צבי טרופ, יו"ר על"ה רחובות, למד בפקולטה לחקלאות בין השנים 1961-1965, השלים תואר ראשון בחקלאות ותואר שני בכלכלה חקלאית.
בין מוריו הבולטים בתואר השני: פרופ' יאיר מונדלק ז"ל, פרופ' פנחס זוסמן (סיקו) ז"ל, פרופ' דן ירון ז"ל ופרופ' עזרא סדן יבל"א. "במובן מסויים, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שימשה מעין שמורת טבע" מספר טרופ. "היא מרוחקת מהקמפוס הראשי של האוניברסיטה העברית וקטנה ממנה מאד, מה שאיפשר לה לקיים קמפוס כפרי יותר טובל בירק ומשרה אוירה חמה יותר ופחות פורמלית ואכן עד היום יש לי קשרים חמים עם חלק מהמורים שלי בפקולטה מלפני חמישים שנה!"
רבים מהמורים שלך בחוג לכלכלה חקלאית רחובותיים. מה איפיין אותם?
"ניתן לומר כי הם ניחנו בגישה נכונה, מעשית, "צפה פני עתיד". לימודי מנהל עסקים לא היו מפותחים ולבטח לא מקובלים באותה עת, אבל מתוך הבנתם את צרכי המשק ומתוך הבנה נכונה כי מרבית הבוגרים ישתלבו בתחומי העשייה במשק ורק מיעוטם ימשיך במחקר ניתן משקל רב מהמקובל באותה עת במוסדות אקדמאיים אחרים בלימוד מקצועות מתחום מנהל העסקים. ואכן החוג לכלכלה חקלאית הוציא מתוכו בוגרים שהגיעו לעמדות בכירות במשק כמו: פרופ' פנחס זוסמן – מנכ"ל משרד הביטחון, פרופ' עזרא סדן – מנכ"ל האוצר, פרופ' יקיר פלסנר – המשנה לנגיד בנק ישראל, יעקב גדיש – הממונה על התקציבים, ניר גלעד – החשכ"ל, ישראל מקוב – מנכ"ל טבע והח"מ.
"בנוסף, בסוף שנות ה60 החליטו מנהלי הפקולטה להקים מחלקה כלכלית, הם ערכו סקר באשר למקצועות הלמוד בחוגים השונים לכלכלה והשתלבות בוגריהם במשק והגיעו למסקנה שתמהיל המקצועות הנלמד בחוג לכלכלה חקלאית עונה לצרכיהם בצורה מיטבית. הם גייסו אפאוא בוגרים של שני מחזורים עוקבים – כ 12 איש, שהקימו את המחלקה הכלכלית. צריך להדגיש שבוגרי המחלקה של ראשית שנות השבעים של המאה הקודמת, תקופת כהונתו של משה דיין כשר הביטחון, הם שעסקו וקבעו את מדיניות המשרד. ללא ספק – תפקידים רבי השפעה".
היכן לדעתך היתה צומת ההחלטה המשמעותית ביותר שבה לקחת חלק?
"כיהנתי בתפקיד היועץ הכלכלי למערכת הביטחון בשנים 1983-1988 ובמהלך תקופה זו, ב-1 ביולי 1985 נכנסו לתקפן "התקנות לייצוב המשק" שמטרתן הייתה לבלום את האינפלציה ששררה אז במשק. לותיקים שבינינו בודאי זכור שאינפלציה זאת הגיעה לערכים מטורפים של 430% לשנה. לאחר דיונים אינטנסיבים אל תוך הלילות סוכם על תקנות שמטרתן היתה לבלום את אותה אינפלציה ולהעלות המשק מחדש על דרך המלך.
