הוכרזו הפרויקטים הזוכים באות “הרשות המצטיינת לתכנון” לשנת 2019 במסגרת “החיים מחוץ לתל-אביב” – הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל. בין הזוכים: פרויקט “הטוב המשותף” בירוחם, “פארק נחל עקרון” מזכרת בתיה.
בראש ועדת השיפוט עמד פרופ’ ערן פייטלזון מהאוניברסיטה העברית והיו חברים בה מתכננת מחוז ת”א לשעבר – פרופ’ אדר’ נעמי אנגל, מתכנן מחוז ירושלים לשעבר – גיא קב ונקי, מתכננות תמי גבריאלי וד”ר רחל קטושבסקי – יושבות ראש משותפות של איגוד המתכננת ושרון בנד-חברוני – חברת ועד האיגוד.
לדברי המתכננת שרון בנד-חברוני, חברת ועד האיגוד ומרכזת ועדת האות, “בשיח המקצועי התכנוני שגורה הרבה ביקורת עצמית על איכות התכנון בארץ וניתנת מעט מאוד במה לפרויקטים מוצלחים ולעשייה תכנונית ברמה גבוהה. ברשויות המקומיות פועלים הרבה מאוד מתכננים מוכשרים שמפתחים פרויקטים תכנוניים חדשניים ומשני מציאות, אבל לא נהנים מחשיפה מספקת. לכן החלטנו כאיגוד מקצועי לספק להם במה וחשיפה ולשים זרקור על הפעילות התכנונית הענפה ברשויות המקומיות. איגוד המתכננים מאגד קהילה של מאות רבות מהעוסקים בתחום תכנון עיר ואזור.
“הכנס השנתי של האיגוד מאפשר לנו לקדם למידת עמיתים משמעותית ולציין לשבח עבודות יוצאות דופן המשקפות איכות גבוהה במיוחד או ערך מוסף ייחודי. העשייה ברשויות המקומיות יכולה להוביל קדימה ולפתוח את הקהילה המקצועית לחשיבה מקורית ויצירתית בכל תחומי העשייה הקלאסיים: התחדשות עירונית, מרחב ציבורי, מבני ציבור ותנועה ונגישות”. עוד סיפרה כי “מרבית הפרויקטים היו חדשניים ובעלי ערך מוסף ייחודי והבחירה לא הייתה קלה. מצאנו שהפרויקטים הבולטים ביותר היו כאלו שעסקו בעיקר ביצירת מרחב ציבורי משופר ומשודרג לטובת הכלל 3 ההיענות הגדולה כמו גם הטיב של הפרויקטים שהוגשו מוכיח את הצימאון של הקהילה המקצועית להכרה בעבודה הקשה והמשמעותית הנעשית ברשויות המקומיות”.
גבי גאון, ראש מועצת מזכרת בתיה מסר: “מדובר בתכנון חדשני ופורץ דרך, בתוך נחל עקרון שנמצא במרחב מאוכלס. הפרויקט משלב בתוכו ערכים של פעילות קהילתית ותפיסה של שילוב מערכת החינוך והתושבים. ראוי לציין כי מדובר על חשיבה חדשנית גם בנושא האוקולוגי. אנחנו בתחילת הדרך ונפעל שהפרס על הנושא התכנוני יהיה סמן להצלחה עם כברת הדרך שנעבור בשנים הקרובות גם בביצוע בשטח”.
פרויקט “פארק אקולוגי נחל עקרון” – מזכרת בתיה
הנחל נקרא על שם עקרון הקדומה, ששמה השתמר כנראה בכפר הערבי “עקיר”. תחילה נקראה העיר עקרון (מושבה), וב-1887 הסב הברון רוטשילד את שמה למזכרת בתיה. אורכו כ-12 ק”מ, והוא נחשב לנחל ראשי אשר זורמים בו מעיינות שופעים בכל ימות השנה, בסך 5 מיליון קוב מים. בהמשכו הוא נשפך לנחל שורק, ומשם הוא ממשיך ונשפך לים.
נחל עקרון שימש בעבר כחצר האחורית של המועצה המקומית מזכרת בתיה ושימש מקור משיכה לעברייני פסולת. עם הקמת שכונה חדשה לאורך ערוץ הנחל הוחלט למנף את הערוץ ולהפכו לריאה ירוקה של השכונה החדשה. ערוץ הנחל שוקם ונבנה תוואי הכולל בריכות, מפלונים ופיתולים היוצרים מהירויות זרימה משתנות והופכים את הנחל מתעלת ניקוז למערכת אקולוגית שוקקת חיים; הוקמה מערכת לאצירת מים למניעת שיטפונות והצפות עונתיים; נחפר אגם המשמש כמערכת טיהור ביולוגית המאפשרת החדרת המים למי התהום, להשקיית הגינון הציבורי והחייאת פארק הנחלים; פותחו שביל לרכיבת אופניים והולכי רגל ופינות ישיבה, נטעו עצים ארץ ישראלים; שיקום הנחל הביאה להתחדשות אקולוגית, משיכת אוכלוסיית ציפורים וקינון וחזרת מיני בעלי חיים שהודרו מהנחל בעבר. במרחב שפותח מתקיימת פעילות בינדורית ענפה, לימודי טבע, הכנת “תרופות סבתא” מהצמחיה המקומית, הוקמה קבוצת נאמני ניקיון ופותח מודל המאפשר את תחזוקת הפארק באופן עצמאי ע”י מכירת מי הנגר.
(צילום ראשי מתוך פוסט שהעלה גבי גאון בפייסבוק, קרדיט ל-עידן עופר; צילום נוסף: דוברות)
