כְּשֶׁהֵם מְבַקְּרִים יַחְדָּיו בַּסָּפָארִי, הֵם פּוֹגְשִׁים חַיּוֹת רַבּוֹת וְלוֹמְדִים אֵיךְ לוֹמַר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן בְּאַנְגְּלִית וְאַף לִכְתֹּב אוֹתָם: הִיפּוֹפּוֹטָם, תֻּכִּי, אַרְנָב, אַיָּל וְעוֹד.
“סָפָארִי בְּאַנְגְּלִית” הוּא סִפּוּר מַקְסִים, מְחֹרָז לְהַפְלִיא, עַל יוֹם מִשְׁפַּחְתִּי וְקָסוּם בַּסָּפָארִי, שֶׁמְּנֻצָּל לְצֹרֶךְ לְמִידָה וְכֵּיף חַיִּים.
בִּיעָרוֹת אַפְרִיקָה חַיִּים בַּעֲלֵי חַיִּים רַבִּים, וְסַבָּא אַרְטִיק מְבַקֵּר אוֹתָם פְּעָמִים רַבּוֹת בִּנְסִיעוֹתָיו לְאַפְרִיקָה וּכְשֶׁהוּא שָׁב לְיִשְׂרָאֵל הוּא מְסַפֵּר לִנְכָדָיו סִפּוּרִים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים. הַפַּעַם מְסַפֵּר סַבָּא לִנְכָדָיו סִפּוּר נִפְלָא, רַב-עֵרֶךְ וּמְרַתֵּק עַל חֲבֵרוּת שֶׁנּוֹצֶרֶת בֵּין הַהִיפּוֹפּוֹטָם הַכָּעוּס לַפִּילוֹנִים הַמְּבַקְּשִׁים לִשְׁאֹב מַיִם מֵהַנָּהָר שֶׁלּוֹ.בִּתְקוּפָה שֶׁבָּהּ הָעוֹלָם סוֹעֵר, אַלִּים וּמְקֻטָּב, הַסִּפּוּר הַזֶּה מַצִּיג אֶת חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל וִתּוּר הֲדָדִי, פְּשָׁרָה וִיכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר עַל מַחֲלוֹקוֹת וּלְהַגִּיעַ לַהֲבָנָה וְלַחֲבֵרוּת. שִׁתּוּף פְּעֻלָּה, כָּךְ עוֹלֶה מִן הַסִּפּוּר הַנִּפְלָא שֶׁל סַבָּא אַרְטִיק, לֹא רַק מוֹבִיל לַחֲבֵרוּת אַמִּיצָה – אֶלָּא גַּם מֵנִיב תּוֹעֶלֶת לְכָל הַצְּדָדִים
יש הרבה פנינים בים
“בְּעוֹד רֶגַע הַהַזְנָקָה” – הַפִּינְגְּוִין חוֹשֵׁב בְּשַׁעֲשׁוּעַ, יוֹדֵעַ שֶׁבַּיָּם הוּא מְסֻגָּל מַמָּשׁמַהֵר לָנוּעַ. שֶׁכֵּן הַצּוּרָה שֶׁבָּה הוּא שׂוֹחֶה וּמִבְנֶה גּוּפוֹ הַמְּיֻחָד, לֹא מַשְׁאִירִים סִכּוּי מוּלוֹ לְאַף אֶחָד.
סֵפֶר זֶה מְאַגֵּד מְשָׁלִים לִקְטַנְטַנִּים, שֶׁגַּם מְבֻגָּרִים יֵהָנוּ מִקְּרִיאָתָם.כָּל מָשָׁל מַצִּיעַ חֲוָיָה בִּשְׁלוֹשָׁה רְבָדִים: הָרֹבֶד הָרִאשׁוֹן מְיֹעָד לִילָדִיםצְעִירִים. הַכְּתִיבָה הַקְּלִילָה, הַחֲרִיזָה וְהָאִיּוּרִים יוֹסִיפוּ לַהֲנָאָתָם;הָרֹבֶד הַשֵּׁנִי מְיֹעָד לִילָדִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, וּבוֹ כָּל מָשָׁל חוֹשֵׂף מוּסָרהַשְׂכֵּל מְעַנְיֵן וְעָמֹק; הָרֹבֶד הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַמַּעֲטֶפֶת שֶׁל הַמְּשָׁלִים,רְמִיזוֹת עֲדִינוֹת הַמְּיֹעָדוֹת לִמְבֻגָּרִים.
