השנה אנו מקיימים את הטקס בסימן גבורה במלחמת חרבות ברזל, ובהצדעה לקציני וחיילי צה”ל וכוחות הביטחון וההצלה, וכן למתנדבים ולתושבים שגילו מאז תחילת המלחמה בעזה, רוח איתנה ואומץ לב, בתפילה
לחזרתם הביתה של החטופות והחטופים, לשלומם של חיילי צה”ל ולהחלמתם המהירה של הפצועים, אמן!ברוח זו של חיבורים, בחרנו השנה 14 גברים ונשים, שכל אחד ואחת מהם הוא סיפור של השראה ותקווה לעם ישראל.
הציבור מוזמן לטקס שייערך ביום שני, ד’ באייר, 13.5.24 בשעה 20:00, בבמה המרכזית בשד’ ירושלים. יחד איתם, נדליק כולנו, את משואת האחדות ואהבת החינם, את משואת האמונה והתקווה, לתפארת מדינת ישראל והעיר לוד.
משואת הגבורה
סמל ראשון י. נולד בשנת 2003 בעיר לוד להוריו אילן וזהבית. בשנת 2021 התגייס לשירות בחטיבת גבעתי בצבא-הגנה-ישראל וכיום משרת בקבע ביחידת יהל”ם. בשירותו הצבאי הספיק להשתתף כלוחם במבצע מגן וחץ וכן בפעולות עלומות ונסתרות למען ביטחון המדינה. זו גם הסיבה שאנו לא יכולים לראות את פניו ואת שמו המלא. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’ שפרצה לאחר מתקפת הפתע של החמאס על היישובים בעוטף עזה שבדרום, נפצע יואב ופונה לבית החולים. ב-3 בנובמבר 2024, בעת שלחם בגבורה בצוות החפ”ק של מח”ט גבעתי במהלך כיבוש אתר בצפון רצועת עזה, נורה לעברם פגז טנק ורסיסים פגעו בראשו ובכתפו ופצעוהו. י’ לא וויתר, ולאחר חודש התאוששות והחלמה בעוד הרסיסים בגופו, שב לתוך הרצועה, חבר לצוות החפ”ק והכל בכדי לסיים את הפעילות שהתחיל. זהו גיבור ישראל!
סמ”ר סימון חי שילון נולד בשנת 2003 בעיר לוד להוריו ציון ואתי שילון. בשנת 2021 התגייס סימון לצה”ל ושירת כטנקיסט. סימון, מגיבורי מלחמת ‘חרבות ברזל’, בעודו לוחם על הטנק בתוך רצועת עזה, נפצע קשה מאוד בגופו ב-31.10 והיה מורדם ומונשם במשך כשלושה שבועות. כאשר החלים והתאושש בדרך נס, הרגיש צורך עז לחבור חזרה אל חבריו הלוחמים – ועשה את דרכו לתוך התופת בעזה – בכדי להילחם באויב ולשמור על מדינת ישראל ותושביה. סימון, הוא מלח הארץ – גיבור ישראל ואזרח למופת, וגאווה לעיר לוד שאלו הם בניה.
משואת הביטחון וההגנה
סא”ל ד”ר מיכאל וינקלר, נולד בשנת 1971 בעיר תל אביב להוריו מילדה ופבל וינקלר, סגן אלוף בצה”ל – במילואים, משרת בלוד מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” במסירות, בהקרבה ובנחישות רבה, בסיוע חשוב להיערכותה ומוכנותה של עיריית לוד בתקופת החירום, בתפקידו כמפקד היקל”ר (יחידת הקישור לרשות) בעיר לוד מטעם פיקוד העורף. במשך למעלה מחצי שנה, מגיע וינקלר מידי יום ללוד, משתתף באופן פעיל בכל דיוני הערכת מצב לצד ראש העיר ומנכ”ל העירייה, תוך ניתוח משמעויות ואתגרי העירייה. הוא מסייע רבות בהכנת תיקי נתונים של כל המכלולים השונים, מקיים קשר רצוף עם כל בעלי התפקידים בעירייה לצורך ביצוע תיאומים ועדכונים, מעדכן באופן שוטף את הנחיות פיקוד העורף ומסייע בהסברת מדיניות ההתגוננות מעת לעת. בתפקידו מפגין סא”ל וינקלר שליחות ולקיחת אחריות, הובלה, מנהיגות ויכולת ביצוע וארגון מרשימים המהווים מקור השראה לכל גורמי החירום בעיריית לוד, באופן הראוי לכל שבח והוקרה.
נצ”מ ששי שלמה, נולד בשנת 1969 בעיר פתח תקווה להוריו סמי ז”ל ונורית שתחי’ שלמה. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, ומכהן בתפקידים שונים במשטרת ישראל מזה כ-27 שנים. את הקריירה החל כשוטר יס”מ, קצין ביחידה ללוחמה בטרור, קצין אג”מ במשטרת נתניה, פיקד על יחידות יס”מ ומג”ב בירושלים ושימש כמפקד סיירת האופנועים הארצית. בשנת 2021, בשנה בה חוותה לוד את ‘פרעות מאי’ בעת מבצע ‘שומר החומות’, התמנה ניצב-משנה שלמה למפקד החדש של תחנת המשטרה בלוד והחליט להילחם ולהשליט חוק וסדר בעיר. מאז, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע הוא היה זמין עבור כל תושב – בלילות ובימים. בקבוצות הוואטצפ השכונתיות, מול גורמי העירייה, ההצלה והרפואה ועוד, הוא השתדל בכל מאודו להיות קשוב ולהעניק תחושת ביטחון תוך שליחת אגרוף קשה לטרור הפלילי – ולא בכדי זכה להוקרה ותואר “השריף של לוד”. במבצעים רבים הוא פעל עם פקודיו מול מפרי החוק ובזרוע נחושה נלחם בפשיעה. בעיצומה של מלחמת ‘חרבות ברזל’ הוא קודם לדרגת ניצב משנה והתמנה למפקדה של יחידת יואב בנגב – אך את חותמו הטביע בשליחותו בלוד.
משואת המשפחות השכולות
חנה לייבמן, ניצולת שואה, נולדה בשנת 1933 בעיירה קלושין שבפולין, להוריה מאיר ורחל לייבמן ז”ל. בזמן השואה האיומה שהייתה תחת שלטון הנאצים ימח-שמם באירופה, נאלצו חנה ומשפחתה להשאיר את הכל מאחוריהם ולברוח לרוסיה, בה הם נדדו מס’ שנים. בשלהי שנת 1948 הם זכו ועלו לארץ ישראל והתיישבו במחנות העולים בבאר יעקב. בשנת 1956, לאחר חתונתה, עברה להתגורר ברחוב שפרינק בלוד, מאז – קרוב ל-70 שנה היא מתגוררת באותו הבית, בו גידלה את ילדיה. לאחרונה חגגה את יום הולדתה ה-91 בחיק משפחתה, נכדיה וניניה ונאחל לה אריכות ימים ושנים, אמן. לפני מס’ חודשים איבדה חנה את נכדה – נועם אשרם הי”ד, במלחמת “חרבות ברזל”, לוחם מילואים בחטיבת רעם בחיל השריון, שנהרג בעת שנלחם בתוך רצועת עזה מול מחבלי החמאס הארורים. נועם נפצע ב-29 בדצמבר 2023 ונפטר כעבור כשבועיים וחצי, ב-16 לינואר 2024.
נגוא אבו פארחן נולדה בשנת 1993 להוריה חאלד ופארחן אבו פארחן ביישוב ערערה שבנגב. ללוד הגיעה לאחר נישואיה לבן העיר וכיום מתגוררת בשכונת גני יער. נגוא, עשתה שירות לאומי מלא ואחיה אף שירתו בצבא-ההגנה-לישראל, אחד האחים מפקד בעזה. נגוא עובדת כיום בקופת חולים ‘כללית’, מעניקה שירות רפואי ומסייעת ודואגת לכל אזרח באשר הוא. ב-7 לאוקטובר, נרצח אביה חאלד פארחן ז”ל באכזריות בטבח הנורא שביצעו מחבלי החמאס ביישובי הדרום, בזמן שעבד כמאבטח בעיר שדרות הדרומית. תחינותיו בשפה הערבית ברגעיו האחרונים של חייו אל מול ערלי-הלב הארורים, לא הועילו והם רצחוהו. לנגוא יש מסר אותו היא מבקשת להדהד: אין פה מאבק בין יהודים וערבים, אלא מלחמה בין ישראלים – יהודים ולא יהודים, שוחרי שלום וטוב – לבין מחבלי החמאס תאבי הדם, החפצים בהשמדת מדינת ישראל.
משואת החינוך ועוז הרוח
רס”ל יוסי כחלון, לודאי מלידה, נולד בשנת 1989 להוריו דוד ואביגיל, וכבר כילד ונער גדל כאשר עיקרון החינוך והנתינה נר לרגליו, עבד מספר שנים במחלקת הנוער של עיריית לוד וכיום עוסק כמחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה בתיכון “עתיד” ע”ש עמנואל מורנו בלוד. בשבעה באוקטובר צפה יוסי בסרטון שהופץ על ידי החמאס – וראה את אחיו הצעיר נעם – חייל בחטיבה הצפונית בעזה ששירת בנחל עוז, כשהוא פצוע מירי ברגלו ומרסיסים בגבו. למרות פציעת אחיו הוא התגייס למילואים ויצא להילחם כאשר תלמידיו מחבקים אותו מרחוק. במהלך הלחימה הוא נפצע וריסק את ברכו. סיפור פציעתו במהלך שירותו הקרבי, השיקום המפרך בבית לוינשטיין וההתעקשות שלו לחזור ללמד ב’זום’ את תלמידיו – סוקר בהרחבה באמצעי התקשורת במדינה. יוסי מלמד את תלמידיו הרבה יותר מאזרחות והיסטוריה, הוא מלמד אותם ערכים!
נעם כחלון, אחיו הצעיר של יוסי – אף הוא לודאי מלידה, נולד בשנת 2003 להוריו דוד ואביגיל. לצבא-ההגנה לישראל התגייס אשתקד בשנת 2023 והחל לשרת כנהג מבצעי בחטיבה הצפונית בעזה. ב-7 לאוקטובר בעת ששהה בנחל עוז ונלחם מול האויב, נפצע נעם מירי של מחבלי החמאס ימ”ש ברגלו ונפגע מרסיסים בגבו. הוא פונה לבית החולים סורוקה בבאר-שבע שם קיבל טיפול רפואי מציל חיים. כיום, למרות פציעתו והשיקום הארוך שהוא עדיין עובר, חזר נעם לשירות צבאי – ומשרת במחנה ‘שורה’ ברמלה. האמביציה והרצון החזק לתת יד בימי המלחמה למרות הפציעה, הם דוגמא למופת של אזרח וחייל, מסור למדינה.
רס”ן סהר (זיזו) זעפרני ורס”ן שמעון (פופאי) אלאשווילי
2 קצינים לוחמים, מפקדי פלוגה בגולני, לודאים שלנו, לוחמים עטורי ניצחון שהובילו קרבות גבורה יוצאי דופן בלחימה ברצועה.
זיזו ופופאי כך הם מכונים, רב סרן סהר זעפרני – מ”פ בגדוד 51, ורב סרן שמעון אלאשווילי – מ”פ בסיירת גולני, שניהם נחשבים כמפקדים מעולים, מהטובים של חטיבת הפאר גולני והם חלק מדור הניצחון שכה חשוב להצדיע לו.
הם ההוכחה לבתי הספר התיכוניים המעולים בלוד שמחנכים את בוגריהם לערכים של אהבת המולדת והעם ומעצבים את דרכם לשירות צבאי משמעותי.
הם נמצאים כעת בגבול הצפון ולא יכלו להשתתף בטקס.
בואו נפרגן להם בברכת תודה והצלחה בהמשך וה’ יהא עימם ועם כל לוחמינו.
משואת ארגוני החירום וההצלה
שמוליק לויסון נולד בשנת 1991 בירושלים, להוריו יוסי ומרים לויסון, ואת ילדותו העביר במודיעין עלית. בשנת 2021 עזב את עיר מגוריו והיה מהתושבים הראשונים שהתיישבו בשכונת גני איילון בלוד. מאז התגבשה הקהילה החרדית בשכונה, עסק שמוליק בצרכי ציבור, ייסד בית כנסת לצעירים ומכהן בתפקיד מנהל מרחב איילון בארגון ‘הצלה’. במסגרת פעילותו בהצלת חיים, שמוליק אחראי על כלל מערך המתנדבים במרחב וכן מעניק שירות רפואי ראשוני כחובש ונהג אמבולנס במגן-דוד-אדום. בשנים אלו הוא משמש כצינור בין הרשות המקומית לעסקני ורבני הקהילה, תוך שיתוף פעולה בתחומי הבריאות וההצלה. מתחילת הקורונה ולאחר-מכן מאז פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’ הוא מתנדב רבות ותמיד נמצא על קו הזינוק לכל קריאה להצלת נפשות וסיוע.
ארז משה נולד בשנת 1994 להוריו נחמיאל וסמדר בבני ברק, ולאחר מכן התגורר במושב ברקת. לאחר חתונתו היה מראשוני הרוכשים בשכונת גני איילון החדשה בלוד. ארז משמש כראש צוות ב’יחידה-360′ ברמלוד, ואף כאופנוען של ה’יחידה’. בתפקידו הוא מסייע באירועי חירום, אסונות ורגעים קשים גם כחסד של אמת, למען שמירת כבוד המת. עם פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’ הוא גויס לפעול במחנה ‘שורה’ ברמלה, שם פעל לילות כימים לזהות את גופותיהם של נרצחי טבח השבעה באוקטובר שאירע בחג שמחת תורה. המראות שראה וחווה בהתנדבותו זו, ילוו אותו כל חייו – אך הוא ממשיך בדרכו ובאמונתו, להירתם בכל עת, לתרום למען עם ומדינת ישראל ולקדש שם שמים.
משואת כיתות הכוננות
עו”ד ליאור באזוב, רס”ן במילואים, נולד בשנת 1986 בעיר לוד להוריו מוריס ויפה באזוב, ומאז מתגורר בה. נשוי לדבורה ואב ל-5 ילדים. בשנת 2005 התגייס ליאור לשירות הצבאי, וכיהן כקצין מודיעין בחטיבה הצפונית. במלחמת לבנון השנייה שירת כלוחם סדיר בחטיבת גבעתי בעומק מדינת לבנון ומאז שירת במבצע ‘עופרת יצוקה’ ו’עמוד ענן’. בתחילת מלחמת ‘חרבות ברזל’ ייסד והקים את ‘משמר שכונה’ בגניי אילון בו מתנדבים כיום כ-150 תושבים וכן ייסד והקים את כיתת הכוננות בשכונה, בה מתנדבים כ-15 לוחמים קרביים לשעבר. בפעולותיו הוא עמל יחד עם כלל המתנדבים להגביר את תחושת הביטחון ברחובות, למנוע פריצות, גניבות וכניסת שוהים בלתי-חוקיים, גם באמצעות רחפנים ומצלמות, ואף בפעילות חשאית ומארבים בלילות ובימים. לצד זאת, עמל ליאור וגייס תרומות כספיות רבות וכן ציוד טקטי מנדיבי-לב יהודים המתגוררים בחוץ-לארץ.
שלמה לחיאני נולד בשנת 1987 וגדל בעיר צפת,להוריו הרב דוד ועופרה לחיאני. בשנת 2009 התגייס שלמה לצה”ל, שירת בגדוד ‘נצח יהודה’ בחטיבת כפיר. בעיסוקו כיום הוא בעלים ומנכ”ל של חברת יזמות נדל”ן. שלמה, תושב לוד שחווה את אירועי שומר חומות הקשים בחודש מאי 2021, ייסד מיד לאחר מבצע ‘שומר החומות’ את ‘משמר השכונה’ ו’סיירות ההורים’ הפועלים תחת עיריית לוד ובתיאום מלא עם משטרת ישראל, בהם מתנדבים כיום קרוב ל-500 איש מכל שכונות העיר, וכן ייסד והקים את מערך כיתות הכוננות המשטרתיות בלוד. עד היום הוקמו חמש כיתות כוננות ששומרות על לוד ותושביה בשגרה ובחירום, בכל רחבי העיר ובהתנדבות מלאה.
◼️ לקבוצת חדשות לוד והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
