בעקבות העבודה: הריחוק בין בעלי הולך וגובר
בתיה שלום, לאחרונה פתחתי עסק עצמאי ואני עובדת "סביב השעון" וכך גם בעלי העובד בחברת "הייטק". במשך כל שעות היממה העבודה תובענית ושואבת. הזמן המועט שיש לנו מוקדש לילדים ולא נותר לנו זמן לעצמנו. אני מרגישה כיצד הריחוק בינינו הולך וגובר. האם לדעתך אפשר לדעתך לשנות את המצב כשאין זמן להתפנות לכך?
תשובה: המציאות במקומות עבודה מסוימים יצרה מחויבות של העובדים למקום העבודה במשך כל שעות היממה. לצד טיפוח הקריירה שוכחים לטפח את הזוגיות. בני זוג שאינם פנויים זה לזה מביעים לא פעם כעס ותסכול האחד כלפי השני. חשוב שתבחנו הצבת גבולות בעבודה, למשל לצרף עובד שתוכלי לסמוך עליו ובכך לצמצם את העול המוטל עלייך או שבעלך יבדוק יציאה של פעם בשבוע מוקדם יותר מהעבודה. עליכם לבחון את לוח הזמנים שלכם ולהקצות לכם זמן קבוע ומתוכנן, בלי לוותר עליו. ההפרדה בין הקריירה לבין החיים הפרטיים תעזור לכם לגלות מחדש האחד את השני. זכרי, כי גם כשאין זמן להיות יחד, תמיד ניתן להביע מחווה אוהבת דרך אמירה קצרה, שיחות טלפון, שליחת הודעה, חיבוק או נשיקה והרבה מחשבות חיוביות על בעלך, גם כשאינך בקרבתו.
הילדה מתעוררת במהלך הלילה, מה לעשות?
בתיה שלום, בתי בת ה-3 מתעוררת כ-4 פעמים במשך הלילה, כל התעוררות מלווה בבכי. במידה ואני לא ניגשת אליה מיד הטונים עולים עד לצרחות, לרוב היא אומרת שחלמה חלום רע. אני לוקחת אותה על הידיים ומנסה להרגיעה ולהרדימה. בתיה, כיצד לעזור לה?
תשובה: תופעת ההתעוררות היא שכיחה ובדרך כלל אינה מעידה על מצוקה. עלייך לעזור לה להרדים את עצמה ללא עזרתך ולגמול אותה מהיציאה מהמיטה, כלומר למנוע ממנה חיזוק חיובי על התעוררותה. השתדלי לא לגשת אליה מיד, הגדילי בהדרגה את הזמן בו תהייה בתך ערה לבדה. הדרך לעזור לה בקשר לחלומות היא להסביר לה במשך היום מה ההבדל בין חלום למציאות, להזמין לפני השינה חלומות טובים, להמציא סוף טוב לחלום ולשוחח על דברים שעלו במהלך החלום. החליטי שאת לא מוותרת. רק כאשר תורידי את תלותה בך בהירדמות, היא תצליח להירדם בעצמה. זכרי, שילד שאינו ישן בלילה קשה לו לתפקד ביום.
לא מפסיק לחשוב על שכנתי!
לפני כחצי שנה עברו להתגורר לידינו שכנים חדשים, בין שתי המשפחות נוצר קשר טוב. מידי פעם אני עוזר לשכנתי בתיקונים בבית, כמובן בידיעת אשתי. לאחרונה אני לא מפסיק לחשוב על שכנתי, אני מחמיא לה ומשוחח עמה בטלפון. אני חש רגשות מעורבים ומתלבט מה לעשות, מצד אחד אני לא יכול להתקרב אליה יותר, אני אוהב את אשתי ולא רוצה לפגוע בה. מצד שני קשה לי להתנתק ממנה. בתיה, מה לעשות?
