מתנדבת מד”א, שגית מרדכי ממזכרת בתיה, מספרת על הרגעים באסון מירון: “היה פחות זמן למחשבות ולעיכול גודל האסון”

“השיחה הראשונה שהתקבלה דיווחה על קריסה של טריבונה ומיד בשלב זה נוצר קשר בין המוקד לחפ”ק במירון כדי להבין במדויק מה התרחיש, מה הנתונים בשטח. במקביל התארגנו במוקד לקראת אירוע רב נפגעים. הרבה תסריטים רצו בראש במקביל. מספר דקות לאחר השיחה הראשונה התקבלה תמונה ברורה מכל הגרומים המקצועיים שלנו במירון וכי מדובר באירוע אר”ן שבמסגרתו מבוצעות החייאות רבות.”

“למרות שזה אירוע מאד מורכב מבחינה רגשית, עם הכרזת האר”ן עבדנו על אוטומט. גם אנחנו, גם מוקד גליל בצפון הארץ וכל הגורמים פשוט פעלו על אוטומט בהתאם למה שאנחנו ערוכים תמיד – היה פחות זמן למחשבות ולעיכול גודל האסון. כל שהיה לנגד עינינו היה להגיע כמה שיותר למי שזקוק לסיוע.”

מרדכי המשיכה: “הגיעו שיחות לא פשוטות לחובשים במוקד שענו לשיחות 101. חלק מאזרחים וחלק מכונני מד”א שהיו בהר דיווחו על החייאות ועל כמות פצועים גדולה. גם בקשר היה אפשר לשמוע את סערת הרגשות של הצוותים בשטח והיה אפשר לשמוע שמדובר באירוע שבו מראות חריגים וקשים.

בשעה 05:30 ניתן היה לנשום רגע ולעכל את מה שהתרחש. פתאום היה אפשר לקום ולהרים את הראש ולראות תמונות, לראות חדשות ופתאום, רק אז ראיתי הכל בעיניים וזה היה משמעותי משום שהכל הופך להיות יותר מוחשי. חושבים עכשיו מה עבר על החבר’ה שהיו שם שנתקלו במראות קשים.”

“את הלילה סיימנו, למרות האירוע הקשה, בתחושת סיפוק משום שפעלנו באופן הכי מסודר ויעיל. תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם שיש במוקד מד”א שאפשרו לנו את התקשורת הרציפה העם הצוותים במירון, הנענו כמה שיותר כוחות לאזור, ממרחבים רחוקים יותר. הצלחנו להזניק מסוקים, הצלחנו לדבר עם בתי החולים ולהכין אותם לקליטת פצועים. לצד כל ההתרחשות המשמעותית יש לזכור כי המוקד העניק מענה לקריאות שהגיעו ושאינן קשורות לאירוע במירון.”