שלושים ושלוש שאלות, רותם כהן כחלון אחת.
בת 35, נשואה לרועי ואמא ל2, חברת מועצת העיר רמלה. נולדה וגדלה ברמלה. מכהנת בתפקיד סמנכ”לית קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך. קצינה בדרגת סרן במילואים, עבדה כיועצת פרלמנטרית לחקיקה וממשל בכנסת ישראל ובדוברות ראש הממשלה, בעלת תואר ראשון מאוניבריסטת בר אילן ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב. זכתה בפרסים ואותות רבים ביננם- אות רמלה, מצטיינת קרן אייסף, ו40 הצעירים המבטיחים של עיתון גלובס. כיום עומדת בראש סיעת ‘רוח חדשה ברמלה’ והחלום שלה – להיות שרת החינוך של רמלה.
נתחיל מהילדות. רגע אחד שלא תשכחי?
אחיות שלי ואני חוזרות בערב שבת מבית הכנסת ‘זכור לאברהם’ בצומת הקרח יחד עם אבי עמוס ואנחנו שרים ומספרים סיפורים כל הדרך עד לבית של סבתא שלי פורטונה ז”ל שהיתה גרה ברחוב עליה שניה (שנקרא היום ישראל פרנקל), וסבתא שלי מברכת אותנו ומתרגשת.
למי את דופקת חשבון?
לקדוש ברוך הוא ולהורים שלי. אני אדם מאמין ושומרת הלכה מהיום שנולדתי ואני מרגישה שהקב”ה וההורים שלי שומרים עליי ומנווטים אותי בדרך הטובה ב”ה.
אישיות שאת מעריצה?
אני מעריצה את אמא שלי, פנינה כהן, שגידלה אותי ואת האחיות שלי עם כל הקשיים שהיו בדרך בלי להחסיר מאיתנו מאום. ואני חייבת לה הכל.
עם מה קשה לך להתמודד?
עם חשיבה מחוץ לקופסה, עם תרבות של ‘יהיה בסדר’, עם חוסר יצירתיות וגמישות מחשבתית.
מה מוציא אותך מהכלים?
אנשים שמחייכים ומרעיפים מחמאות בפוליטיקה ורגע אחרי אומרים דברים אחרים לגמרי מאחורי הגב. עוד לא התרגלתי לזה בפוליטיקה.
למי היית מחטיפה סטירה?
למרות שאני תמיד בדרכי שלום, הייתי מטפלת כהוגן באנשים שמתעללים בחסרי ישע. כמו גננות מתעללות, מטפלים שמתעללים בקשישים, בני זוג מכים, אנשים שפוגעים בבעלי חיים. כל אלו שנפגעים ושאין להם יכולת להשיב מלחמה.
למי קשה לך לסלוח?
האמת שלא עולה לי מישהו, אני לא מחזיקה בלב, יכול להיות שאני לא נותנת לדברים להשפיע עליי יותר מדי.
ממה את פוחדת?
מלאבד אנשים שקרובים אליי, זה הפחד הכי גדול שלי.
מה את לא אוהבת לעשות?
להיכנס למלחמות מיותרות עם אנשים שמראש לא מוכנים לשמוע דרך אחרת.
מה מתנגן בפלייליסט שלך?
יסמין מועלם, טדי נגוסה, מרגלית צנעני, שרית חדד, קובי אוז וטיפקס, אתי נאקרי, לבנת בן חמו, ישי ריבו וחנן בן ארי.
מה התכונה הכי בולטת בך?
אחריות- מגיל צעיר אני בתפקידי ניהול ולמדתי להיות גם אחראית על אחרים אך גם לקחת אחריות על דברים שקורים תחת הניהול שלי.
במה את הכי גאה?
כשאני רואה את הבנות הקטנות שלי משחקות יחד ובין לבין נותנות חיבוק ונשיקה, זה ממלא אותי בגאווה.
מה מעניין אותך חוץ מהעבודה?
קודם כל יש לי עבודה מדהימה, אני סמנכ”לית קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך שפועלת לצמצום פערים בישראל דרך השכלה גבוהה וחינוך. הסטודנטים שלנו פועלים במעל 30 פרויקטים ברחבי הארץ עם בני נוער שמגיעים מרקע של היעדר הזדמנויות, ממרכזי למידה בשכונת התקווה בדרום תל אביב, דרך מרכזי הצעירים בכרמיאל ובבאר שבע. מעבר לעבודה שלי אני אוהבת להיות נציגת ציבור ברמלה ולהיות אוזן קשבת לתושבים.
מהו היחס שלך לכסף?
גדלתי בסביבה כלכלית מאתגרת, אבל גם לכל מי שהיה סביבי לא היה, כך שזה לא היה חריג, ולא הרגשתי שחסר לנו כלום. היום חשוב לי שיהיה את כל הדברים החשובים לילדות שלי ולמשפחה שלי, אבל בצניעות.
מה הדבר הראשון שהיית משנה בעיר?
חינוך כמובן. מכאן הכל מתחיל וזה עתיד העיר שלנו. כפי שאמר יאנוש קורצ’אק: “הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים.”
מה נותן לך תחושת ביטחון?
