בצל הגבלות הקורונה, בני משפחה וחברים הגיעו ללוות בדרכו האחרונה את השחקן והבמאי יהודה בארקן, שהלך לעולמו בגיל 75 אחרי שנדבק בנגיף. בארקן נחשב לאחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, כשמאחוריו להיטים קולנועיים כמו "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" ו"אבא גנוב". בארקן, שהיה נשוי שלוש פעמים והותיר ארבעה ילדים, מובא כעת למנוחות בבית העלמין ברחובות.
תחילה פונה בארקן לבית החולים הדסה עין כרם לפני כארבעה שבועות, לאחר שחלה בקורונה וחלה הידרדרות במצבו. לאחר מספר ימים הוא כבר הונשם והורדם. משפחתו הספיקה להגיע ולהיפרד ממנו והודתה בחום לצוות הרפואי שטיפל בו בשבועות האחרונים.
אילנה, אלמנתו של יהודה בארקן, סופדת לו בדמעות: "כל כך קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. בחודש הראשון שאלת אותי איזו מתנה ארצה לפסח, הצבעתי על שרשרת לב הזהב מחלון הראווה ואמרתי שאת זה אני רוצה. הוא הסתכל לי בעיניים 'בכסף הזה אפשר לקנות שרשרת ואפשר לשמח משפחה קשת יום'. שם ראיתי את הלב החומל, הנתינה האינסופית, הרצון לשמח עם המילים. יהודה, אתה הוא לב הזהב, הלב החרוט על לבבי. לא שלא היו קשיים, אבל כשיש אדם עם נשמה מולו, שמחה שגרמה לאנשים להיות טובים יותר. חיית חיים שלמים יהודה. בתקופה האחרונה חרדתי לשלומך, ליחד שלנו, התגעגעתי עד כאב. עם כל הקשיים שעברנו בדרך, שום דבר לא הפריד בינינו במשך 30 שנה, עד שהגיעה הקורונה ולקחה אותך ממני. כמו צדיק נפטרת בערב שבת. לא נכחתי פיזית בעת הפרידה וזה חסך שאשא איתי עוד תקופה ארוכה. נוח על משכבך אהובי, אנחנו לא ניפרד לעולם".
טוביה צפיר, חברו הקרוב של בארקן, ספד לו: "אנחנו חברים טובים, חלק מהחבורה המגובשת, ישראל, אני, יגאל בשן, יגאל שילון, מני פאר. היינו נפגשים ערב ערב כל אחד חזר מההופעות בשנות ה-70. הוא שר עם בני (צמד רעים). אני עם ההופעות שלי, מני פאר עם ההנחיה… צוחקים יושבים. לצערנו אנחנו מתחילים להיפרד מחלק מהחבורה. עם יהודה זה קשה, קשה במיוחד. הערצנו אותו. נשאנו את עינינו אליו, הוא היה כוכב גדול, שנות השבעים, הוא היה בראד פיט הישראלי. היה מודל לחיקוי. הכי אזכור ממנו את שמחת החיים, השובבות. ההומור, היה מקסים בריאיון אצמל. הרצון להצחיק זה לא מובן מאליו".
