ילד שנדחף וראשו נחבט בפינת שולחן בצהרון, יזכה במאות אלפי שקלים, לאחר מאבק משפטי חריף. את התביעה בשמו הגישו הוריו, באמצעות עו"ד עידו פן. התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח 'מנורה', שביטחה את החברה למתנ"סים בנתניה, במסגרתה הופעל הצהרון, ונגד חברת הביטוח 'איילון', שביטחה את הילד בביטוח תלמידים מטעם משרד החינוך.
על פי כתב התביעה, התאונה אירעה לאחר שהתובע נדחף על ידי אחד מהילדים בצהרון, וראשו נחבט קשות בפינת שולחן שהונח בסמוך. מיד לאחר האירוע הובהל הילד לבית החולים לניאדו בנתניה, שם אושפז עם חבלות חמורות במצח ובלחי שמאל.
לדברי הוריו, לאחר שחרורו מבית החולים התנהגותו של בנם השתנתה מן הקצה אל הקצה. הוא החל לגלות פחדים, פיתח הפרעות שינה, החל להרטיב שוב במיטה למרות שכבר נגמל מכך בעבר, והחל סובל מהתקפי בכי ותסכול. בנוסף, החל הילד לפתע לסבול מ"עין עצלה" ומפזילה, שתוקנו, בין השאר, על ידי התאמת משקפיים. הדבר, כך נטען, גרם לפגיעה במעמדו החברתי. לאחר התאונה החלו מחנכיו לדווח כי מצבו הלימודי והחברתי הורע, וכי הוא נעשה חסר שקט, מתקשה בריכוז, מפריע בכיתה ובעל נטייה להתפרצויות זעם ותסכול. במצוקתם פנו ההורים לעורך הדין עידו פן, המתמחה במימוש זכויות רפואיות של ילדים ובני נוער, אשר הגיש בשמם תביעה נגד חברות הביטוח לפיצויו הראוי של הקטין.
על פי כתב התביעה, החברה למתנ"סים התרשלה בניהול הצהרון, ובכך שלא נקטה אמצעים למניעת התנהגות אלימה בין הילדים. בנוסף, נטען, שהחברה לא הקפידה די על סביבה בטיחותית, ולא מנעה חשיפה של ילדי הגן לחפצים חדים ומסוכנים כמו פינות שולחן לא מותאמות.
בחוות דעת רפואית שהוגשה במסגרת תביעת ההורים נקבע כי בשל התאונה ילדם החל סובל מהפרעת דחק פוסט־טראומתית (PTSD) המשפיעה על כל מישורי התפקוד שלו. המומחה מטעם התביעה העריך את נכותו הצמיתה ב-10% על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי. חברות הביטוח הנתבעות דרשו לבדוק את הילד, והוא נשלח לבחינת מומחה רפואי מטעמן, שנים ארוכות לאחר התאונה.
בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם ההגנה נאמר כי הילד, שמלאו לו כבר 14 באותה עת, לבוש ומתנהג כמו שאר בני גילו, אך סובל מקשיי קשב וריכוז ניכרים, הטיפוסיים לרבים מבני גילו. לדברי המומחה, לא ניכרו שום סימני PTSD. בסיום חוות דעתו העריך המומחה כי נכותו הנפשית של הנער עומדת כיום על שיעור של חמישה אחוזים בלבד.
חרף חוות דעת המומחה מטעם ההגנה, המשיכו חברות הביטוח לטעון כי הילד החלים לחלוטין מהפגיעה, וכי הפרעות הקשב והריכוז המיוחסות לו אינן נובעות מהאירוע. עוד נטען כי ככל שהילד סבל מהפרעות רגשיות, מקורן, לשיטת ההגנה, בנטיות או קשיים מוקדמים שאינם קשורים לתאונה. התביעה וכתב ההגנה הונחו בפני כב' השופט יוסי ברכיה מביהמ"ש השלום בהרצליה. לאחר שעיין בעמדות הצדדים, הציע השופט הסדר פשרה לפיו יפצו חברות הביטוח הנתבעות את הילד והוריו, מבלי להידרש למחלוקת המלאה בנוגע לקשר הסיבתי שבין הנפילה לבין ההפרעות שמהן סובל הילד.
במסגרת הצעתו לפשרה הציע השופט כי סכום הפיצויים יעמוד על 210 אלף שקלים, כולל הוצאות משפט ומע"מ. הצדדים קיבלו את הצעתו. הפיצוי הותנה בסילוק מלא של כל טענות עתידיות מטעם הילד ומשפחתו נגד החברה למתנ"סים וחברות הביטוח, וזאת מבלי שהחברות הודו באחריותן. עוד נקבע כי התשלום יופקד בחשבון על שם הילד, אשר ישמש אותו בהגיעו לגיל הבגרות, ואילו הוריו נדרשו להמציא לבית המשפט אסמכתא על פתיחת החשבון כדי להבטיח שהכספים יישמרו לטובתו. בנוסף הורה בית המשפט על מתן פטור מתשלום יתרת האגרה, בהתאם לתקנות, ובכך נחתם ההליך באופן סופי.
לדברי עו"ד עידו פן, שייצג את הוריו של הילד, הפשרה המוסכמת בין הצדדים מוכיחה כי בהחלט ניתן לזכות בפיצוי גם על נזקים נפשיים ששככו עם הזמן, אך נזקם המשוער השפיע על עתידו של הילד, ופגע ככל הנראה בהמשך חייו. "במקרה זה קיימנו מאבק חריף מול חברות הביטוח, שביקשו להפחית מחומרת הפגיעה, אך בסופו של דבר התקבלה פשרה שביטאה באופן מספק את הפגיעה בקטין."
■ הצטרפו לחדשות נתניה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