אנשים טובים סביבי, משפחה תומכת וסביבה אוהבת. כך אני יודעת שאני בדרך הנכונה.
מה ההישג המשמעותי ביותר שלך?
בגיל 21 הייתי מ”פ בצה”ל, בגיל 23 קיבלתי את ‘אות רמלה’ מראש העיר על עשייה חברתית, בגיל 26 עבדתי בדוברות ראש הממשלה ובגיל 27 הייתי יועצת פרלמנטרית בכנסת ישראל, בגיל 28 סיימתי את התואר השני באוניברסיטת תל-אביב, בגיל 30 הפכתי להיות חברת מועצת העיר רמלה, האישה הכי צעירה, בגיל 33 מוניתי לסמנכ”לית ובגיל 34 זכיתי ב40 הצעירים המבטיחים של גלובס, והיום בגיל 35 אני עומדת בראש סיעת ‘רוח חדשה ברמלה’, אבל ההישג הכי משמעותי שלי להיות אמא לבנות המדהימות שלנו עומר ושקד, הן החיים עצמן.
במבט לאחור מה היית משנה בחייך?
כל מי שאני היום זה הודות לאבנים ולסלעים בדרך.
מה את שונאת?
עמבה ולעמוד בפקקים.
מה את אוהבת?
את רועי בעלי והבנות שלי הכי הכי בעולם.
מיהו רמלאי אמיתי בעיניך?
רמלאי אמיתי הוא כזה שמבין שלמרות הפערים שיש בעיר, והאתגרים זאת העיר שלנו, ואנחנו צריכים לקחת עליה אחריות.
חלום ילדות שטרם הגשמת?
להיות שרת החינוך של רמלה, זה יקרה בע”ה.
אם היית יכול להיפגש עם אדם מהעבר שלך עם מי היית נפגשת ומה המשפט שהיית בוחרת להגיד לו?
הייתי רוצה להיפגש עם חמי וחמותי, שמעון ולילי כחלון ז”ל שנפטרו לפני כשש שנים בהפרש קטן. הייתי מאוד קשורה אליהם, הם גרו בבאר שבע והיו אנשים צנועים וטובים כל כך ואני מאוד מתגעגעת אליהם. הם לא זכו לפגוש את שקד הקטנה שנולדה לנו, והייתי אומרת להם שאני פשוט מתגעגעת.
מה המכה הכי גדולה שספגת בחיים?
לאבד אנשים קרובים. החלל תמיד נשאר.
את מאמינה בעין הרע, קמעות, חמסות?
אני טוניסאית שלמה… אז ברור 😊 אבל אני גם מאמינה שטוב חוזר לטוב. סבתא שלי היתה אומרת לאמא שלי שהיתה מלבישה אותנו יפה: “שימי להם קצת חול ולכלוך על הפנים, שלא יהיה עליהן עין הרע…” כמה געגוע לתמימות של פעם.
קבוצת ספורט מועדפת?
כשהייתי קטנה יותר, כמו רוב הרמלאיים אהדנו את בית”ר ירושלים, בעלי שגדל בבאר שבע אוהד את הפועל באר שבע, אז אני איתו 😊 אגב, אני מאוד מאמינה בספורט כדרך לצמצום פערים בערים כמו רמלה, זה מוציא מהנערים את המיטב שלהם.
מתי בפעם האחרונה בכית?
אני דומעת מהתרגשות מהבנות שלי, הן מרגשות אותי.
מה תעשי בעוד עשר שנים?
בעזרת השם אמשיך בפעילות שלי ברמלה. הכי גבוה שאפשר.
מיהם החברים האמיתיים שלך?
יש לי הרבה אנשים שאני אוהבת, אבל יש לי שלוש חברות ילדות מגיל תשע ועד היום, סיון פיומי (מכבוש), בתאל ממן (אברהם) ושני סבג (בלום), למדנו מהיסודי בבית ספר הממ”ד אריאל ברמלה, דרך תיכון ‘שקדיאל’ ועד היום כאמהות צעירות בעיר. המזל שלי שהחברות הכי טובות שלי עדיין גרות ברמלה, והן נותנות לי המון כוחות להמשיך ולפעול בעיר.
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך עד כה?
מבחינה אישית- לידת הבנות שלי, מבחינה מקצועית האהבה שאני זוכה לקבל ברחוב מאנשים שאפילו לא מכירים אותי אישית.
מה לעולם לא תעשי?
אלך נגד הערכים שלי, נגד היהדות שלי, נגד המשפחה שלי.
מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?
בפוליטיקה לשים רגליים זה עניין שכיח, אני לא מתרגשת מזה – וקופצת מעל.
לסיום, מה החלום הכי גדול שלך?
לחיות בשמחה ובאהבה עם רועי והבנות, ועם המשפחה שסביבי. להגשים את החלומות שלי לעיר רמלה ולמדינת ישראל בע”ה, להפוך להיות שרת החינוך של רמלה. לדאוג שלא יהיה ילד שלא יקבל חינוך טוב רק בגלל שאין לו כסף או שגדל בסביבה של היעדר הזדמנויות.
◼️ לקבוצת החדשות ברמלה לחצו כאן
אישה נפלאה!!!!