אופק החל את חייו החברתיים בגיל שנה ב”גן תקווה” באילת. בהיותו כבן שנתיים וחצי עברה המשפחה לגור בגן יבנה, שם גדל והתחנך – ב”גן תבור”, “גן מודיעין”, בית ספר יסודי “מכבים” ותיכון “רבין”. בתיכון למד במגמת ביוטכנולוגיה-פיזיקה, בלט כתלמיד מצטיין וסיים את לימודיו עם ממוצע בגרויות מעל מאה.
מגיל צעיר ניכר כספורטאי מצטיין. שיחק כדורגל בנבחרת הילדים של מועדון ספורט אשדוד, התמיד בכך עד כיתה י”א. אהב מאוד את הים. בגיל שתים-עשרה הוכשר בקורס הצלילה הראשון שלו באילת וקיבל כוכב ראשון, במהלך השנים עבר קורסי צלילה נוספים עד לקבלת תעודת צולל בכיר, דייב-מאסטר. צלל בכל הזדמנות שהייתה לו, בארץ ובחו”ל.
בשנת 2015 צנח בפעם הראשונה מגובה ארבעה-עשר אלף רגל, למעלה מארבעה קילומטרים, והתאהב בשמיים. בהמשך עבר קורס צניחה חופשית, צנח עשרות פעמים וקיבל רישיון לצנוח ללא מלווה. כבר אז חש שהשמיים הם לא הגבול, אלא רק מגרש המשחקים שלו – משפט שאפיין אותו בכל דרכיו.
מעבר להיותו שחקן אופק אהד את קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים. מילדותו התלווה לאביו למשחקי הקבוצה, וכשלא התאפשר להגיע, צפה בהם בטלוויזיה. במהלך השנים הקפיד להיות מעורב בנעשה בקבוצה ולא החמיץ אף משחק.
במרץ 2012 התגייס לצה”ל ושובץ ליחידת “אגוז” – אז בחטיבת גולני, מ-2016 בחטיבת הקומנדו. היחידה מתמחה בלוחמת גרילה ובפשיטה על יעדים מורכבים, סיסמתה “ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם” ושמה מעיד על אנשיה – כמו האגוז, קשה מבחוץ ואיכותי מבפנים. סיים את הכשרתו הארוכה כלוחם ביחידה ביולי 2013, כולל קורס מפקדי כיתה, ומונה למפקד חוליה בפַּלגה מבצעית. אופק בלט בקורס מ”כים, קיבל תעודת מצטיין מחלקתי ממפקד גדוד 450 סגן-אלוף שי רודברג וממפקד חטיבת ביסלמ”ח 828 אלוף משנה מרדכי כהנא.
במרץ 2014 יצא לקורס קצינים בבה”ד 1 שבמצפה רמון. במהלך הקורס החל מבצע “צוק איתן” והחניכים הופעלו במשימות באזור רצועת עזה.
בחודש אוקטובר 2014 סיים את הקורס בהצטיינות, קיבל תעודת מצטיין מחזורי ממפקד בא”ח גולני סגן-אלוף ברק חירם. סגן משנה אופק שובץ כמפקד מחלקת טירונים בגדוד 51 בחטיבת גולני. עד מהרה בלט ביכולותיו, והיווה מקור השראה לחייליו. עומר, חייל שלו שנענש ונדרש להקים אוהל, סיפר על עונש ודוגמה אישית: “היינו בטירונות… אני ואורן הג’ינג’י התווכחנו והגענו קרוב ממש כמעט לאלימות, מאחורי הגיע אופק שכמובן נמצא תמיד בכל מקום ופיזר אותנו כל אחד לדרכו. אני ואורן כל כך פחדנו מההשלכות של הריב שהיה באמצע היום כי ידענו שאופק לא מעביר דברים כאלה לסדר היום… כמובן, בסוף שעת ת”ש היה אוהל מוכן לשינה ואני ואורן נכנסנו לאוהל ואנחנו שומעים את אופק מחוץ לאוהל מתעסק במשהו. אז הצצנו החוצה לראות מה קורה שם. אופק היקר שלנו פתח אוהל כמה מטרים מאיתנו כי הוא ידע שהוא לא דורש שום דבר מהחיילים שלו שהוא לא דורש מעצמו וישן צמוד אלינו כל הלילה באוהל, בדיוק כמונו… זה סיפור קטן על הנשמה הגדולה של אופק שלנו, שהיה אבן דרך משמעותית בחיים שלי ובכל צעד, בכל בחירה בחיי עולה המחשבה מה אופק היה אומר לי על זה ומה היה מייעץ לי לעשות”.