"תקנות שכאלה הן בעצם שינוי סדרי בראשית בחיים העסקיים במשק. התקנות קבעו עוד כי עבור מוצרים ושירותים שסופקו ובוצעו עד ה 30/06/1985 יש לשלם לפי הכללים הישנים –שלפני כניסת התקנות לתוקף ואילו עבור מוצרים ושירותים שמסופקים החל ב 01/07/1985 יש לשלם לפי הכללים החדשים. נוכל להשוות זאת לרכבת שדוהרת במהירות של 300 קמ"ש והנה יש צורך להוריד מהירותה בתוך דקה אחת ל-60 קמ"ש. מבחינת משרד הביטחון שטיפל ושילם כ 50,000 חשבוניות לחודש בעת ההיא המשמעות היתה שיש לנו חודש אחד להתארגנות, שכן החשבוניות שהגיעו למשרד בתחילת יולי היו בגין עבודה ואספקות שבוצעו עד ה-30/06/1985 אבל בחשבונית שתגענה חודש מאוחר יותר, בתחילת אוגוסט ואילך הן בגין עבודה ומוצרים שבוצעו לאחר כניסת התקנות לתוקף. טיבן של תקנות כאלה היא שגורמים שונים עשויים לפרשן בדרך שונה ובכדי להימנע מריבוי עתירות לבתי משפט (ובעצם – עצירה של כל הליכי ההספקות למשרד הבטחון), מיניתי צוות של מומחי הרכשה מהמשר ובמקביל פניתי להתאחדות התעשיינים שימנו אף הם צוות שכזה מטעמם וביחד ננסה להגיע לפירוש מוסכם של התקנות כל זאת כאשר כאמור עומד לרשותנו חודש אחד בלבד. ואכן, התאחדות התעשיינים העמידה אף היא צוות דומה ובעבודה מאומצת של ארבעה וחמשה ימים בשבוע הצלחנו לעמוד במשימה. וכך – לפני תום החודש גיבשנו מסמך מוסכם, שהקיף חמישים עמוד, ונתן מענה לכל מצב אפשרי. תהליך ההרכשה במשרד התנהל אפוא ללא כל הפרעה. רק מי שמתמצא במערכות הציבוריות, בהליכי פעילותן ובעצמת הבעיה שעמדה בפנינו – עשוי להבין את המשמעות של הדרך שנעשתה והיעד שהושג. תקנות אלו שימשו בהמשך את כל מפעלי המשק לצאת בשלום מהסערה שתקפה אותו".
אתה מגיע לעבוד ולפעול בסביבה של ותיקים. האם יצא לך בעבר לעבוד בסביבה שכזאת?
"אני מכיר חלקית את ארגון הגמלאים של רפא"ל, מכיר היטב את ארגון גמלאי משרד הביטחון אך עדיין אינני מכיר היטב את יתר ארגוני הגמלאים במרחב רחובות. אחת ממטרותי בהמשך היא להכירם ולהביא לשיתוף פעולה עמם. ובנוסף – אני פעיל בעמותת "בעצמי" כ 15 שנה ומשמש כסגן היו"ר שלה. "בעצמי" זו עמותה ששמה לה למטרה להיות גורם משמעותי בשילוב אנשים במעגל העשייה והיצירה. העמותה מטפלת בכ 9,000 איש בשנה – נתמכי סעד, ובהשתלמויות שנמשכות בין 9 חדשים לשנה וחצי מקנים להם מיומנויות עבודה, מפתחים עם כל משתתף/ת תפיסת עתיד מתאימה ומסייעים להם למצוא עבודה.
עמותה נוספת בה אני פעיל היא "360 עסקים חברתיים" שהוקמה על ידי שתי עורכות דין צעירות ואכפתיות והמאגדת מספר לא קטן של אנשים בעלי ניסיון מוכח בתחומי עשייה שונים המשמשים מנטורים לעסקים בעלי תרומה חברתית ממשית".
מהן הבעיות בטווח קצר של על"ה שאיתן תצטרך להתמודד?
"עיקר פעילותי כעת מתמקד בהשגת מקורות למימון פעולת על"ה ולייצוב מצבה הכספי של העמותה. התגובות שאני מקבל הן חמות וחיוביות אבל המבחן הוא בקבלת הכסף הלכה למעשה".
והיעדים לאחר מכן?
"בקרוב ניכנס לגיבוש תכנית אסטרטגית לקבוע את יעדינו לחמש ועשר השנים הבאות. בין היעדים שאנחנו חושבים עליהם נמצאים שיתוף פעולה עם ארגוני הגמלאים האחרים ברחובות וכן הקמת מרכז מידע ושירות שיסייע לאזרחים המבוגרים במענה ובהפניה מהירה ונכונה שלהם ם לגורמים מתאימים שיכולים לסייע להם. ומלבד זאת – שכולנו נזכה להתבגר (לא להזדקן..) בכיף , לקום כל בוקר ליום חדש של משמעות". לו יהי.
