המכללה האקדמית אחוה ערכה במהלך השבוע טקסים חגיגיים להענקת תואר ראשון ושני לבוגרים ולמוסמכים ותעודת הוראה לאקדמאיים. הטקסים התקיימו לבוגרי בית הספר לחינוך, בוגרי בית הספר למדעים ולמוסמכים מבית הספר לתארים מתקדמים, ונערכו במעמד נשיאת המכללה פרופ’ יפעת ביטון, גונדר משנה בדימוס הגברת שרה פרידמן יושבת ראש הוועד המנהל, מנכ”לית המכללה ד”ר אתי גרובגלד, דיקני בתי הספר, דיקן הסטודנטים ד”ר מיכל רביבו שטיינר, הסגל האקדמי והמינהלי של המכללה, ראש המועצה המקומית באר טוביה יעקב (קובי) אביבי, ד”ר מטי צרפתי-הרכבי ראשת המועצה האזורית יואב, בוגרים ובני משפחותיהם. את הטקסים החגיגיים פתחה תהלוכת בוגרים מרשימה במהלכה צעדו הבוגרים והמוסמכים, לבושים בצעיפים ובמגבעות אל הרחבה בה נערך הטקס. 710 בוגרים קיבלו את התארים במהלך הטקס. מתוכם: 395 בוגרים מביה”ס לחינוך, 173 בוגרים מביה”ס למדעים ו-142 מוסמכים מביה”ס לתארים מתקדמים.
מתוך ברכתה של נשיאת המכללה פרופ’ יפעת ביטון: “אחוה הינה מוסד ותיק שחוגג השנה 50 שנות תרומה להשכלה גבוהה ישראלית. אחוה היא אי של מצוינות אקדמית, שלצידה שליחות האופיינית למיקום שלה – על גבול הפריפריה הדרומית, בואכה המרכז. זהו גם תפקידה של המכללה: לחבר את הדרום – זה הקרוב וזה העמוק – למרכז הארץ, באמצעות השכלה גבוהה ומחויבות ויזמות חברתית, ולהיות זו שנותנת הזדמנות שווה לכולם להיות חלק מהשגשוג שלמדינת ישראל יש להציע”.
עוד הוסיפה ביטון: “התשואות שמעניקה ההשכלה הגבוהה לאדם הן רבות: העמקה, רכישת כלים לחשיבה ולניתוח איכותיים ומדויקים, השכלה רחבה, יכולת ללמוד יחד ובשיתוף, לחשוב קדימה ומעבר, להיות ביקורתיים לסביבתכם, חדשניים, יזמיים ועוד. אני רואה בבוגרינו שגרירות ושגרירים של אחוה ונושאי הבשורה שלה – בשורה של מצוינות אקדמית לצד מחויבות חברתית לקדם חברה ישראלית צודקת יותר ושוויונית יותר”.
אורטל יניב גורן מרחובות, בוגרת תואר רב תחומי בביה”ס למדעים, נאמה בשם הבוגרים ואמרה: “אני בת 43, אימא לארבעה ילדים. “ממנה לא ייצא שום דבר כך קבעה רכזת התיכון בה למדתי”. שני עשורים שהמלים האלה מהדהדות בראשי עד כדי כך שהייתי בטוחה שלאקדמיה אין מקום עבורי. לא רק ילד זקוק למבוגר שיאמין לו, גם המבוגר צריך שיראו אותו. כשהגעתי למכללה האקדמית אחוה הבנתי שאני לא עומדת בתנאי הקבלה אבל המכללה התגייסה עבורי כדי לסייע לי להצליח. הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת. למדתי בתקופת הקורונה תוך ג’גלינג בין ארבעת ילדיי. והנה אני כאן והצלחתי למרות ועל אף הכל. זו לא רק ההגעה לקו הסיום שמהווה מקור לנחת עבור כל אחד מאיתנו, אלא הדרך שהעניקה לנו משמעות מספקת לסיפור האישי של כל אחד מאיתנו. אני מודה לסגל המכללה שהאמין בי”.