לאחר סיום ההכשרה המשיך לפקד על חייליו, שהיו ללוחמים בפלוגה א’, והועלה לדרגת סגן. אופק קיבל תעודת הצטיינות על תרומתו ופועלו בחטיבה ממפקד חטיבת גולני, אלוף משנה רסאן עליאן.
בחודש מרץ 2016 קודם להיות סגן מפקד פלוגה (סמ”פ) בפלוגה הרובאית בגדוד 51. כעבור כחצי שנה שב ל”אגוז” בתפקיד סגן מפקד פַּלגה (סמפל”ג) בהכשרות עד לסיום המסלול.
בחודש יוני 2017 קודם לתפקיד ממלא מקום מפקד פלגה (מפל”ג). ביצע תפקיד זה ממסלול הטירונות של הפלוגה ועד סיום מסע הכומתה שלהם, הכשיר את חייליו להיות לוחמים מקצועיים, קשוחים, ערכיים ומלוכדים. הובילם דרך דוגמה אישית, דאגה לפרט וברמה מקצועית גבוהה. לחייליו נהג לומר “אני אסחט אתכם כמו תפוזים”, ובהשראת המשפט הזה כתבו כמה מפקודיו, חיילי צוות שניידר, את השיר “כמו תפוז”:
“הוא כמו תפוז, סחוט טבעי 100 אחוז / לא לא הוא לא אפרסמון, לא אגוז ולא רימון /… הוא כמו תפוז, סחוט טבעי 100 אחוז / דקה פתחתם אלונקות ויאללה יאללה אריות / אריות, אבל יש גם לביאות, דיר בלאק לא לעשות שטויות, יהיה פה מיץ אשכוליות / יש פה מטען, שלוש דקות אתם לא כאן / או שאני מפיל פצועים, סוחט אתכם כמו תפוזים / רימון עשן, תחזיר לי ת’כדור לבן / ראיתי גם כדור ירוק, אתם עושים ממני צחוק / בניווטים, סוגר לכם ת’פצלים / ואם יהיו פה חבירות, ניקח לכם ת’חגורות ות’שרוכים, נכניס לכם גם אבנים / אם תכבו ת’דרוריות, יהיה פה גם סלט פירות / בחדשות, אל תאמינו לשטויות, הראש של אשוואל ביצה, חדל חום זה המלצה…”
באוקטובר 2017 נשלח אופק לשנתיים של לימודים במלט”ק – מכללה לפיקוד טקטי בבסיס בגלילות, כולל לימודים באוניברסיטת בר אילן. למד במחזור י”ט, המסלול כולל תואר ראשון במדעי המדינה, לימודים בנושא צבא וביטחון ובנוסף קורס מפקדי פלוגה (מ”פ) מורחב.
במהלך לימודיו הועלה לדרגת סרן, ב-24.10.2019 סיים ללמוד ושובץ כמפקד פלגה ב”אגוז”, פיקד על הלוחמים עד לסיום מסלול ההכשרה שלהם. בטקס קבלת סיכת לוחם אמר לחייליו: “אתם, יחידי סגולה, אשר לא נכנעים לחומר ומאמצים אליכם את אידאולוגיית הרוח, הערכיות, הענווה והעוצמה השקטה, מביאים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את דמות הלוחם ביחידת אגוז. עברתם כברת דרך כדי לקבל את הסיכה המיוחלת. היו גאים ובטוחים בעצמכם. לכו זקופים אך צנועים! זכרו את שלמדתם במסלול והציבו לעצמכם עוד ועוד פסגות להגיע אליהן, המסע הזה מתחיל עכשיו”.
ביוני 2020 אופק חזר לגדוד 51 בגולני כמפקד פלוגה “הרובאית”, וזאת לבקשתו – מתוך אהבה וחיבור לגדוד בכלל ולפלוגה בפרט. הוביל את הפלוגה להישגים רבים, סחף את פקודיו והצעיד את המפקדים והלוחמים מתוך תחושת שליחות ותוך התמודדות עם מגוון האוכלוסיות והמשימות המאפיינות את הגדוד והחטיבה. מפקד הגדוד, סגן-אלוף משה פסל, כתב לו בסיום תפקידו: “הערכה והוקרה רבה על הובלת רובאית א’ להישגים מרשימים במקצועיות ובמסירות אין קץ, על ידי חתירה למגע ורצון לנצח. לאורך כל דרכך הפגנת מנהיגות וסטנדרטים גבוהים. יישר כוח”. במהלך שירותו כמ”פ הועלה בינואר 2021 לדרגת רב-סרן.
