מנהל פרויקטים (45) בחברה ממשלתית העוסקת בתחום התחבורה הציבורית שטס עם משפחתו לחו"ל, לרגל חגיגות בר המצווה של בנו, נלקח עם שובו ארצה לחקירה בתחנת משטרת נתב"ג, הוטח בו כי הוא גנב, וכמעט והוגש נגדו כתב אישום, ממנו ניצל בעור שיניו, רק לאחר ששכר עורך דין להגנתו.
לדברי פרקליטו, עו"ד שלומי ביזק, שבועיים קודם לכן, עת הגיעו האיש וילדיו אל העמדה הביומטרית לקריאת כף היד ליוצאים לחו"ל בנתב"ג, הבחין בנו בשתי טבעות זהב ויהלומים – והפנה את תשומת לבו של אביו אליהן. האב הסיק כי הטבעות ודאי שייכות לנוסעת שחלפה שם לפניהם, הסירה אותן לצורך הבדיקה ושכחה אותן. לדבריו, הוא מיהר עם הטבעות אל מאבטח שהיה במקום, ושאל אותו, לנוכח לחץ הזמנים שהיו נתונים הוא ומשפחתו לקראת הטיסה, כיצד להשיב אותן לבעליהן. לדבריו, המאבטח התנער ממנו, ולא סייע לו כלל, ומתוך לחץ זמן, החליט הגבר להעביר את הטבעות לאשתו למשמרת, ולהשיב אותן לבעליהן עם שובו מחו"ל.
כמה שעות לאחר מכן, הבחינה האישה שאיבדה את הטבעות, כי הן אינן על ידיה, ונזכרה ששכחה אותן בעמדה הביומטרית. לאחר שיחה עם בעלה, העובד בנתב"ג, ועם כמה מעמיתיו, הובהר לשניים שהטבעות לא נמצאו, והבעל מיהר והגיש תלונה במשטרת נתב"ג על גניבה. לדברי עו"ד ביזק, שייצג את החשוד, אירוע מציאת הטבעות בעמדה הביומטרית תועד במצלמות האבטחה, ובסרטון נראים הגבר וילדיו מגיעים אל העמדה, כשאחד הבנים מוצא את הטבעות. הסרטון הועבר אל עו"ד שלומי ביזק, אשר טען כי מה שנעלם מהסרטון משום מה, הוא המשך הקטע שבו הגבר ניגש למאבטח וביקש את סיועו באיתור בעלת הטבעות.
וכך, כאשר שבו בני המשפחה ארצה מחופשתם, נלקח הגבר באופן מיידי לחקירה בתחנת משטרת נתב"ג, ובה הוטח בו כי הוא חשוד בגניבה. בחקירתו אמר הגבר, כי לאורך עשרות שנות בגרותו, מעולם לא גנב דבר מאיש. הוא גולל בפני החוקרים את שאירע והסביר, כי בנו הוא זה שמצא את הטבעות, ואילו הוא פנה מיד למאבטח בעניין וביקש את עזרתו. לדבריו, המאבטח לא היה נכון לסייע לו ואף לא הדריך אותו כיצד לפעול. החשוד הוסיף וטען בחקירתו, כי מכיוון שנותר זמן מועט עד לטיסתם, והילדים היו רעבים ורצו לאכול, הוא ביקש מאשתו שתשמור על הטבעות, וזאת בידיעה ברורה, שכאשר ישוב לארץ ימסור אותן למשטרה.
בסופו של דבר החליטה המשטרה לסגור את התיק נגד הגבר, אולם, להפתעתו, התיק נסגר בעילה של "חוסר ראיות" ולא בעילה של "חוסר אשמה".
לדברי עו"ד שלומי ביזק, בין שתי עילות סגירת התיק פעורה תהום עמוקה ורבת משמעות. לדבריו, כאשר נסגרת חקירה בעילת "חוסר ראיות", הדבר משאיר את חותמו על עברו הפלילי של החשוד, החקירה עלולה להיפתח שוב בעתיד, ובמקרה שבו יימצאו ראיות חדשות, עילת "חוסר הראיות" לא תנקה את החשוד מכל רבב. כמו כן, כל מקום עבודה הדורש גיליון פלילי נקי, וכל מכרז ממשלתי שאליו ייגש החשוד בעתיד – עלול להיחסם בפניו, בשל הכתם הפלילי שדבק בו.
משכך היו פני הדברים, פנה עו"ד ביזק למשטרה בבקשה לשנות לאלתר את עילת סגירת התיק. לדבריו, המבקש נקט בצעדים סבירים, כדי לאתר את בעלי האבדה ואף פנה למאבטח, שהוא נציג נתב"ג, שאמור היה, לדבריו, להיות מקצועי ולנווט אותו למקום הנכון. עוד טען בבקשתו, כי למרות שהמבקש ציין בחקירתו מפורשות, כי פנה למאבטח, כדי לברר מה עליו לעשות עם הטבעות, לא נעשה כל ניסיון מצד גורמי החקירה לברר האם הדבר נכון, לא על ידי בחינת המצלמות, שנתב"ג מרושתת בהן, ולא על ידי ניסיון למצוא את אותו המאבטח.
"מדובר באדם נשוי ובעל משפחה נורמטיבית" טען עו"ד ביזק בבקשה והוסיף, כי המבקש שירת בצבא כלוחם בחטיבת חי"ר מובחרת, וכיום הוא מנהל פרויקטים בחברה ממשלתית גדולה, בעל תואר בהנדסה מאחת האוניברסיטאות המובילות בעולם, ובעל תעודת מהנדס". לדבריו, במסגרת עיסוקיו, ניהל הגבר פרויקט ביטחוני, ובימים אלה אף קיבל פנייה מחברת בנייה גדולה כדי לנהל פרויקט ביטחוני צבאי בתחום התשתיות, והוא עתיד לעבור סיווג ביטחוני לשם כך.
"ברור, כי כאשר מדובר בתפקיד עם סיווג ביטחוני כה גבוה, כל רישום ואפילו קל שבקלים, יכול למנוע ממנו להתקבל לתפקיד. מדובר בהכתמת שמו של המבקש על דבר פעוט, ובתיק חקירה שמעולם לא היה צריך להיפתח. יש לשנות את עילת הסגירה ל'חוסר אשמה', משום מחדלי החקירה ומשום שלא בוצעה כלל עבירה", דברי עו"ד ביזק. לאור כל זאת, קיבלה לאחרונה המשטרה את בקשתו של עו"ד ביזק, ועילת סגירת התיק שונתה מ"חוסר ראיות" ל"חוסר אשמה".
