שר החוץ גדעון סער השתתף הלילה בדיון מועצת הביטחון של האו״ם בדרג שרים, שעסק במצב במזרח התיכון ונערך ביוזמת בריטניה, המכהנת כנשיאה התורנית של המועצה.
במהלך הדיון התעמת סער עם שרת החוץ הבריטית איווט קופר, ששימשה כנשיאת הישיבה. קופר מתחה ביקורת על החלטות ממשלת ישראל בנוגע ליהודה ושומרון, התייחסה לסוגיית “אלימות המתנחלים” וטענה כי יש לחזק את ההנהגה הפלסטינית.
סער השיב בנאומו בהתייחסות ישירה להיסטוריה הבריטית באזור. הוא הזכיר כי בשנת 1917 פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור בדבר הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, והציג באולם את מפת המנדט הבריטי. לדבריו, אותם אזורים המכונים כיום “הגדה המערבית” נכללו במסגרת המנדט שנועד להקים בית לאומי לעם היהודי.
בנאומו ציטט סער את וינסטון צ’רצ’יל מביקורו בארץ ישראל בשנת 1921, וציין כי בשנת 1922 הטיל חבר הלאומים על בריטניה את המשימה להקים מחדש בית לאומי יהודי. סער תהה בפני קופר “מה נותר מהמסורת ההיסטורית הנשגבת של בלפור וצ’רצ’יל”.
בהמשך אמר כי הטענה שלפיה יהודים אינם יכולים להתגורר ביהודה ושומרון “מעוותת מוסרית”, ושאל כיצד יהודים יכולים לחיות בלונדון, בפריז ובניו יורק – אך לא בשילה, חברון ובית אל.
במהלך הדיון תקף סער גם את שגריר רוסיה באו״ם ואמר כי דבריו על החוק הבינלאומי ועל סיום קונפליקטים בדרכי שלום היו, לדבריו, “משעשעים”, על רקע המדיניות הרוסית בזירות אחרות.
עוד הציג סער במהלך הישיבה ממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים, ובהם מטבע מתקופת המרד הגדול עם הכיתוב “חרות לציון”, ידית של כד חרס מממלכת יהודה מלפני כ-2,700 שנה, וכן “מפת הסתה” שלדבריו נתפסה בבית ספר בחברון. בנוסף טען לקיומם של מפגעים סביבתיים וארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון.
הדיון התקיים על רקע מתיחות מדינית מתמשכת בזירה הבינלאומית סביב סוגיית ההתיישבות והמצב ביהודה ושומרון.
