“עזבו אותנו מספינים, סקרים הזויים ושמועות מופרכות, צאו לבלות וליהנות בחג. מועדים לשמחה מתאילנד באהבה”, את הדברים הללו העלה סגן ראש העיר, עו”ד מתן דיל, לפני דקות אחדות בפוסט ברשתות החברתיות לאחר שתיקה בת כמה ימים. דיל המבלה עם רעייתו אפרת וילדיהם את חג הפסח בממלכת תאילנד, שבדרום-מזרח אסיה עם יד על הדופק גם משם.
סגן ראש העיר מעודכן בכל העניינים הפוליטיים המתרחשים בעיר, מעורה בכל פרט ופרט ובנוסף, אנשיו מעדכנים אותו כל העת בכל הכותרות המועלות בנושאים הנוגעים לו ולהתמודדות לראשות העיר בבחירות המוניציפליות הקרובות, שיתקיימו בחודש אוקטובר.
כזכור, לאחר חודשים ארוכים של שתיקה, הודיע רחמים מלול בטקס הרמת הכוסית החגיגי לכבוד פסח כי יתמודד לראשות העיר בפעם השלישית. ניכר כי מלול לא תכנן את הצעד ואף אחד ממקורביו או אנשי סודו במשרד לא ידעו על כך. הוא נשאל במהלך הערב על דרכו העתידית והודיע שהתשובה חיובית וזכה למחיאות כפיים מעובדי העירייה, שחלקם אגב, עד לפני כמה רגעים, דווקא הודיע על תמיכה בסגנו, עו”ד מתן דיל שכבר החל לבדוק את פני השטח וסיפר למקורביו כי הוא הזמין סקר לפיו מפרידים בינו לבין מלול רק שישה אחוזים בריצה לראשות.
*
דיל אמר כי ירוץ לראשות העיר אולם לא הכריז על כך. השבוע שאלתי אותו אולם הוא בחר להתעלם מהשאלה. רבים מהמכרים המשותפים של מלול ודיל נטו לחזק את הסגן לרוץ לראשות, אלא שכעת, נכנסו לתמונה רבנים המבקשים לגשר ולפייס בין השניים וייתכן כי דיל כלל לא ירוץ בסופו של דבר. נכון לרגע זה הוא מתנדנד. עובדה אחת לא ניתן לקחת מן העיר רחובות: כשמדובר בפוליטיקה, יש דרג ויש זרג. בנוסף לאלה, יש המון בגידות – בעיקר בין מקורבים – ומי שבוגד, סופו שיבגדו בו, זהו כלל ידוע ולא רק בתחום שבינו לבינה.
אלו שיודעים לקרוא יותר מכל את מהלכי המשחק הם דווקא הוותיקים שבחבורה, הם אלו שמנווטים את הסירה לאיזה כיוון שהם רוצים, בוחרים יעד ומפליגים אליו. הכוח שלהם כה איתן שהם יודעים בדיוק מה הם עושים, גם אם נדמה לרגע שבחרו בצד אחר, הם מחושבים, מדויקים לפרטי פרטים ובעיקר מבהירים את עמדתם, בלי לדפוק חשבון, בלי מניירות ובעיקר בלי מילים. יש לציין כי אם ישאלו בקרב הציבור או יערכו סקר מיהם עשרים ושלושה חברי המועצה, סביר מאוד להניח ש-99 אחוז מהנשאלים לא יוכלו למנות אפילו חמישה שמות מהם. מרבית חברי המועצה לא באמת מעניינים את הציבור, הם גם לא באמת עושים משהו עבורם ובוודאי שלא זוכים לחשיפה הראויה מכורח הנסיבות – מי שלא עושה, שלא יצפה לקבל במה.
