבית שהוא כמו "בית מרקחת". מה לעשות כדי לגשר על הפער בינינו?

תשובה: בני זוג שונים אחד מהשני בדפוסי ההתנהגות ובהבדלי האישיות, מה שגורם לא פעם לחיכוכים ומריבות. כדי לשמור על חיי הזוגיות, כל אחד צריך להכיר, להבין ולהיות מודע לדפוס ההתנהגות של בן זוגו. האחריות של שניכם היא לשנות את המצב, לא בדרך של ניסיון לשנות את האחר, אלא בדרך של אחריות אישית וניסיון לשנות את ההתנהגות של עצמו. אין זה אומר שמעתה תהפוך לקפדן בעניין הניקיון, אלא תשתדל ללמוד מה הכי מפריע לאשתך ותעשה מאמץ בעניין. כאשר תבהיר לאשתך שהקשר ביניכם חשוב לך והיא תרגיש את השינוי, אפילו הקטן ביותר, יש לשער שהיא תהיה יותר סלחנית. יחד עם זאת אשתך יכולה לשנות את התנהגותה, גם אם הצורך שלה בסדר וניקיון לא השתנה. ברגע שאשתך תבין שלהתנהגותה חלק במריבות ולא הכל באשמתך, קרוב לודאי שהיא תדרוש ותכעס פחות. כל אחד מכם ישקיע בשינוי ההתנהגות שלו ובבדיקת ה"חלק" שלו במערכת היחסים ביניכם.


10. התמודדות עם ילדים "איטיים" וחוסר מודעות לזמן

שאלה: בתיה שלום, בתי בת ה- 5 הנה ילדה איטית, היא תמיד מתמהמהת ו"יש לה זמן". אני מוצאת את עצמי מנסה כל הזמן לזרז אותה, מה ניתן לעשות כדי לשנות לה קצת את ה"קצב"?

תשובה: ישנם ילדים שאינם מודעים לזמן, כלומר לזמן אין משמעות בעיניהם, במיוחד עד סביבות גיל שש, וישנם כאלו שבאישיותם הם איטיים במיוחד, הקצב שלהם שונה משל אחרים, הם פועלים לפי "שעון" שלהם, שונה מה"שעון" המקובל. ישנן סיבות נוספות להתמהמהות של ילד כמו קושי בהתארגנות או תלות מוגזמת בהורה, לכן חשוב להגדיר את מקור הקושי, כי העזרה תהיה שונה מילד לילד. בכל אופן, עלייך להימנע ממתן פקודות ומכעסים ולהשתמש בדרכים יצירתיות כדי לזרזה, למשל בדרך של משחק או בנתינת חיזוקים כאשר היא לא מתמהמהת, עלייך לעודד אותה במקום להתלונן עליה במיוחד כדי למנוע מצב של קיבעון של ההתנהגות הבלתי רצויה. חשוב שתשתדלי להקל עליה לעמוד בקצב ותאפשרי לה לעשות דברים בקצב שלה פרט למקרים בהם יש לחץ זמן אמיתי, כדאי שתתני לבתך זמן רב יותר לביצוע המטלות והכי חשוב הראי לה דוגמא אישית בעמידה בזמנים.

צילום: FREEPIK

דילוג לתוכן