בעיצומו של המשבר בין ממשלת ישראל ליהדות ארה"ב, מי שנמצאה כזו שמלבה את האש היא דווקא בסגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, שתקפה את יהודי ארה"ב, הזועמים על ממשלת ישראל בשל ביטול מתווה הכותל ושמירת מונופול הגיור בידי החרדים. חוטובלי אמרה כי "לאנשים האלה אין עניין ללכת לכותל, הם לא יודעים איך זה להיות מותקפים ברקטות".
בממשלה מיהרו לגנות את דבריה – ראש הממשלה בנימין נתניהו הזדרז להגיב ואמר כי "יהודי התפוצות יקרים לנו והם חלק בלתי נפרד מעמנו. אין מקום להשתלחות כזאת ודבריה אינם משקפים את עמדתה של מדינת ישראל". גם הנשיא ראובן ריבלין, ביטל את דבריה של ח"כ חוטובולי ואמר בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, שנערך היום: "אני שב לכאן מביקור בארצות הברית. ראיתי את האהבה העצומה של יהדות התפוצות לישראל. ראיתי גם דאגה עמוקה וכאב מהתרופפות הגשרים המחברים בין ישראל ליהדות התפוצות. בן גוריון דבק בהכרעתו להתפשר, למען ביסוס ושימור הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. שנתיים לאחר הקמת המדינה, הוא חתם על הסכם היסטורי עם מנהיג יהדות ארצות הברית ג'ייקוב בלאושטיין. הסכם יחיד במינו, בין מדינה לבין נציגיו של עם. בהסכם זה נקבע אופי הקשר והמרחק בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות של זמננו – זו של ישראל וזו של ארצות הברית".
"על ארבעה עקרונות עמד ההסכם", ציין ריבלין: "1. מדינת ישראל מייצגת את אזרחיה בלבד, ומדברת רק בשמם. 2. יהודי ארצות הברית הם אזרחי ארצות הברית ולארצות הברית בלבד נתונה נאמנותם. 3. ישראל אינה מצפה מיהודי ארצות הברית לעלות ארצה. 4. אף צד אינו מתערב בהחלטות מדיניות של הצד השני. במשך כמעט שבעים שנה, היה הסכם זה, בתשתית ההבנות בין ישראל ליהדות התפוצות. הסכם זה היה הגשר, שעליו נבנו יחסים איתנים וחזקים, בין מדינת ישראל, לקהילה היהודית הגדולה בתפוצות. מכובדיי, בהחלט ייתכן שהסכם בן גוריון ובלאושטיין, אינו עומד עוד במתח המצטבר".