אופק אהב את המדינה ואת הצבא, היה פטריוט אמיתי ואהב את החיילים שלו אהבת אמת. היה מאוד רגיש ודאג לכל צרכיהם, לעיתים עד לרמות האישיות ביותר. כמה שהיה קשוח, ככה היה רגיש, תמיד התעניין בהם, עזר בבעיות צבאיות ואישיות. בכל תחום הראה דוגמה אישית, ולא דרש מהם משהו שלא דרש מעצמו. האמין בחיילים, עודד אותם ושמח בהצלחתם. יוסף, סגנו בפלוגה, סיפר על השירות לצידו: “אני טענתי תמיד שאופק היה בן 28 רק כי זה ממוצע בין ילד בן 11 לאדם בן 45. חצי מהזמן הוא עם פרצוף יותר רציני מהמח”ט, מדבר איתך על השלכות, משמעויות ותהליכים, מסתכל שנתיים קדימה איפה שאחרים לא מסתכלים יומיים, אבל כשיש הזדמנות החיוך השובב מופיע, הצחוק המתגלגל לא מצליח להפסיק ואתה נשאב יחד איתו לעולם שמתנהל לפי חוקי אופק, ממש לא מעניין מה אחרים חושבים או איך זה נראה מהצד העיקר שנהנים מהחיים.
ממש לקראת השחרור נפצעתי באחד התרגילים שניהלתי. הדבר שאני הכי זוכר באירוע זה את אופק רץ למעלה ותוך כדי הריצה כבר מתחיל לחלק פקודות, מגיע ומסתכל לי בעיניים ושואל איך אני מרגיש. קשה להסביר את המבט הזה בעיניים, זה היה הרבה יותר ממפקד או חבר שדואג, באותו רגע נפל לי האסימון שגם אם אני ישן עם אופק בחדר וחולק איתו את הפלוגה, כל חייל שלו הוא כמו הילד שלו.
בשתיים בלילה הוא הגיע לבית החולים לראות שאני בסדר אחרי תחקיר עם המג”ד, ביקר אותי מתי שיכל. ויום אחד בשיא התמימות והכנות של אופק קיבלתי ממנו הודעה ‘מצטער שלא שמרתי עליך כמו שצריך, אוהב אותך, שתחזור אלינו במהירות’. וזה היה אופק בהודעה אחת, לב ענק, מלא באחריות ומסתכל תמיד קדימה”.
בחודש יולי 2021 החל תפקיד מפקד פלגה ג’ ביחידת “אגוז”. כמפל”ג עסק בפיתוח ובקידום יכולות הלוחמים, בהטמעת סטנדרט מקצועי ללא פשרות, דרישה והקפדה לצד חניכה והובלה בראש. במהלך התפקיד ביצעה הפלגה פעילויות מבצעיות רבות ואף זכתה בתעודת הצטיינות ממפקד אוגדה 91 (עוצבת הגליל) על תרומה מבצעית.
כתב סגן מפקד יחידת אגוז, רב-סרן רן: “כמה אתה חכם אופק, חכם בשקט, מקשיב, מפנים, מסתכל מהצד ומחייך. סקרן כזה שכל הזמן שואל. צנוע כזה שמוכן ללמוד מכל אחד ובעיקר מתעניין באנשים, בעובדות ובאיך להשתפר. מפנים, מעמיק ובסוף מבצע הכי טוב. כמה הכי טוב? אין לזה גבול… יש סוס דוהר ויש סוס דורס. אתה סוס דוהר. לא בתחרות עם הסובבים, או המקבילים שלך. בתחרות עם עצמך. תמיד רוצה לשבור עוד שיא אישי. ותמיד מצליח. ככה גם הדבקת את הסובבים שלך במצוינות הזו. וכשאתה מפקד על פלגה לא מספיק שאתה לבד תהיה מצוין. אתה צריך את כולם מצוינים יחד איתך. כך דרשת מכולם. איכשהו הצלחת לעשות את זה באווירה טובה למרות הקושי שטמון בחוסר פשרות ופשרנות. וזה בסוף מה שהביא את הלוחמים שלך להיות כל כך גאים. לא פלא שכשהם רואים את המפקד שלהם מבצע תרח”ט (תרגיל חטיבתי) בסופת כרמל בשיא הקור, גשם, בוץ, כשהוא עם 39 מעלות חום, איך הם ירשו לעצמם לוותר?”
