ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים, שהוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, פרסמה החלטה חריגה ומשמעותית: הטלת עיצום כספי בסך 2.1 מיליון ש"ח על בנק לאומי לישראל בע"מ, זאת בגין שורה של הפרות של הוראות החוק למניעת הלבנת הון ומימון טרור.
ההפרות התגלו במסגרת ביקורת מקיפה שערך הפיקוח על הבנקים, ועיקרן:
- כשל במערכות הניטור (11 מקרים): הוועדה קבעה כי הבנק הפר את חובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות שנחזות כבלתי רגילות. הכשל המרכזי שזוהה נבע מכשל בהגדרת חוקי מערכת הניטור של הבנק. הוועדה הדגישה בהחלטתה את חשיבות הנושא, וציינה כי מערך הניטור הוא "הבריח התיכון" לקיום חובת הדיווח. עם זאת, התחשבה הוועדה בכך שהפרות אלו נבעו כולן מאותה מסכת עובדתית ומקורן בכשל מערכתי יחיד.
- כשל בהליך "הכרת הלקוח" (10 מקרים): הבנק נמצא מפר גם את חובתו בנוגע להליך עדכון והכרת הלקוח. הוועדה קבעה כי הבנק לא זיהה אנומליות בפעילות בחלק מהחשבונות. בעניין זה, הדגישה הוועדה כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח אינה תלויה רק באיתור חריגות, אלא מבוססת גם על הערכת סיכון ועדכון תקופתי.
ועדת העיצומים, שבראשה עומד המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, יחד עם ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, וסגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר-סטויה, ציינה כי ההחלטה התקבלה לאחר שמיעת טענות הבנק במסגרת שימוע שנערך לו.
בקביעת גובה העיצום, הוועדה התחשבה בנסיבות ההפרות, אך גם העניקה משקל חיובי לשיתוף הפעולה המלא של בנק לאומי עם צוות הביקורת ולפעולות המהירות שהבנק נקט לתיקון הליקויים שאותרו.
ההחלטה המלאה, הכוללת את נימוקי הוועדה ופירוט ההפרות, זמינה לעיון הציבור באתר בנק ישראל.
