במרכז הרפואי מאיר הושתלו הבוקר (ראשון) קרניות עיניו של חייל גבעתי עידו ברוך ז"ל בשני אנשים בשנות השמונים לחייהם – בנימין גורן ואביבה רענן.
עידו היה חתום על כרטיס אד"י, ומשפחתו החליטה לתרום את קרניות עיניו. "אנחנו רצינו לתרום יותר, רצינו לתרום את כל מה שאפשר. אבל אמרו לנו שרק את הקרניות שלו אפשר לתרום, והעיניים המחייכות שלו יהיו עכשיו אצל מישהו אחר".
מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר: "סיפרנו למושתלים מי התורם שהעניק להם מאור עינים וראינו את ההתרגשות והצער על פניהם באותו הזמן" רחל וונונו מתאמת ההשתלות של המרכז הרפואי מאיר התרגשה מאצילות הנפש של המשפחה שבחרה להעניק חיים לאחרים ברגע כל כך קשה וכואב של המשפחה וסיפרה כי כיום ממתינים כאלף איש במדינת ישראל להשתלות. לדבירה, "תרומת איברים היא ביטוי לסולידריות חברתית ברמה הגבוהה ביותר בקרב האנושות".
רק לפני ארבעה ימים נטמן עידו ברוך בבית העלמין בגדרה, שם התגורר, לאחר שנרצח בפיגוע סמוך לשבי שומרון – והוא רק בן 21.
שעות אחרי שסמ"ר עידו ברוך ז"ל שנהרג בפיגוע בשומרון הובא למנוחות, אימו, עינב, ספדה לו בריאיון ב"שש עם" וסיפרה על האדם המיוחד שהיה: "עידו היה ילד של נתינה, תמיד עזר לאחרים, חילק אוכל למי שצריך. הוא היה עובד בהתנדבות כדי-ג'יי'. בכל מקום שהיה צריך תרומה ועזרה – שם הוא היה".
האם שחזרה את הרגע בו הבינה שבנה נפגע: "הגיעו לפה צוות מהצבא, אנחנו כבר היינו בדרך. הגענו לבית החולים, חיכו לנו שם קצינת נפגעים, רופא, המפקד שלו – ונכנסנו למיון. כשבאנו להיכנס לתוך המיון, הסיטו אותנו הצידה לחדר, הושיבו אותנו, ולרגע לא חשבנו שנקבל בשורה קשה, אלא רק עדכון. נכנס הרופא – וסיפר על אופי הפציעה, ורק בסוף אמר שלמרות כל המאמצים שהם עשו הכדור חדר מהכתף לתוך הלב, והוא נהרג… זה קשה מאוד, אין מה להגיד. זה לא משהו שקמים בבוקר וזה נעלם. עידו היה ילד מאוד מיוחד, מצטיין בכל מה שהוא עושה. הוא היה בכיתת מופת, הוא היה מדריך בצופים וארגן מחנה קיץ, יצא לשנת שירות ואחרי זה לשירות צבאי בסיירת גבעתי בצוות חמש – הצוות הכי הכי. הוא רצה להיות הכי טוב".
