הרב שלמה לוי: מימד העתיד במפגש יעקב ועשיו – מדוע אמר "ויעקב ויהי לי שור וחמור" כאשר גלוי לעין שהיה לו הרבה יותר מזה?
פרשת וישלח מביאה אותנו לאחד הצמתים היותר גדולים בחיי האומה הישראלית. מפגשו של יעקב עם עשיו, מתרחשת בשני מימדים: אחד במימד ההווה של יעקב ועשיו והמימד השני הוא בעתיד – בהתנהלות בין עם ישראל לתרבות המערבית והמפגש עם אומות העולם. יעקב שולח לעשיו מתנות, בעלי חיים שונים שמהווים משק שלם של אדם חקלאי. יעקב אומר לעשיו "ויהי לי שור וחמור ואשלחה להגיד לאדוני", לכאורה וכי יש לו רק שור וחמור, הלא שלח כעת בעלי חיים רבים. מה רצה יעקב לומר לעשיו בביטוי זה? חז"ל מבארים שליעקב ושנים עשר בניו יש כוחות רוחניים של שאיפות ואידאלים לתיקון העולם ובניינו. שור מסמל את כוחו של יוסף הצדיק – וחמור מסמל את כוחו של משיח בן דוד משבט יהודה. שני הכוחות הללו, יש בהם כדי לתת לכל העולם כולו חיים, שאיפות וכלים לתקן את העולם ולהביאו למצב של שלמות רוחנית ושלום בין העמים כולם.
יוסף שמסמל את הכוח של הבניין החומרי והתיקון הכלכלי מתוך קדושה וערכים, יוסף שיש ביכולתו להיות בתוך העמים כולם ולהביא אותם אל ההכרה במציאותו של בורא עולם וההבנה שהחומר מהוה חלק מתהליך הרבה יותר גדול של העלאתו של החומר לערכים של קודש. יוסף קשור לעמים מעצם היותו יודע שבעים לשון של חכמי אומות העולם, בהיותו מכנס ואוסף את כל האוצרות ובידו לכלכלם בימי המשבר במצרים. יהודה בהיותו איש של "הפעם אודה את ה' ותקרא שמו יהודה" יודע להבין את המטרה המרכזית ביצירת האומה הישראלית, "הייתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו". יהודה מגלה את הקודש שבתוך חיי האומה – ועל יסוד זה משיח בן דוד בונה קומה רוחנית זו באומה הישראלית בעבור כל העמים כולם. אם כן, יש בתוכנו כוח אחד שביכולתו לפנות לאומות העולם ולקרבן למציאת ה' וכוח נוסף שהינו הכוח המיוחד והמרכזי יחד עם הכוח הראשון בעניין הקודש בעם ישראל. אם כן, יעקב אומר לעשיו ויהי לי שור וחמור, אנחנו יום אחד נוכל להביא את העולם להשלמתו ובניינו החומרי והרוחני אשר מיוסדים על אבני הקודש של עם ישראל. יעקב נאבק כל הלילה עם מלאכו של עשיו, מאבק זה מתאר את ימי הגלות הצער והמשבר שהאומה הישראלית תחווה בחייה ההיסטוריים בעבור העולם כולו. המפגש בימי הגלות בין ישראל לאומות העולם יש בו כדי לטעת זרעי אמונה בעמים, שכך לאחרית הימים זרעים אלה יהיו כבר זרעי חיים של אמונה והכרה במציאות ה' יתברך.
לקראת בוקר מבקש המלאך של עשיו "שלחני כי עלה השחר", שחר זה מסמל את ימי הגאולה שעתידים להיות באחרית הימים. כך עונה יעקב לעשיו בהצעתו לבוא יחד אתו, "אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה, עד לבוא אדוני שעירה". יעקב מבאר לעשיו שימי הגאולה שלה אנו כל כך נכספים מצריכה לעשות עבודה רבה בהקמת האומה הישראלית ובבניינה בארץ ישראל – ומתוך כך נוכל להאיר את העולם כולו באורם של ישראל. חז"ל אומרים שבמקרא לא נמצא שיעקב בא אל עשיו שעירה. בדברי הנביא נאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". המפגש שעליו מדבר יעקב הוא כאשר שני המושיעים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, יעלו בהר עשיו לתקן את החומר ואת העשו-יות בעולם ומתוך כך יתגלה מלכותו ושמו של בורא עולם. כך בכוחות נפש האדם, אנו מוצאים התמודדות בין הכוח המבקש לפרוץ גבולות כעשיו ולתקן ולהביא שלימות ככוחו של יעקב. האדם מצמיח בנפשו כוח ככוחו של יוסף, אשר בונה את הבניין החומרי שבתוכו כך יודע שכולו מחובר לכוח של יהודה, המחובר להכרה ולהבנה וההעמקה במציאות ה' בעולם וקיום מצוותיו.
