בחודש דצמבר 2018 סגרה העירייה את גינת הכלבים, וסירבה לשוב ולפתוח אותה חרף בקשות ופניות המשיבים לבטל את ההחלטה. במענה לפניות המשיבים צוין על-ידי ראש העיר כי הגינה נסגרה בעקבות עצומה עליה חתמו מאות מתושבי האזור אשר טענו כי הגינה הפכה למטרד סביבתי קשה ביותר עבורם. כן צוין כי אגף הגנים מתכוון לאתר מקום מתאים יותר מבחינה סביבתית כדי להקים גינה חלופית. עם קבלת התשובה העבירו המשיבים עצומה נגדית עליה חתומים 300 אנשים, אך ללא הועיל.
על רקע האמור, הגישו המשיבים עתירה לבית המשפט המחוזי נגד העירייה וראש העיר, הם המבקשים (להלן ביחד: העיריה), ובה טענו כי ההחלטה לסגור את הגינה התקבלה שלא כדין, כי היא נגועה בחוסר סבירות קיצוני, וכי היא התקבלה ללא תשתית עובדתית של ממש וקיים חשש שהיא התקבלה משיקולים זרים. כן נטען כי ההחלטה התקבלה ללא מתן הודעה לציבור וללא פרסום ברשומות, וזאת באופן המנוגד להליך שנקבע בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס”ג-2002 (להלן: חוק הפיקוח). עוד טענו המשיבים כי רבים ממשתמשי הגינה מתקשים להגיע לגינת כלבים מרוחקת, כך שנוצר מצב בו בעלי הכלבים משחררים את כלביהם בפינות חבויות תוך הפרת החוק והפרעה לציבור כולו.
העירייה טענה כי לא מוטלת עליה החובה לספק למשיבים גינת כלבים, וכי מכל מקום השימוש בגינה הנדונה כגינת כלבים אינו תואם את יעוד הקרקע. כן נטען כי גינת הכלבים בלב שכונת מגורים פוגעת באיכות חייהם של התושבים המתגוררים בה, וכי על העירייה מוטלת החובה לאזן בין האינטרסים השונים, כפי שאכן נעשה בהחלטת העיריה. אשר לאופן קבלת ההחלטה ולפרסומה, נטען כי ההחלטה לסגור את הגינה התקבלה על-ידי מנכ”ל העירייה באותו האופן שהתקבלה ההחלטה לפתוח אותה, תוך התייעצות עם מנהל אגף הגנים ומבלי שפורסמה ההחלטה ברשומות כנדרש בחוק הפיקוח. משכך, נטען כי המשיבים אינם יכולים לעתור כנגד ההחלטה לסגור את הגינה בשל אי-פרסומה, שעה שאף ההחלטה לפתוח את הגינה לא פורסמה.
בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת המשיבים. בתוך כך, קבע בית המשפט המחוזי כי העובדה שההחלטה לפתוח את גינת הכלבים לא פורסמה ברשומות אינה מביאה לביטול של ההחלטה, וכי היא התקבלה כדין על ידי מי שהיה מוסמך לקבלה ופורסמה באתר האינטרנט של העירייה. לעומת זאת, צוין כי העירייה לא טענה שההחלטה לסגור את הגינה התקבלה על-ידי מי שהיה מוסמך לקבלה וכי מכל מקום היא לא פורסמה כלל. למעשה, כך נקבע, נכון למועד מתן פסק הדין עדיין מופיעה הגינה בראש רשימת גינות הכלבים באתר האינטרנט של העירייה. בית המשפט המחוזי קבע כי די בכך כדי לקבל את העתירה.
בית המשפט המחוזי דחה אף את טענת העירייה כי שטח הגינה מיועד לשב”צ, וזאת מאחר שהטענה עלתה לראשונה בתגובת העירייה לעתירה ולא נזכרה קודם לכן במכתב ראש העיר למשיבים כשיקול שהוביל לסגירת הגינה. אף לגוף הטענה נקבע כי העירייה לא הוכיחה את טענתה לפיה ייעוד הקרקע הוא לשב”צ.
לבסוף, לעניין סבירות ההחלטה, נקבע כי ההחלטה לסגור את הגינה שפעלה במשך חמש שנים על יסוד עצומה שהגישו תושבים אינה מלמדת על עריכת איזון בין האינטרסים המתחרים. צוין כי לא נשקלו אמצעים פחות דרסטיים שיכולים היו להקל על תושבי האזור כגון הגבלת השעות והימים בהם ניתן לעשות שימוש בגינה או הגברת אמצעי התחזוקה בה. עוד נקבע כי על העירייה היה למצוא מקום חלופי עבור הקמת גינת כלבים, ורק אז לסגור את הגינה הנדונה. בנסיבות אלה, כך נקבע, לא ניתן לומר כי החלטת העירייה היא החלטה סבירה, וגם משום כך יש להורות על ביטולה.
בית המשפט המחוזי הורה על פתיחת הגינה לאלתר, וציין כי אין באמור בהחלטה כדי למנוע מראש העיר לשוב ולשקול את הנושא ולקבל כל החלטה שימצא לנכון לאחר שישקלו כל השיקולים הראויים ויערך איזון האינטרסים.
העירייה הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
בבקשה טוענת העירייה כי לאחר שראש העיר שקל את הנושא, שמע את הצדדים, נועץ עם גורמי המקצוע בעירייה ובחן היטב את השיקולים המתחרים, הוא החליט להקים גינת כלבים בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן במקום סמוך למקום הנוכחי של הגינה. החלטה זו, כך נטען, תוביל למניעת המטרדים הקשים מהם סובלים התושבים הגרים סמוך לגינת הכלבים, וכן תאפשר לבעלי הכלבים ליהנות מגינת כלבים במקום סמוך למקום הנוכחי. כן נטען כי כבר היום קיימת גינת כלבים נוספת במרחק של כ-12 דקות הליכה מהגינה הנדונה. אציין עוד כי בהודעה משלימה מטעם העירייה צוין כי הגינה החדשה תוקם ברחוב פלדי יחיאל בתוך כשבועיים.
