מבזקים
בהמשך היום: טקס פרס ישראל יעמוד במרכז החגיגות בירושלים – טראמפ יגיע? גאווה מגדרה: הודיה כהן זכתה בחידון התנ״ך העולמי המפגש המסורתי לשגרירים בירושלים – עם מסר חריג מהרצוג “הדור הזה מתעלה על כולם”: נאום הרצוג שסחף את הקהל כפר שמואל: הסוסים יצרו את המספר 78 במחווה מרגשת ליום העצמאות מטס חגיגי והצדעה ללוחמים: טקס המצטיינים נפתח בבית הנשיא על האש במטבח: השיטה שתפתיע אתכם ביום העצמאות אחרי הסגירות: אלה המקומות שכן פתוחים לטיולים ביום העצמאות יום העצמאות: קק"ל סוגרת יערות במרכז בעקבות חשש לנפלי טילים התינוקת הראשונה של עצמאות 78 נולדה באשדוד חגיגות העצמאות הסתיימו במיון: כ – 60 ילדים נפגעו מתרסיסי “שלג” היום: עלייה קלה בטמפרטורות, מזג אוויר נעים ברוב האזורים חוגגים עצמאות ברמלה: העירייה פרסה חביות ייעודיות לגחלים לשמירה על בטיחות החוגגים בפארקים לפני זמן קצר: רקטות שוגרו מארגון הטרור חיזבאללה חוגגים עצמאות 78 בגבעת שמואל: למרות האתגרים – העיר תלבש חג גבעת שמואל חוגגת עצמאות 78 בפארק רמון ובשכונות העיר אוהדי בית״ר ירושלים פקדו את קברי 120 הנופלים והניחו צעיפי הנצחה ראשון לציון: תינוקת בת חצי שנה חולצה בשלום מרכב אשדוד מתייחדת עם זכר הנופלים: טקס מרגש במקיף ז’ בהשתתפות משפחות שכולות ותלמידים נתניה: פעוט ננעל ברכב וחולץ בשלום

עו"ד מישוק חשפה בפוסט מרגש: "גם אני נכדה לניצולי שואה – ואני כה גאה בכך"

עורכת הדין לורה מישוק, חשפה בפוסט מרגש ולראשונה בחייה כי היא נכדתם של ניצולי השואה. "זהו יום עצוב עבור כלל היהודים בעולם, ועבור משפחות הניצולים במיוחד. מעולם לא סיפרתי זאת, אבל גם לי היו סבא וסבתות ניצולי שואה – ואני כה גאה בכך".

מצד אבי גם סבא מאיר שלי וגם סבתא נינה ז"ל הם ניצולי שואה. סבא איבד את אישתו ואת ילדיו בשואה, סבתא איבדה את בעלה וילדיה בשואה. כולם ניספו חוץ מסבא וסבתא ששרדו וכל אחד בדרכו הצליח להגיע לארץ. בחלוף הימים, כאן הכירו ומתוך הכאב הגדול, נוצר חיבור ואהבה גדולה. הם הצליחו כאן, על אדמת הארץ, להקים משפחה.

סבתא רוזה ז"ל מצד אמא אף היא הייתה ניצולת שואה. היא הצליחה בכוחות העל שלה לברוח לסיביר – ומשם לארץ. ויותר מזה היא לא דיברה, היא לא רצתה להיזכר בדברים הנוראיים שחוותה.

בחיים לא אשכח איך סבתא נינה הייתה מתעקשת שנאכל את כל מה שהיה על הצלחת, עד אחרון הפירורים. בגלל שהייתה כל כך רעבה בשואה, היא  לא הייתה נותנת לנו ללכת לבית ספר – עד שלא היינו מסיימים את כל ארוחת הבוקר.

זה יום מורכב, עצוב ומרגש כאחד עבורי. כבר שנים שהם לא איתנו אבל אני מרגישה אותם בעצמותיי, המחשבות על מה שעברו שם – הטלאות, הסיוט הזה שהוא מה שנקרא גיהנום עלי אדמות – אינן נותנות מנוח. בד בבד, איפושהו אני חשה גם התרגשות וגאווה מכך שחלקם הצליחו לעלות לארץ, לבנות חיי משפחה, לגדל ילדים למרות הקשיים ולהביא לכאן את הדורות הבאים.

אני גאה להיות נכדתם של נינה ומאיר מישוק ז"ל, ושל רוזה איצקוביץ. בזכותם משפחתי ואני, ובעצם כל עם ישראל, עומדים היום על הרגליים. יהי זכרם ברוך.

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של אשדוד

לחצו כאן
דילוג לתוכן