תשובה: מצבים רבים בחיים דורשים בחירה, בכל בחירה יש וויתור ומחיר. לעיתים המחיר יקר ולעיתים זול יותר, יש מחיר שרק אדם אחד משלם ויש מחיר שמשלמים אנשים נוספים, יש מחיר מיידי ויש מחיר לטווח ארוך. אתה רוצה "לאכול מהעוגה ולהשאירה שלמה", כלומר לבחור בלי לשלם מחיר. אין אפשרות כזאת! עלייך לעשות את הבחירה! אם תמשיך בקשר עם השכנה, קרוב לודאי שהקשר יתהדק, הסודות וההסתרות ילכו ויתעצמו, אזי שתי המשפחות ישלמו את המחיר. אם תוותר על הקשר עם השכנה, אזי אתה תשלם את המחיר בוויתור על ריגושים וטעם חדש לחיים. המלצתי לך שתבחן במה שונה הקשר עם השכנה מהקשר עם אשתך. נסה למצוא, יחד עם אשתך ריגושים חדשים להידוק הקשר הזוגי ביניכם.
הילד גנב מהארנק!
לפני כחודש גילינו שבננו בן ה-8 הוציא מהארנק של בעלי 100 שקלים. לאחר מספר ימים מצאתי את ארנקי פתוח ללא הכסף ה"קטן" שהיה בתוכו. לאחר בירור ולחץ שהפעלנו עליו, הוא הודה שלקח כסף וטען שהשתמש בחלקו לקניית אוכל בביה"ס ואף שילם לחבר על "משהו" שאיבד לו. את הכסף הנותר הוא החזיר לנו. אנו אובדי עצות, מה לעשות?
תשובה: התפתחות מוסרית אצל ילדים מבוססת על גורמים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים, ומושפעת מאישיותו של הילד ומהסביבה בה הוא חי. חשוב להגיע לעומק הבעיה ולהבין את הסיבות לכך. גניבה יכולה להיות איתות לסימני מצוקה. חשוב לבדוק את מצבו החברתי והלימודי, לבדוק האם חלו לאחרונה שינויים בכיתה, בחברה או במשפחה, ואם כן, יש להתייחס לגניבה כסימפטום ולטפל בקשיים שעלו לאחרונה. לעיתים התנהגות זו נובעת מבדיקת גבולות ומרצון עז לקבל תשומת לב או מרצון לקחת סיכונים. לעיתים ילד מרגיש תחושת קיפוח ומקנא בילדים אחרים, חוסר יכולתו להתמודד עם תסכולים או לדחות סיפוקים מביאים אותו להתנהג בדרך לא מוסרית. המלצתי לכם להימנע מהדבקת תווית של "גנב" לבנכם, שמא ה"נבואה תגשים את עצמה" והוא לא יוכל להיפתר מהתווית שהודבקה לו.
אני אם חד-הורית והגעתי לשלב בו אני צריכה להסביר לבני בן ה-5 שנולד מתרומת זרע איפה אביו. כאשר אני מסבירה לו שאין לו ממש אבא כמו לחבריו, הוא בוכה, כועס ודורש שיהיה לו אבא. בתיה, כיצד עלי להסביר זאת לבני? מה המלצתך?
תשובה: אם חד-הורית מתמודדת עם קשיים רבים, היא נושאת לבדה בעול ובאחריות, ומטבע הדברים מגוננת על ילדה "הגנת יתר" ומתקשה להציב גבולות. עליך להבין כי בנך מרגיש חריג בשל העדר דמות האב, הכעס והבכי זו דרכו לבטא את תחושותיו. הגדרת התא המשפחתי עברה שינוי, ההגדרה שמשפחה היא זוג הורים, גבר ואישה, שנישאו כדת וכדין השתנתה וכיום פתוחה החברה לקבל משפחות הבנויות אחרת. באופן טבעי רוצה בנך להדמות לחבריו, קשה לו להבין ולקבל את העובדה שאביו אינו חלק מחייו והוא אפילו אינו יודע מיהו. עליך להעביר לו את המסר שאתם משפחה, שחיכית להולדתו ואת מאושרת שהוא נולד. חשוב שיהיו לו קשרים עם גברים אחרים כמו סבא, דוד או חבר קרוב. אל תסתירי את היותו בן למשפחה חד הורית, כדי שלא ירגיש אשמה או שהדימוי העצמי שלו לא יפגע. תאמרי לו רק את האמת, שאינך יודעת פרטים על האב, שהוא לא יוכל לפגוש אותו וחשוב לזכור שהוא עזר לך להביא ילד לעולם. לאם חד הורית חשובה התמיכה מהמשפחה, מהחברים ומהסביבה הקרובה.
