תביעה הוגשה על ידי תושבת כבת 60 נגד רשות שדות התעופה, לאחר שנפלה ונפצעה כשהגיעה לטיסה בנמל התעופה בן גוריון. על פי התביעה, התובעת הגיעה לטרמינל 3 בנתב"ג בשעה 03:00 לערך ועם הגעתה ועל סף הכניסה לטרמינל, נעמדה במקומה על מנת להביט במסכים ולאתר את מיקום הדלפק שאליו עליה להגיע בכדי לבצע רישום לטיסה ולמסור את מזוודותיה. אולם הנוסעים היוצאים והמקום בו עמדה התובעת, המה אנשים והיה עמוס באופן חריג, ככל הנראה, נוכח טיסות סוף השבוע והשביתה שתוכננה במקום באותה העת. בשלב כלשהו, ונוכח הצפיפות במקום, התנגש בתובעת עובר אורח שזהותו אינה ידועה לה והיא נפלה ארצה תוך חבלה בעיקר בכתפה השמאלית. כתוצאה מהתאונה, אובחנה התובעת כסובלת משבר בכתף והיא טופלה בקיבוע ובהמשך באמצעות זריקות, פיזיותרפיה והידרותרפיה. לאחר שלא הושגה הטבה בכאבים, הופנתה התובעת לבדיקת MRI בה אובחנו קרעים בגידי הכתף.
בחוות דעת של מומחה לאורתופדיה שצורפה לתביעה, נטען כי לתובעת נגרמה פגיעה משולבת בכתף, הכוללת שבר וקרעים בגידים. המומחה ציין כי התובעת טופלה ממושכות במנוחה, קיבוע, משככי כאבים, פיזיותרפיה, הידרותרפיה וזריקות אך ללא שיפור משמעותי ובסיכומו של דבר קבע לה נכות צמיתה של כ-15 אחוזים. "התובעת נאלצה לתקופת החלמה בת כחודשיים, על חשבון ימי מחלה, שנצברו לזכותה והיא תטען כי האירוע מושא התובענה הינו בבחינת "דבר המעיד בעד עצמו" כמשמעותו בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין, זאת בהינתן העומס המוגבר ולחץ הנוסעים באולם", כתב עו"ד שוב בתביעה.
בא כוחה של התובעת, עו"ד יונתן שוב, מומחה לנזיקין, טען בתביעה כי עוד במהלך החופשה סבלה התובעת מכאבים מרובים ונאלצה לבטל סיורים רבים שתכננה עקב כאביה וכן נזקקה להיעזר בבן זוגה בביצוע פעולות פשוטות כגון לבוש וכיוצא בזה. למרות שחלף זמן מקרות התאונה, אין הזמן מרפא את פצעיה והיא עודנה סובלת כאבים בכתפה, לרבות כאבי לילה קשים המונעים ממנה שינה. תנועותיה מוגבלות מאד וכואבות, היא מתקשה בביצוע כל פעילות הכרוכה בהרמת הגפיים מעל לגובה השכמות ונזקקת לעזרת הזולת בביצוע פעילות יומיומיות פשוטות. לדבריו, "התובעת תטען כי רשות שדות התעופה התרשלה ובהתרשלותה גרמה לתאונה, מאחר ולא דאגה לעמדה מסודרת לקבלת מידע הטיסות העדכני ולא פעלה כפי שהיה על בעל מקרקעין ונותן שירות סביר אחר לפעול בנסיבות העניין".
