מעשה ביהודי שנפטר מהעולם בשיבה טובה והגיע לעולם העליון. עם הגיעו, הראו לו את כל חייו כרצועת חוף ארוכה
לאורך כל הדרך הוא רואה שני זוגות של עקבות. לשאלתו מסבירים לו שאלו העקבות שלו ושל הקדוש-ברוך-הוא ההולך לצדו. הוא סוקר את המסלול, ושם לב שבכל פעם שנהיה לו קצת קשה, נשאר רק זוג אחד של עקבות, ומיד שנהיה לו טוב – שב זוג העקבות האחר. הוא פונה לקב"ה ושואל: "ריבונו של עולם, למה כשטוב לי אתה אתי, וכשרע לי אתה נעלם ומשאיר אותי לבד?" והקב"ה מחייך אליו ואמר לו: "יקירי, כשקשה לך, אני מחזיק אותך על הידיים, והעקבות שאתה רואה – שלי הם…"
בפרשתנו, פרשת שמות, אנחנו קוראים על משה שרואה "סנה בוער והסנה איננו אוכל". עץ קוצני יבש בוער באש, ובכל זאת האש אינה מכלה אותו. משה רבנו ניגש לסנה, ושומע את קולו של אלוקים פונה אליו ומבקש ממנו לגאול את עם ישראל ממצרים. אלוקים משכנע את משה שהוא האדם המתאים למשימה, ואז שואל משה את אלוקים: "אם בני ישראל ישאלו אותי מה שמו – מה אומר להם? מדוע משה רואה לנכון לשאול על שמו של הקב"ה? מדוע, לדעתו, תטריד השאלה הזו את בני ישראל? שמותיו של הקב"ה מבטאים את צורת ההנהגה שלו, את אופן ההתייחסות שלו לנבראים. השאלה "מה שמו" טומנת בחובה עומק רב – בני ישראל המעונים עשויים לתמוה על הנהגת הבורא, הם עשויים לשאול בכאב: כיצד ניתן להסביר את הנהגתו של הבורא כלפינו? מדוע הסתיר פניו ממנו בשנות הגלות הארוכות? היכן היה עד עתה?
על כך עונה הקב"ה: "אהיה אשר אהיה" – "הייתי אתם כל הזמן ואמשיך להיות אתם גם בהמשך". גלות מצרים אינה תאונה, אלא חלק מתכנית אלוקית. כבר לפני שנים רבות, בישר עליה אלוקים לאברהם – "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם". במצרים, כור הברזל, עוברים צאצאי האבות תהליך של 'צירוף' – כדי להתהוות לעם. זאת ועוד, בעת גלותם מצפה להם משימה – לגלות ולהעלות את ניצוצות הקדושה שהתפזרו בארץ מצרים. נכון, הגלות קשה. הייסורים איומים. אבל – בני ישראל אינם לבד. הקב"ה אומר למשה: "אני אתם כל הזמן. גם אם לפעמים נראה להם שהם לבד, עליהם לדעת שאני אתם" – וזה סוד קיומו של עם ישראל. גם אם הכול מסביב בוער, הרי שעם ישראל דומה לסנה – "איננו אוכל" – עם ישראל ישרוד תמיד, כי איננו לבד. כי עמנו א-ל.
▪▪▪
לכל אחד מאתנו יש מצבים שבהם נראה לנו שהקב"ה השאיר אותנו לבד. עלינו לזכור שאין רע יורד מלמעלה והכול לטובה. הקב"ה יודע מה הטובה האמתית בעבור כל אדם כפרט ובעבור עם ישראל כעם. עלינו להפוך כל כאב לאתגר, וכל נפילה – להכנה להתרוממות ועלייה. ולמרות כל זאת, זכותנו וחובתנו להתפלל ולבקש מהקב"ה שייתן לנו "טוב הנראה והנגלה", טוב כזה שגם בעיניים שלנו נבין שהוא הטוב ביותר.
יהי רצון, שכשם שבמצרים שלח הקב"ה את משה כדי לגאול את עם ישראל, כן ישלח לנו הקב"ה את הגואל שלנו, שיוציא אותנו מהגלות ויקבץ את כל עם ישראל לארץ ישראל בגאולה שלימה בקרוב.