הַמְּסָרִים יְהַדְהֲדוּ בְּרֹאשׁ הַקּוֹרְאִים גַּם לְאַחַר הַקְּרִיאָה בּוֹ וִיעוֹדְדוּמַחְשָׁבוֹת וְשִׂיחוֹת.
משפחת קיפולים
מִשְׁפַּחַת קִפּוּלִים הִיא מִשְׁפָּחָה אֲמִתִּית לַחֲלוּטִין, אֲשֶׁר יְכוֹלָה לְהִתְקַפֵּל לְגֹדֶל קְטַנְטַן, כִּמְעַט בִּלְתִּי נִרְאֶה. אֲבָל זֶה נֶחְמָד רַק בְּחֵלֶק מֵהַמִּקְרִים, לְעִתִּים זֶה עָשׂוּי לִגְרֹם צָרוֹת צְרוּרוֹת וּלְהוֹבִיל לְכָל מִינֵי אֵרוּעִים מְשֻׁנִּים, לְמָשָׁל כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נַעֲשִׂים מְפֻרְסָמִים.
עַל כָּךְ וְעַל מָה שֶׁקָּרָה לְאַחַר מִכֵּן תּוּכְלוּ לִקְרֹא בַּסִּפּוּר “מִשְׁפַּחַת קִפּוּלִים”, סִפּוּר אִינְטֵלִיגֶנְטִי וְשָׁנוּן, שֶׁמְּלַמֵּד מַשֶּׁהוּ עַל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶט.
הקורונה משתוללת
“הַקּוֹרוֹנָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת, מָה אַתְּ מְעוֹלֶלֶת?
בִּגְלָלֵךְ אֲנִי בְּסֶגֶר, וְזֶה לֹא בְּסֵדֶר”.
“הַקּוֹרוֹנָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת” הוּא סִפּוּר מַקְסִים, מָלֵא רְגִישׁוּת, מְתָאֵר בְּאֹפֶן סִימְפָּתִי וְסַבְלָנִי אֶת הַשִּׁנּוּי בַּשִּׁגְרָה שֶׁאָנוּ חוֹוִים בְּעִקְבוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה. הַסִּפּוּר מֵיטִיב לְהַסְבִּיר לַיְּלָדִים אֶת מַהוּת הַוִּירוּס, וְאַף מְפָרֵט אֶת דַּרְכֵי הַהִתְגּוֹנְנוּת וְהַזְּהִירוּת שֶׁעָלֵינוּ לִנְקֹט. דֶּרֶךְ עֵינָיו שֶׁל יֶלֶד מַנְגִּישָׁה הַמְּחַבֶּרֶת אֶת הַמַּצָּב הַמְּסֻבָּךְ בְּאֹפֶן מְעַנְיֵן וּמְשַׁעֲשֵׁעַ. יְלָדִים רַבִּים יִמְצְאוּ בּוֹ תְּשׁוּבוֹת מַרְגִּיעוֹת וּמְנַחֲמוֹת, וְהַהוֹרִים יִמְצְאוּ בּוֹ כְּלִי עֵזֶר פְּרַקְטִי אֲשֶׁר יָפִיג אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁל יַלְדֵיהֶם.
נמה, הנמלה האחרת
“נמה, הנמלה האחרת” הוא סיפור מרגש ונוגע ללב על ידידות אמיצה הנקשרת בין נמלה העוזבת את הקן כדי לראות עולם לבין ציפור נודדת. היות שלשתיים אין שפת דיבור משותפת, הן מתקשרות באמצעות המחשבות ומזהירות זו את זו מפני סכנות. הן מבלות ימים תמימים בצוותא וכשהציפור נפגעת באחת מכנפיה, הנמלה מטפלת בה במסירות. זהו סיפור על קשר רעות של חמלה ואמפתיה בין שני יצורים שונים בתכלית זה מזה המוציאים מסילות איש אל לב רעהו. עודד פלד
