מבזקים
רמלה: בכירי ההייטק הגיעו לקריית מד"א לבחון את טכנולוגיות הצלת החיים של העתיד ירוחם: בת שנתיים ננעלה ברכב לעיני סבתה וחולצה בשלום שריפה במבנה מגורים בערד: צוותי איחוד הצלה הוזעקו לרחוב שיזף הלילה באופקים: רוכב קורקינט חשמלי נפצע קשה ופונה מחוסר הכרה לסורוקה ממריאים מראשון לציון: 59 חניכים וחניכות פתחו את המכינה לקורס טיס נס ציונה: לשבור את המעגל – סיפור אישי על אלימות בין הדורות והדרך לשינוי ארבעה אירועים שווים באילת השבוע: יצירה, מפגש נשים, ילדים ויוגה בטבע רחובות: כשמילים פוגעות בערך העצמי – לומדים לזהות ולהציב גבול אשקלון: לאלימות פנים רבות – ערב על הסימנים ועל כוחה של קהילה תומכת ראשון לציון: לצאת לחופשי ולבנות חיים מחדש – רות רייכמן משתפת בסיפורה חולון: אחרי 23 שנים בכת – טליה אלחדד מספרת על הדרך לחופש צו הריסה מ-2019 ופיצול לשלוש דירות: כתב אישום נגד שני תושבי רחובות בת ים: לראות גם את מה שלא נאמר – מפגש למתנדבות שפוגשות נשים בסיכון אילת: מאחורי הכותרת "מטורפת" – דניאל נותנת קול למציאות שבבית קריית גת: "לא שותקות!" – שמונה שנות זוגיות אלימה והדרך לחיים חדשים גני תקווה: תירמו עבור חבילות שי לחג שנועדו להעלות חיוך אצל ילדים מאושפזים שלגיה ושבעת הגמדים מגיעים היום לאשדוד: הצגה ב-25 שקלים עסקה במיליוני שקלים בסינגפור לטכנולוגיה שנבחנה בנמל אשדוד בחזרה לכיתה: 22 אזרחים ותיקים מאור יהודה פתחו שנת לימודים ביובלים אשדוד: מאחורי הדלת הסגורה – מאיה לחיאני משמיעה את עדותה

פיתוח מבאר שבע נגד אסונות נפט בים: חומר חדש סופח עד פי 100 ממשקלו – ואז מסייע לפרק את הזיהום

חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון פיתחו חומר נקבובי מסיבי תאית שנועד להתמודד עם דליפות נפט ודלק בשני שלבים: תחילה הוא סופח את המזהם, ובהמשך מספק לחיידקים תנאים המסייעים בפירוקו. הטכנולוגיה נמצאת בהליך לקראת הכרה כפטנט

פיתוח חדש מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב עשוי להציע בעתיד דרך יעילה יותר להתמודדות עם אחד המפגעים הסביבתיים הקשים בים: דליפות נפט ודלק.

קבוצת חוקרים מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטה פיתחה חומר שמבצע למעשה שתי פעולות: הוא מסוגל לספוח נפט ודלק מהמים, ובמקביל ליצור סביבה המסייעת לחיידקים לפרק ביולוגית את החומרים המזהמים שנותרו בו.

השיטה פורסמה בכתב העת המדעי Chemical Engineering Journal Advances והטכנולוגיה נמצאת בתהליך לקראת הכרה כפטנט באמצעות BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן־גוריון.

בלב הפיתוח נמצא אירוג'ל – חומר נקבובי שיוצר מסיבי נייר המבוססים על תאית. החוקרים העשירו אותו בחנקן ובזרחן, חומרים החיוניים לפעילותם של חיידקים מפרקי נפט אך נמצאים בכמויות מוגבלות בסביבה הימית.

לאחר תהליך הכולל שילוב חומרי ההזנה בתאית, ייבוש בהקפאה ופירוליזה – חימום ללא חמצן – מתקבל מבנה נקבובי שמסוגל לספוח דלק, נפט ושמנים.

אחד הנתונים הבולטים בניסוי היה יכולת הספיחה: החוקרים מדווחים על יחס של כ־1:100, כלומר החומר מסוגל לספוח כמות נפט גדולה מאוד ביחס למסתו.

אבל כאן מגיע החלק שמבדיל את השיטה מאיסוף פיזי בלבד. החנקן והזרחן שהוטמעו בחומר זמינים לחיידקים המסוגלים לפרק פחמימנים. האירוג'ל עצמו משמש גם משטח שעליו יכולים החיידקים להיצמד, וכך נוצר מגע קרוב בין החיידקים, חומרי ההזנה והנפט שנספח.

כדי לבחון את התהליך השתמשו החוקרים בחיידק מהסוג Pseudomonas, הנפוץ באזורים המזוהמים בנפט. החיידק שבו נעשה שימוש בודד מחול ים שנפגע בזיהום הזפת שהגיע לחופי ישראל בפברואר 2021.

בניסוי שנערך במי ים מלאכותיים המזוהמים בנפט גולמי נמצא כי העשרת האירוג'ל בחנקן ובזרחן שיפרה משמעותית את הפירוק הביולוגי בהשוואה לחומר שלא הועשר בהם.

בתום התהליך החיידקים מפרקים את הפחמימנים ומשתמשים בחומרי ההזנה, ולפי החוקרים יכולים בסופו של דבר לפרק גם את חומר האירוג'ל שמקורו בתאית.

"היכולת להתאים בין ספיחה פיזית לבין פירוק ביולוגי מציעה אלטרנטיבה מבטיחה וחדשנית לשיטות קונבנציונליות", מסביר פרופ' אריאל קושמרו, שעמד בראש קבוצת המחקר. לדבריו, השילוב עשוי לתת מענה הן לצורך המיידי בבלימת זיהום והן להתאוששות הסביבתית בהמשך.

את המחקר הובילה ד"ר דנית ליסה קרסגי בירון מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן־גוריון, במסגרת קבוצתו של פרופ' קושמרו, ובהשתתפות חוקרים נוספים מהאוניברסיטה.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: אילוסטרציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של באר שבע והנגב

לחצו כאן
דילוג לתוכן