לאורך שירותו הוענקו לאופק כמה תעודות הצטיינות על אופן הפיקוד שלו, על פעילויות מבצעיות שהוביל ועל הישגיו האישיים. בין היתר זכה במאי 2021 במקום הראשון בבוחן כשירות צה”לי שכלל ריצה, ירי וניווט. בראש השנה תשפ”ב, ספטמבר 2021, קיבלה הפלגה של אופק תעודת הצטיינות ממפקד אוגדה 91, תת-אלוף שלומי, על פעילות מבצעית בחזית לבנון.
אופק היה מלא חיים, הציב לעצמו אתגרים ויעדים ודאג לעמוד בהם. נעים הליכות, איש שיחה מדהים שידע להקשיב לאחרים ולקבל עצות. סקרן, אהב לחקור כל תחום שבו נגע. הערכים שהוטמעו בו מילדות הובילו אותו לאורך כל דרכו: כבוד לאחר, הקשבה והיכולת ללמוד מכל אחד ואחד, ותמיד עם חיוך על הפנים. דרש את המקסימום מעצמו ומסובביו, לא ויתר על כלום ולא עשה קיצורי דרך. מקצוען בכל התנהלותו, חתר לשלמות והכול נעשה בצניעות, בקלילות ובאווירה טובה, עם החיוך הכובש שלו.
בינואר 2016 בעת שירותו בגבול רצועת עזה הכיר את בתיה שוורץ, והשניים הפכו לזוג. ביולי 2021, בעת טיול משותף בהוואי הציע לה נישואין. החתונה תוכננה ל-14.7.2022.
אופק אהב מאוד את משפחתו ודאג לחלק את זמנו הפנוי בשבתות, בחגים ובחופשות ולהיות עם בני המשפחה ועם אהובתו בתיה. בבית תמיד נהג לעזור ולסייע ככל הניתן, ידע לתת עצות טובות בתחומים רבים. אהב את הארץ, טייל הרבה ובעיקר אהב מעיינות. נהנה לטייל גם בחו”ל, וידע להפיק מכל טיול מקסימום הנאה.
בינואר 2022 הגיעה יחידת אגוז לאימון בשטח מטווחים בנבי מוסא שבבקעת הירדן. ביום רביעי 12.1.2022 סמוך לשעה 22:45 יצאו כמה חיילים ומפקדים לסיור אבטחה באזור המאהל. חייל נוסף שסייר באזור טעה בזיהוים וירה בהם, מהירי נהרגו מפקדי הפלגות אופק אהרון ואיתמר אלחרר.
רב-סרן אופק אהרון נפל בתאונה מבצעית ביום י”א בשבט תשפ”ב (12.1.2022). בן עשרים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בגן יבנה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ובת זוג.
“השמיים הם לא הגבול, הם רק מגרש המשחקים שלי”, משפט זה של אופק אפיין והוביל אותו כל חייו. הוא לא היה רק מפקד, ספדו אוהביו, אלא גם מנהיג. עסוק כל הזמן בעשייה למען המדינה ולמען החיילים שלו. חיילים ומפקדים רבים סיפרו על ההשפעה החיובית שלו עליהם ועל כך שאף שהוא לא פה, רוחו והערכים שהנחו אותו נטמעו בהם ויראו להם את הדרך תמיד. “צנוע, ווינר, אריה”, תיאר אחד מחבריו, ואחר כתב: “כמה שרצת מהר, לא השארת אף אחד מאחור”.
ספד מפקדו, מפקד יחידת אגוז סגן-אלוף א’: “היית אדם מרשים ובעל אישיות קורנת. חכם, חושב וצנוע. מפקד ומנהיג משכמו ומעלה. מנהיג המוביל דרך השקט אך בדומיננטיות, אשר השפיעה על רבים. דרשת קודם כל מעצמך ורק אחר כך מפקודיך – רף גבוה ללא פשרות… כן, אצלך השמיים הם מגרש המשחקים… איכותי, עם מחשבה עמוקה המובילה למעשה מדויק, אין פשרות…קטפת אינספור הצלחות ותעודות הצטיינות, ידעת מה אתה רוצה וידעת להגיע לשם באופן מדויק, עם הניצוץ בעיניים והחיוך הקטן בצד. למרות שעזבת מוקדם, הספקת להשפיע על כל כך הרבה… השארת פה חלל גדול, אנשים רבים אהבו והעריכו אותך. בלעדיך, כבר לא נהיה שלמים”.
כשבועיים אחרי נפילת אופק החל משחק ליגה של קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים, הקבוצה שאהד מילדותו, בטקס לזכרו.
כשלושה חודשים לאחר נפילת אופק כתב, הלחין ושר הזמר עידן עמדי את השיר “בייבי, השיר הבא מוקדש לך” לזכרו, וזאת לבקשת בתיה ארוסתו. השיר כבר חצה את מיליון הצפיות.
