news08.net/ads.txt

מתי מדליקים היום נרות שבת?

פרשת וישלח 9-10.12.22 להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת באילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד

פרשת השבוע – וישלח. להלן זמני הדלקת נרות שבת וצאת שבת 9-10 בדצמבר 2022 ביישובים הבאים: אילת והערבה, דימונה, נתיבות, אופקים, קרית גת, קרית מלאכי והסביבה, רחובות, גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות, גן יבנה, יבנה, באר יעקב, רמלה, לוד.

אילת והערבה
כניסת שבת 16:11
צאת שבת 17:21

קרית גת
כניסת שבת 16:09
צאת שבת 17:18

קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת שבת 16:07
צאת שבת 17:18

רחובות
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

גדרה
כניסת שבת 16:07
צאת שבת 17:17

נס ציונה
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

מודיעין מכבים רעות
כניסת שבת 16:08
צאת שבת 17:16

מזכרת בתיה
כניסת שבת 16:06
צאת שבת 17:17

קרית עקרון
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

גן יבנה
כניסת שבת 16:07
צאת שבת 17:18

יבנה
כניסת שבת 16:07
צאת שבת 17:17

באר יעקב
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

לוד
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

רמלה
כניסת שבת 16:14
צאת שבת 17:17

דימונה
כניסת שבת 16:11
צאת שבת 17:18

נתיבות
כניסת שבת 16:10
צאת שבת 17:19

אופקים
כניסת שבת 16:10
צאת שבת 17:19

פרשת השבוע: וישלח | חיים קלים? לא תודה! מאת הרב ישראל חממי

לפני כשלוש מאות שנה, התחיל הבעל-שם-טוב להתפרסם בעולם ולפרסם את שיטת החסידות שלו. הוא לימד להוסיף באהבת ישראל, לעבוד את ה’ באהבה ומתוך שמחה ולדעת להוקיר כל יהודי באשר הוא קטן כגדול. עם התפשטות רעיונותיו ברחבי העולם היהודי, קמה לו תנועת התנגדות גדולה מאוד. ההתנגדות הלכה והתחזקה בימי תלמידו, המגיד ממזריטש, וגדלה עוד יותר בימי תלמיד תלמידו, מייסד תנועת חב”ד, רבי שניאור זלמן, בעל התניא. רבי שניאור זלמן היה מסייע רבות ליהודים שחיו באותה תקופה בארץ ישראל והיו עניים מרודים. המתנגדים, שלא אהבו את דרכו, הלשינו עליו לפני השלטון של הצאר ברוסיה שהוא מורד במלכות ושולח כסף לתורכים (התורכים היו אויבי הצאר, והם שלטו באותם ימים בארץ ישראל). בעקבות ההלשנה, נעצר הרבי וישב בכלא במשך חמישים ושלושה ימים. ביום י”ט בכסלו שוחרר, ואחרי שחרורו החל בפרסום החסידות בצורה רחבה הרבה יותר. על כן נקרא יום זה בפי החסידים “חג הגאולה” ו”ראש השנה לחסידות”. הרבי שוחרר מן המאסר דווקא בזכות עמידתו האיתנה על עקרונותיו, אמונתו החזקה וגאוותו היהודית. האמת קרנה ממנו, ואפילו גויים התרשמו מכך.

מסופר שבתקופת מאסרו נכנס לתא שלו אחד השרים וביקש לשוחח עמו. שר זה התעניין מאוד בתנ”ך, ואמר שיש לו שאלה על המסופר בתורה. וכך הוא שאל: “למה ה’ שואל את אדם אחרי חטא עץ הדעת ‘אייכה’, וכי אינו יודע היכן הוא?”. ענה לו הרבי את הסברו של רש”י – שרצה לפתוח עמו בדברים, אך השר לא התרשם. “תשובה זו אני מכיר היטב. ברצוני לשמוע מה החסידות מסבירה על זה”. שאלו הרבי: “האם אתה מאמין שהתורה היא נצחית?” וכשהשיב השר בחיוב, אמר לו הרבי: “השאלה ‘אייכה’ היא שאלה ששואל הקב”ה כל אדם בכל יום ובכל רגע, ‘אייכה’ – היכן אתה בעולם? האם השלמת את כל מה שהיית אמור להשלים היום? האם הוספת עוד מצווה ועוד מעשה טוב היום? האם יש עוד משהו שיכולת לעשות ולא עשית?”. מסר זה מופיע גם בפרשת השבוע. יעקב אבינו פונה אל עשיו ואומר לו: “עם לבן גרתי”. ומסבירים חז”ל: “גרתי בגימטרייה תרי”ג”. כלומר, יעקב אומר לעשיו: “עם לבן גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי”. מדוע בוחר יעקב לציין עובדה זו? והרי ברור שעשיו הרשע אינו מתעניין במצוות התורה – מדוע חשוב לספר לו שיעקב שמר מצוות בבית לבן – למרות הקשיים?

אלא שיעקב רצה לרמוז לעשיו על עמידתו האיתנה – “אכן, מבחינה פיזית אתה חזק ממני, ויש אתך ארבע מאות איש. אך דע לך ששום דבר לא יוכל לשבור אותי. גם במשך עשרים השנים ששהיתי אצל לבן דודנו, שמרתי על כל מה שהאמנתי בו. הייתי איתן באמונתי בגלל היותי אדם אמיתי שעומד על דעתו ועל אמונתו, ולכן שום דבר לא ישבור אותי”.

עלינו ללמוד מדרכי הצדיקים לחיים שלנו. כאשר אנחנו נמצאים במצב של “עם לבן גרתי” – למשל, כשאנחנו נמצאים בקמפוס וקשה יותר לשמור מצוות, כשיש כל מיני ניסיונות, עלינו לזכור את השאלה – “איכה?”. כל אחד ישאל את עצמו: “האם שמרתי מצוות גם במצב זה?”. וכן להיפך, לפעמים דווקא בקמפוס קל יותר. אזי כשנחזור לבית נשאל את עצמנו: “האם אותה הקפדה על הנחת תפילין או שיעור שבועי שהייתה לי בקמפוס, יש לי גם בחזרתי לבית? האם גם בבית אקיים לפחות את המצוות שאני מכיר וקל לי להזדהות אתן?”. ובזכות זה שכל אחד מאתנו יוכל לענות את התשובה המלאה לשאלתו של הקב”ה “אייכה?”, נוכל גם אנחנו לשאול את הקב”ה “אייכה?”, ונזכה לקבל את התשובה שלו בצורה של גאולה אמיתית ושלימה.

צילום: FREEPIK

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן