“נדהמנו לגלות התנהגות בלתי מוכרת של ילדינו”

במהלך החופש הגדול נסענו עם שלושת ילדינו למלון באילת. בעלי ואני נדהמנו לגלות התנהגות בלתי מוכרת של ילדינו, עד כדי כך שאחד מאנשי הצוות ניגש להעיר לנו. הם הרעישו בחדר ומחוצה לו, קפצו על המיטות, העמיסו את צלחותיהם כמויות אוכל ובכלל שכחו מהי התנהגות נאותה. על מעידה התנהגות זו ובכלל מה לעשות כדי שבחופשה הבאה התנהגות זו לא תחזור?

תשובה: ילדים רבים ואף לא מעט הורים מרגישים, כי יציאה לחופשה מחיי השגרה מהווה עבורם יציאה לחופשה גם מכללי התנהגות. חופש אינו מבטל את הערכים וההרגלים שהמשפחה חיה לאורם ובמיוחד שעמלתם להנהיגם בביתכם. יש להקפיד על כללי התנהגות גם במהלך חופשה וכך לשלב בין הנאה ובילוי לבין מנוחה ושלווה. עליכם לדאוג להתנהגות ילדיכם גם מחוץ לבית וגם ביציאה מן השגרה דרך שיחה המקדימה את היציאה, בה אתם מגדירים לילדיכם את כללי ההתנהגות וההתחשבות באנשים אחרים שבחרו לנפוש ומבקשים אף הם “פסק זמן” מחיי השגרה, גם במהלך ימי החופשה, הזכירו את כללי ההתנהגות ושבחו התנהגות נאותה ומתחשבת. על ההורים להוות דוגמא אישית מכבדת ונאותה במהלך החופשה. שמירה על התנהגות הילדים תורמת לאין שיעור למידת ההנאה של ההורים ומפחיתה עימותים מיותרים בחופשה.

איך להקל על בני את המעבר לכיתה א’? 

בני עלה לכיתה א’ ואני חוששת מהמעבר למסגרת החדשה, שתהיה נוקשה וקפדנית יותר מהמסגרת הקודמת ובכלל מהאפשרות שהוא לא ילמד עם חבריו. מה לעשות כדי להקל עליו את המעבר?

תשובה: לאורך החיים מתמודדים גדולים כקטנים עם מעברים שונים. יש המסתגלים לשינויים בקלות רבה יותר וישנם כאלו שקשה להם יותר. ככל שהילד יחווה הצלחה במעברים בגיל הצעיר, כך יצליח במעברים בחייו. המעבר מגן הילדים לבית הספר הנו מעבר משמעותי בחיי הילד ובחיי הוריו, זהו אירוע הנחשב לאחד מאירועי החיים הבולטים ולא בכדי זוכה להתייחסות ולהתרגשות רבה כל כך. חשוב מאוד שבנך לא יחווה את חששותייך הטבעיים ושתצליחי להעביר לו תחושה של ביטחון ורוגע. עלייך לשוחח איתו על חיי בית הספר ולספר לו על השינויים והחוקים החדשים, ככל שתחשפי אותו למסגרת החדשה, כך תצמצמי את חוסר הוודאות שוודאי קיימת אצלו, במידה זו אחרת, לגבי המסגרת החדשה. עלייך להקשיב לבנך ולקבל את מגוון הרגשות העולים בעקבות המעבר. המלצתי שתחזירי בהדרגתיות את סדר היום השגרתי ותשדרי הרבה סבלנות ואורח רוח.

אחרי 25 שנה, חש מרוחק מאישתי, מה לעשות?

אני נשוי למעלה מעשרים וחמש שנה ואב לשלושה ילדים. אני מרגיש מרוחק מאשתי מזה זמן רב, אין בינינו תקשורת ולא יחסים אינטימיים והאמת שכבר אין אהבה. חשבתי הרבה על גירושין, אבל זה לא בא בחשבון בעיקר בגלל הילדים ומטעמים כלכליים. אני מרגיש במערבולת ולא יודע מה לעשות, מה את ממליצה?

תשובה: זוגיות היא מה ששני בני הזוג בוחרים ומחליטים לעשות. היא אינה ישות עצמאית ונפרדת אלא תלויה בטיפוח האין סופי של שני בני הזוג. החלטה על פרידה היא החלטה קשה המערערת את החיים. אתה מתאר חיים שמצד אחד אינך מסופק ואינך מרוצה מהם ומצד שני אינך מעוניין לעשות שינוי. עלייך להחליט מה עומד בראש סדר העדיפות שלך, האם לנסות ולבנות מחדש את הקשר עם אשתך בעזרה מקצועית או להמשיך ולהקריב את אושרך למען הילדים ולמען רווחה כלכלית גם אם המחיר הוא להמשיך ולהיות אדם מתוסכל ולא מאושר. שים לב, שהזוגיות שלכם מהווה מודל לזוגיות של ילדיך. עלייך להאמין בכוחותייך לקבל החלטות ולדעת שעלייך לבחור מתוך מספר אפשרויות ולזכור שבמקרה זה לכל בחירה יש מחיר ולפעמים הבחירה היא בין אפשרות קשה לקשה יותר.

מאז הילדים – אנחנו לא יוצאים. מה לעשות?

אני ואשתי נשואים חמש שנים ויש לנו שני ילדים קטנים. אני מרגיש שחיינו סובבים רק סביב הבית והילדים. חוץ מאירועים משפחתיים אנחנו לא יוצאים. לפני שהילדים נולדו נהגנו לבלות ואף נחשבנו ל”בליינים”. קשה לחשוב שכך ייראו חיינו בשנים הבאות. מה עושים?

תשובה: אחת הבעיות בשמירה על זוגיות היא השגרה, המביאה לא פעם את בני הזוג להתייחס זה אל זה כמובן מאליו. עליכם לשפר את המצב. העלה את הנושא בצורה ישירה, אמור לאשתך שאתה מתגעגע לזמנים שהקדשתם זמן אחד לשני, שאתה מרגיש שנכנסתם לשגרה והיית רוצה שתבלו יותר זמן יחד, תשאל אותה אם יש לה הצעות. תכננו יחד תוכנית בה תכניסו את “הזוגיות” לסדר היום שלכם. המלצתי שתקצו לכם זמן קבוע רק לכם ואל תוותרו עליו. ובסוף כל יום תחשבו ביחד או בנפרד על השאלה, מה עשיתי היום למען הזוגיות. גם אם העייפות רבה, זכרו  שתמיד אפשר להביע מחווה אוהבת, כמו חיבוק, נשיקה ומילה טובה. 

אצלי או אצלך?

אני גרושה מזה חמש שנים. בסה”כ אני והגרוש שלי מסתדרים טוב, עד שמגיעה תקופת החגים ועולה השאלה: “אצלי או אצלך?” קשה לי מאוד להיות בלי ילדיי ואני יודעת שאני מעט מקשה בעניין. איך לעבור את החג ולהרגיש סביר בלעדיהם?

תשובה: החג מעצים את רמת הפגיעות ותחושת הבדידות אצל ההורים הגרושים. ההורים ממשיכים לקבל החלטות משותפות בנושאים שונים כגון: משמורת, נושאי חינוך ועוד. הסדרי ראייה משפטיים מפחיתים יחסית את החיכוכים, אך לא מונעים אותם במידה ואחד מההורים או שניהם חושפים את הילדים למצבים רגשיים מורכבים בהם הם נתונים. עלייך לקבל את העובדה שגם לאביהם של ילדייך הזכות והחובה להיות עמם בחגים. את חייבת להימנע משימוש במניפולציות רגשיות, העלולות לגרום לילדייך שלא ירצו ללכת לאביהם, מה שיפגע בהתפתחותם הרגשית ועלול להביאם למצב שלא יסלחו לך בעתיד. עלייך לשדר לילדייך מסר מרגיע, שהכל בסדר איתך כשהם הולכים לאביהם כדי למנוע מהם רגשות אשם וייסורי מצפון והעיקר למנוע מהם להרגיש בגידה כאשר הם נמצאים עם אביהם. בידייך ובידי הגרוש שלך להפוך את חוויית החג למהנה עם מינימום פגיעות ובמידת הצורך לגלות גמישות גם בהסדרי הראייה.

בני מתעצל לקום מהמיטה בבוקר

בני עלה לכיתה ו’ ואני חוששת מהקושי שיש לו להתעורר בבוקר, הוא מתעצל לקום מהמיטה. בשנה שעברה האווירה בבקרים הייתה קשה לאור ההתעלמות שלו ממני, הכעסים והוויכוחים הקשורים לקימה. מה לעשות כדי לשנות את המצב?

תשובה: קשיי קימה בבוקר יכולים לנבוע מסיבות שונות, שלא בהכרח נובעות מעצלות. הקושי יכול לנבוע מקשיים בלימודים, קשיים במעברים, הווה אומר, בכניסה ליום חדש או קשיים חברתיים ויתכן גם קשים הקשורים להתארגנות ולעייפות יתר או קשיים בלקיחת אחריות ובכל הקשור לגבולות. חשוב לבדוק מהו מקור הקושי ולהבין דרך בנך מה יכול לעזור לו. אין ספק שהשלווה בבוקר, הנובעת מקימה והתארגנות עצמאית חשובה לבנך ולמשפחה כולה ומשפיעה על מצב הרוח במשך שאר היום. חשוב שתודיעי לבנך מבעוד מועד על ההתנהלות בבוקר. עלייך להעיר את בנך באווירה חיובית או ללמדו להתעורר באופן עצמאי באמצעות שעון מעורר, לאחר כחמש עד עשר דקות היכנסי לחדר ותוודאי שהוא קם ממיטתו. אל תחזרי על אותם משפטים שוב ושוב, לעיתים הילדים לא קמים, כי הם יודעים שיהיה מי שיעיר אותם שוב ושוב, היי החלטית ונחושה באמירה אחת או שתיים, אך בקול שקט ורגוע. שבחי את בנך כל פעם שהוא קם והתארגן בזמן.