סיפור לשבת – פרשת וישלח | הרב ישראל חממי
לפני כשלוש מאות שנה, התחיל הבעל-שם-טוב להתפרסם בעולם ולפרסם את שיטת החסידות שלו. הוא לימד להוסיף באהבת ישראל, לעבוד את ה' באהבה ומתוך שמחה ולדעת להוקיר כל יהודי באשר הוא קטן כגדול. עם התפשטות רעיונותיו ברחבי העולם היהודי, קמה לו תנועת התנגדות גדולה מאוד. ההתנגדות הלכה והתחזקה בימי תלמידו, המגיד ממזריטש, וגדלה עוד יותר בימי תלמיד תלמידו, מייסד תנועת חב"ד, רבי שניאור זלמן, בעל התניא. רבי שניאור זלמן היה מסייע רבות ליהודים שחיו באותה תקופה בארץ ישראל והיו עניים מרודים. המתנגדים, שלא אהבו את דרכו, הלשינו עליו לפני השלטון של הצאר ברוסיה שהוא מורד במלכות ושולח כסף לתורכים (התורכים היו אויבי הצאר, והם שלטו באותם ימים בארץ ישראל). בעקבות ההלשנה, נעצר הרבי וישב בכלא במשך חמישים ושלושה ימים. ביום י"ט בכסלו שוחרר, ואחרי שחרורו החל בפרסום החסידות בצורה רחבה הרבה יותר. על כן נקרא יום זה בפי החסידים "חג הגאולה" ו"ראש השנה לחסידות". הרבי שוחרר מן המאסר דווקא בזכות עמידתו האיתנה על עקרונותיו, אמונתו החזקה וגאוותו היהודית. האמת קרנה ממנו, ואפילו גויים התרשמו מכך.
מסופר שבתקופת מאסרו נכנס לתא שלו אחד השרים וביקש לשוחח עמו. שר זה התעניין מאוד בתנ"ך, ואמר שיש לו שאלה על המסופר בתורה. וכך הוא שאל: "למה ה' שואל את אדם אחרי חטא עץ הדעת 'אייכה', וכי אינו יודע היכן הוא?". ענה לו הרבי את הסברו של רש"י – שרצה לפתוח עמו בדברים, אך השר לא התרשם. "תשובה זו אני מכיר היטב. ברצוני לשמוע מה החסידות מסבירה על זה". שאלו הרבי: "האם אתה מאמין שהתורה היא נצחית?" וכשהשיב השר בחיוב, אמר לו הרבי: "השאלה 'אייכה' היא שאלה ששואל הקב"ה כל אדם בכל יום ובכל רגע, 'אייכה' – היכן אתה בעולם? האם השלמת את כל מה שהיית אמור להשלים היום? האם הוספת עוד מצווה ועוד מעשה טוב היום? האם יש עוד משהו שיכולת לעשות ולא עשית?". מסר זה מופיע גם בפרשת השבוע. יעקב אבינו פונה אל עשיו ואומר לו: "עם לבן גרתי". ומסבירים חז"ל: "גרתי בגימטרייה תרי"ג". כלומר, יעקב אומר לעשיו: "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". מדוע בוחר יעקב לציין עובדה זו? והרי ברור שעשיו הרשע אינו מתעניין במצוות התורה – מדוע חשוב לספר לו שיעקב שמר מצוות בבית לבן – למרות הקשיים?
אלא שיעקב רצה לרמוז לעשיו על עמידתו האיתנה – "אכן, מבחינה פיזית אתה חזק ממני, ויש אתך ארבע מאות איש. אך דע לך ששום דבר לא יוכל לשבור אותי. גם במשך עשרים השנים ששהיתי אצל לבן דודנו, שמרתי על כל מה שהאמנתי בו. הייתי איתן באמונתי בגלל היותי אדם אמיתי שעומד על דעתו ועל אמונתו, ולכן שום דבר לא ישבור אותי".
עלינו ללמוד מדרכי הצדיקים לחיים שלנו. כאשר אנחנו נמצאים במצב של "עם לבן גרתי" – למשל, כשאנחנו נמצאים בקמפוס וקשה יותר לשמור מצוות, כשיש כל מיני ניסיונות, עלינו לזכור את השאלה – "איכה?". כל אחד ישאל את עצמו: "האם שמרתי מצוות גם במצב זה?". וכן להיפך, לפעמים דווקא בקמפוס קל יותר. אזי כשנחזור לבית נשאל את עצמנו: "האם אותה הקפדה על הנחת תפילין או שיעור שבועי שהייתה לי בקמפוס, יש לי גם בחזרתי לבית? האם גם בבית אקיים לפחות את המצוות שאני מכיר וקל לי להזדהות אתן?". ובזכות זה שכל אחד מאתנו יוכל לענות את התשובה המלאה לשאלתו של הקב"ה "אייכה?", נוכל גם אנחנו לשאול את הקב"ה "אייכה?", ונזכה לקבל את התשובה שלו בצורה של גאולה אמיתית ושלימה.
זמני כניסת ויציאת שבת: (5-6 בדצמבר 2025)
