גם בימים אלו, רגש הפטריוטיות הישראלי חזק מאי פעם. כ-576 משתתפי הסקר למדד החוסן הלאומי אוהבים את ישראל וגאים בהיותם ישראלים. הם גם מאמינים בעיקר שצה”ל, יחד עם השב”כ והמוסד, הם אלו שיביאו פתרון למשבר.
מדד מצב הרוח, או בדיקת החוסן הלאומי במילים חגיגיות, בוצע על ידי מכון בלובריז, פלטפורמת איסוף מידע ומחקר לבקשת “גלאי תקשורת” ברשות גל בייסברג ויגאל גלאי. לחברה עניין בבדיקה מייצגת של רחשי לב הציבור במבחר נושאים ובה בעת לייצר נקודת בסיס של עמדות, אמונות ותפיסות הקשורות בחוסן הלאומי והאישי. תוך יממה בלבד, נתקבלו תשובות מכל המשתתפים שאותרו על בסיס מדגם אקראי ומייצג, את קבוצות הגיל 16-65 בישראל, בפריסה ארצית ואת שני המינים.
הממוצע המסכם של תחושת החוסן הלאומי הוא 5.42, מתוך 7, מרשים ואופטימי לכל הדעות. מבט מקרוב על התשובות שניתנו כשהתבקשו המשתתפים להגדיר את עמדותיהם לגבי העמידה במשבר והאמונה בכוחנו לנצחו גם הוא דיי אופטימי – האמונה בחוסן הכלכלה הישראלית וביכולתה של ישראל להיבנות מחדש בתום המשבר מדורג נמוך יותר (5.08) יחסית לתחושת אהבת ישראל (5.99) או תחושת הגאווה הישראלית (5.59). נשים עלו על גברים בתחושת הגאווה הלאומית שלהן.
**
כשנשאלו לגבי רמת האמון שלהם בגופים השונים המנהלים את המשבר, צה”ל קיבל את רוב האמון (5.5 מתוך 7) יחד עם השב”כ (5.49) והמוסד (5.47). פחות אמון, אך עדין במקום המכובד מתוך 7, הם האמון ביכולתה של ממשלת ישראל לצאת מהמשבר (4.92) וביכולתה של המשטרה לסייע לה (4.9). ומי שדורגו נמוך יחסית בהשוואה לגופים אלו היו משרד הבריאות (4.29) שזכו לפחות אמון ואזרחי ישראל עצמם – בעיקר האמונה בשיתוף הפעולה שלהם עם ההנחיות לשעת חרום הייתה נמוכה יותר (4.77). בני 65 ומעלה מאמינים באופן כללי יותר ביכולתה של ישראל לצאת מהמשבר.
בהתבוננות לאחר פילוח לפי גילאים במשתתפי הסקר, ניתן לחדד יותר ולציין כי רמת האמון (הבינונית) ביכולתה של הממשלה לצאת מהמשבר הנוכחי שווה בכל קבוצות הגיל.
מאידך, רמת האמון בצה”ל נמוכה יותר בקרב בני 25-34, ורמת האמון במשטרה גבוהה יותר בקרב בני 65 ומעלה. מעניין לראות כי רמת האמון באזרחי ישראל כמצייתים לתקנות החרום גבוהה יותר אצל הצעירים – בני 18-24.
החלק יוצא הדופן במדד, הוא הדגש שניתן לביטוי של רגשות המשתתפים. הללו נתבקשו לדרג את רמת ההסכמה שלהם לשורה של רגשות הקשורים למשבר (סולם 1-7). הרגשות הוצגו באופן המערבב רגשות שליליים וחיוביים. סך התגובות משדרות אופטימיות ותקווה למרות הכול. במקום הראשון עומדת תחושת הבטחון שישראל תצא מזה (5.57) במקום השני תקווה (5.02) ובמקום השלישי במרחק מה דווקא תחושה של רגיעה ושקט (4.13)- אצל גברים יותר מאצל נשים.
במטרה לחדד את החלק הרגשי עד יותר – התבקשו המשיבים לציין מהו הרגש העיקרי המפעם בהם בימים אלה מתוך שורה של רגשות אפשריים, מרבית המשיבים (23%), כיומיים לפני ערב פסח, בחרו “תקווה” כרגש העיקרי.
לדברי גל בייסברג, מומחה בניהול משברים ותקשורת: “זה שנים שאנו בגלאי תקשורת מבקשים במסגרת עבודתנו לאתר את העמדה הציבורית הנכונה. סקר זה הוא חלק ממדד אותו אנו מפיקים – ‘מדד מצב הרוח הלאומי’ ולו חשיבות תקשורתית רבה והוא יהווה כלי עזר לגופים ציבוריים רבים וביניהם כמובן גם לנו כגוף תקשורתי העובד מול המערכת הציבורית כולה”