לטענת העירייה סיכויי הערעור גבוהים, שכן ההחלטה על פתיחה וסגירה של גינות כלבים היא החלטה מובהקת הנתונה לשיקול דעתה של העירייה, וכי לא ניתן לומר שבמכלול הנסיבות הנדונות החלטת העירייה לסגור את גינת הכלבים אינה סבירה. אשר למאזן הנוחות, נטען כי אם תידחה הבקשה תיאלץ העירייה להקים את הגינה מחדש ולאחר זמן מה להרוס אותה ולהקים גינה חדשה במקום סמוך (בהתאם להחלטה העדכנית של ראש העיר, המתוארת לעיל), באופן שיוביל לביזבוז מאות אלפי שקלים מכספי הציבור. לעומת זאת, כך נטען, לטובת המשיבים עומדת גינת כלבים נוספת במרחק לא רב ממיקומה של הגינה שבמחלוקת, והעירייה כאמור פועלת להקמת גינה חדשה קרובה.
המשיבים מתנגדים לבקשת עיכוב הביצוע, וטוענים כי העירייה נמנעה באופן מכוון לפרט את עלות פתיחת וסגירת הגינה שבמחלוקת, שכן ברור לכל שמדובר בעלות זניחה בהיקף של אלפי שקלים בודדים. לטענת המשיבים הבקשה דנן אינה אלא ניסיון נוסף להימנע ממתן שירותים נדרשים לתושבי העיר ולבעלי הכלבים בה.
המשיבים טוענים עוד כי סיכויי הערעור קלושים וכי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר דחיית הבקשה. בתוך כך, נטען כי הגינה החלופית המוצעת על-ידי העירייה מצויה במרחק של כ-12 דקות הליכה מהגינה הנדונה ואינה מהווה תחלופה הולמת עבורם, שכן רבים מהם מתקשים בהליכה. כן נטען כי כדי להגיע לגינה המרוחקת, יש לחצות כבישים סואנים, וזאת תוך סיכון בעלי הכלבים. נטען כי במצב דברים זה הכלבים משוחררים במקומות אחרים (“גינות פיראטיות”) באופן הפוגע ומסכן את הציבור כולו.
דיון והכרעה
השופטת י’ וילנר ציינה בהחלטתה: “לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, זאת בכל הנוגע להוראת בית המשפט לפתוח את גינת הכלבים לאלתר, כמפורט להלן”:
כידוע, “הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים” (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984), והלכה מושרשת היא כי המבקש לעכב ביצועה של החלטה שיפוטית נדרש להוכיח קיומם של שני תנאים, ביניהם מתקיים יחס של “מקבילית כוחות”: ראשית, יש להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל טובים; ושנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע, במובן זה שביצוע ההחלטה עליה נסב הערעור יקשה על השבת המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.
במקרה הנדון, ומבלי להעריך בשלב זה את סיכויי הערעור להתקבל, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר קבלת הבקשה. כפי שצוין לעיל, גינת הכלבים הנדונה נסגרה כבר לפני למעלה משנה (בחודש דצמבר 2018) והיא נותרה סגורה מאז ועד היום. העירייה ציינה כי עם קבלת ההחלטה על סגירתה הגינה פורקה כל התשתית במקום והוסרו המתקנים מהשטח. במצב דברים זה, הוראה על פתיחת הגינה לאלתר כרוכה בעלות כספית ניכרת (על-פי הודעה מעדכנת שהוגשה מטעם העירייה מדובר בעלות של 132,537 ש”ח) שתמומן מכספי ציבור, ואשר עלולה להתברר כמיותרת אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה של העירייה (או אם יגיעו הצדדים לפתרון אחר). כמו כן, נראה כי לפחות לתקופת הערעור יוכלו המשיבים להסתפק בפתרונות המוצעים על-ידי העירייה, ובהם הגינה הפועלת זה מכבר ברחוב כנהמן והגינה הצפויה להיפתח בתוך כשבועיים ברחוב פלדי יחיאל. אני ערה לטענותיהם של המשיבים בדבר הקשיים הכרוכים בהגעה לגינות אלה עבור המתקשים בהליכה, ואולם אני סבורה כי באיזון הכולל בין האינטרסים המתחרים, יש בפתרונות האמורים כדי להוות פתרון זמני סביר עבור המשיבים. עוד אציין כי עיינתי בבקשת המשיבים להגיב להודעה המעדכנת מטעם העירייה, בה נטען כי הגינה שצפויה להיפתח ברחוב פלדי יחיאל מרוחקת באופן בלתי סביר ממגורי המשיבים וכי העלויות הנטענות לפתיחת הגינה הנדונה שהציגה העיריה גבוהות ושגויות. לא מצאתי כי יש צורך בתגובה מפורטת מעבר לאמור בבקשה. כפי שצוין לעיל, אני ערה לכך שהפתרונות הזמניים המוצעים למשיבים אינם אידיאליים מבחינתם, ואולם באיזון הכולל אני סבורה כי לעת הזו ועד להכרעה בערעור יש להסתפק בהם.
לצד האמור, ולנוכח בקשה העירייה מיום 20.2.2020 בנדון, יובהר כי רכיבי ההוצאות ושכר הטרחה שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינם מעוכבים.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת בכל הנוגע להוראת בית המשפט המחוזי לפתוח את גינת הכלבים לאלתר. רכיבי ההוצאות ושכר הטרחה אינם מעוכבים.
