זהו ערב מרגש במיוחד במהלכו ניכר היה כי ראש העיר מרגיש נינוח. רחמים מלול הגיע בחליפה מגוהצת כחתן ביום חופתו, ההתרגשות ניכרת הייתה על דל שפתיו, כך גם הניצוץ בעיניו. מאות אנשים הגיעו הערב (ראשון) אל בית העם לשמוע ממלול, מחברו לימי המעברה, מספר הסיפורים יוסי אלפי ומעוד שמונה ילדי מעברות על חייהם בימים ההם.
"היום זה אות כבוד. לראות את ההורים היקרים שלנו – זכרונם לברכה או אלה שיבדלו לחיים ונמצאים עדיין איתנו – ואני בהחלט בן למשפחה שזכתה להיות בשתי מעברות, האחת מעברת אופקים והשניה מעברת תלפיות הידועה כאחת הקשות שהוקמו והגדולה ביותר, על חמש מאות דונם, על איזשהו מחנה בריטי של הצבא הבריטי ששכן שם. הוריי התקדמו ממעברה למעברה עד שבשארית חסכונותיהם קנו איזושהי דירת מרתף בדמי מפתח ושם גדלתי איתם כשהגעתי לארץ.
מלול המשיך בהתרגשות: "את הציונות האמיתית הם הגשימו – בן גוריון – הכריז על מדינת ישראל, משה שרת, אשכול, אבל מי היו חוטבי העצים ושואבי המים כאשר נאלצו לדלות את המים של השתייה מן ברזי הדליים הבודדים או להתקלח במקלחות משותפות או ללכת לשירותים שכולנו מכירים כבול קליעה?" שאל והשיב באותה נשימה: "אלו אותם אנשים שגדלו צמחו וגידלו והצמיחו את הדור היום שאפשר להתגאות בו, מאותן משפחות שאף אחד לא ציפה מהן לבנות מדינה – הם בנו את המדינה והעובדה היא שכל ילדי המעברות תסתובבו גידלו משפחות למופת, רכשו מקצועות, למדו לימודים אקדמאים ואחד מהם גם יהיה ראש עיריית רחובות".
על דבריו זכה מלול לתשואות רמות. בהמשך סיפר כי סגר מעגל עם פתיחת ההיכל. "זה היה ציווי של אחד הציונים הראשונים, חיים ויצמן, נשיא מדינת ישראל. חלפו שמונים-תשעים שנה ואף אחד לא נקף אצבע ואז בא אותו הילד של אנשי המעברות והוא הגשים את החזון הציוני ובנה את הבית הנפלא הזה. אנחנו, ילדי המעברות היינו מגשימי החזון האמיתי של אותם אנשי ציונות, כפי שחזו והכבוד הוא לכם", אמר מלול ליושבים בקהל ועל הבמה. "הכבוד לאלה שגדלו במעברות משום שבחוסר כל גידלתם משפחות למופת בתנאים לא קלים ולפחות מההורים שלי, זכרונם לברכה, אני יודע שהיו להם תנאים מאוד נוחים והפרנסה הייתה בשפע בחוץ לארץ – אבל הם הגיעו הנה כשאין פת לאכול ואין מים לשתות ואין מים להתקלח ואין בגדים להלביש והם דאגו וחינכו את הילדים להגיע לאן שהגיעו – וזה אות כבוד למדינת ישראל".
אל מלול הצטרפו כאמור המספר הנודע יוסי אלפי ועוד 8 מילדי מעברות רחובות ששיתפו על ילדותם במעברה וכל ההתרחשויות המורכבות שעברו בימים ההם.