ביני לבין אשתי חילוקי דעות רבים סביב היחס לבנותינו. בעיני היא מעורבת יותר מידי בחייהן. היא רוצה לדעת כל דבר, היא מרגישה צורך להתקשר אליהן במהלך היום מספר פעמים, משתפת אותן ומתייעצת איתן. אשתי טוענת שאני לא מספיק משקיע בהן. אני המפרנס העיקרי במשפחה ויחד עם זאת מרגיש פחות נחוץ ומוזנח. איך לשפר את המצב?
תשובה: ישנו הבדל משמעותי בין התערבות לבין מעורבות. התערבות יתר בחיי הילדים נובעת לעיתים מחוסר סיפוק מהקשר הזוגי. כאשר בן הזוג אינו ממלא בהצלחה את תפקיד החבר פונה בן זוגו אל הילד, כדי שימלא את החסר. מצב זה מטיל על הילד עומס רב. במקום שלבנותייך יהיו יחסים טובים עם שניכם הן נקלעות שלא לצורך למערכת היחסים שביניכם. יתכן שאשתך חשה צורך להיות מעורבת יותר בחיי הבנות, כדי לפצות אותן על היעדרותך. מצב זה גורם לערעור מערכת היחסים ביניכם ולכך שאתה חש מיותר ומוזנח. חשוב שתשוחח עם אשתך על הרגשתך, לא בדרך של האשמה וביקורת אלא בדרך של הערכה על מעורבותה והצורך שלך להחזיר את מערכת היחסים לאיזון. עלייך להיות מעורב יותר ולבקש ממנה עזרה בעניין.
הרגלנו את בננו הבכור בן ה-14 לקבל כסף על דברים שהוא עושה כמו לשמור על אחיו, להצליח במבחנים ועוד. הבעיה היא שישנם ויכוחים סביב התעריף ובסופו של דבר הוא מנצח. איך לצאת מהמצב?
תשובה: הורים רבים מציעים לילדיהם כסף עבור דברים שהם אמורים לבצע ממילא. התנהגות זו מפתחת אצל הילדים תלות בתגמולים גם עבור פעולות בסיסיות וללא התגמולים הדברים לא ייעשו והמוטיבציה תלך ותיעלם. המסר החינוכי שהעברתם לבנכם הוא שלילי. עליכם לשנות הרגל זה על-ידי הפרדה בין דברים בסיסיים שילדכם צריך לעשות בבית כחלק מהיותו בן משפחה לבין דברים יוצאי דופן, שאינם חלק משגרת חיי המשפחה שלכם שעל כך אפשר לזכות אותו בתשלום שאתם כהורים תחליטו. יתכן שבנכם יגדל להיות סוחר, אך יחד עם זאת לימדתם אותו מהו שוחד ומהי סחטנות. יש לעשות הפרדה בין דמי כיס הניתנים לילד באופן קבוע ולפי סכום שנקבע מראש ללא תלות במה שהילד עשה או לא עשה לבין נתינת כסף (שוחד) כדי לגרום לו לעשות דבר מסוים. עליכם לפתח אצל בנכם את ערך התרומה והעשייה למען המשפחה והכלל.
בני בן ה-4 מסרב לתת לחבריו, הבאים אליו אחה"צ, לשחק במשחקים שלו. חבריו פונים אלי ומבקשים ממני להתערב. אני חוששת שיפסיקו לבוא אליו אחה"צ. אני לא יודעת איך לנהוג, האם להתערב ולדרוש ממנו לתת להם לשחק במשחקיו או להציע להם משהו אחר כדי שיהיו מרוצים?
תשובה: ילדים כמו מבוגרים בכל הגילאים מצפים לשיתוף פעולה מצד החברים וכשהציפייה הזו לא מתממשת, החברות עלולה לדעוך ולהסתיים. המיומנות החברתית של שיתוף נרכשת עם הזמן ואינה מובנת מאליה, בנך צעיר ונמצא בשלבים הראשונים של רכישת המיומנות. עלייך להימנע מלהתערב ולאפשר לו להתפתח לפי הקצב שלו מבחינה חברתית, פרט למקרים קיצוניים של התייחסות שלילית כלפי חבריו, כגון אלימות. כשאת מתערבת, עלול בנך להבין, שאת מעדיפה את חבריו על פניו או שהוא עלול ליצור בך תלות ויערב אותך בכל עניין חברתי. עלייך לומר לחברים הפונים אלייך, שאת בטוחה שהם ימצאו את הדרך לשחק יחד ולהזכיר להם אירועים שהם שיתפו יחד פעולה. במידה ומצאת לנכון להתערב, עשי זאת בדרך שלא תפגע באף אחד, ללא שיפוטיות ובלי לכפות על אף אחד התנהגות מסוימת.
בעלי כועס מאוד כאשר אני משתפת את חברותיי הטובות ומתייעצת איתן בעניינים שונים הקשורים אלינו ואל ילדינו. קשה לבעלי להבין מהי חברות רבת שנים ואמיתית. מה לעשות כדי להמעיט את הכעסים בינינו בעניין זה?
תשובה: קשר קרוב ואמיתי עם חברות הוא דבר חשוב מאין כמוהו במיוחד ברגעים שמחים, עצובים, קשים וטובים. זוגיות טובה נמדדת בקשר קרוב ואינטימי בין בני זוג כאשר יש שיתוף, תחושת ביטחון ובעיקר כאשר בני זוג יצרו מרחב זוגי המקובל על שניהם. חשוב לבעלך לדעת שדברים הנאמרים ומתרחשים בביתכם אינם נחשפים לעיני אחרים ושאפשר לסמוך עלייך שלא תשתפי את הקורה ב"חדרי החדרים" שלכם, עלייך לבדוק עד כמה בעלך מרגיש מאוים מהאפשרות שהוא יהיה פחות משמעותי בחייך ושחברותייך תהיינה משמעותיות יותר, עד כמה הוא מרגיש בטוח בקשר ביניכם ועד כמה את מאפשר להכניס את חברותייך לתוך המרחב האינטימי שלכם. בדרך כלל מעורבות יתר עם חברות או לחילופין עם בני משפחה פירושה, בדרך-כלל, מעורבות מעטה עם בן-הזוג. כאשר גבולות הזוגיות פתוחים לאנשים מחוץ למערכת הזוגית, הקשר הזוגי עשוי להתרופף. עליכם לקיים דיאלוג שיאפשר לכם להבין זה את צרכיו של זה, ובעיקר להחליט מהם אותם גבולות השייכים למרחב הזוגי שלכם.
בעלי ואני חושדים שבננו בן ה-15 מעשן סיגריות. הוא טוען שאינו מעשן והריח שאנחנו מריחים מבגדיו הוא של מעשנים הנמצאים סביבו. האם להאמין ולהניח לו או להמשיך ולבדוק כל הזמן?
תשובה: תפקיד ההורים הוא להעביר לילדים מסרים חשובים של "מותר" ו"אסור" באווירה נעימה של כבוד, יושר והוגנות. חשוב ביותר לשמור על מערכת יחסים טובה בתקופה כה מורכבת של גיל ההתבגרות. עליכם להציב גבולות בנושא העישון ולהביע התנגדות לעניין. ברור שההתנגדות שלכם ויחסכם לעישון לא יבטיחו שבנכם לא יעשן, אך עליו לדעת שאתם מתנגדים באופן חד משמעי ומתפקידכם למנוע הידרדרות מסוכנת. הסבירו לו את הסיבות להתנגדות, למרות שהוא ודאי יודע מה הן, יחד עם זאת אל תחפשו אותו ואל "תריחו" אותו בכל הזדמנות, זהו יחס משפיל, המעמיד אתכם במקום של חוקרים ואותו במקום של נחקר. עליכם לגלות התעניינות ולא חטטנות. שתפו את בנכם בחששותיכם ובדאגתכם, בלי לבקר או לשפוט אותו. זכרו, כי חשדנות מגבירה את ההסתרה ואת הצורך שלו לשקר ולהתחמק, התנהגות העלולה להופיע במקומות אחרים, לא רק סביב נושא הסיגריות. במידה ונראה לכם שההתנהגות חריגה ומסוכנת, עליכם לפנות לעזרה מקצועית.
◼️ הצטרפו לחדשות משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם בווטסאפ לחצו כאן
