גליון ח”י של העיתון שלי “כל רחובות” – מי היה מאמין? אין לתאר את ההתרגשות. עם יד על הלב, לחשוב פעם אחר פעם על קונספט ורעיונות לראיונות, להפתיע אתכם הקוראים עם גלריות מיוחדות וכתבות תוכן מרגשות זהו לא דבר של מה בכך, אבל אז, בכל פעם שאני שוקדת על תכנית העבודה לגליון החדש, אני מוצאת את עצמי עונה לשרשרת טלפונים ומסרונים שלכם – ועל כך אני רוצה לומר רק מילה אחת: תודה! מבחינתי, זהו לא דבר שמובן מאליו.
תודה למי שמתקשר, תודה למי שמתעניין, תודה למי ששואל, תודה למי שמבקש, תודה למי שמסייע, תודה למי שמכווין, תודה למי שמחמיא, תודה למי שמספר, תודה למי שמדליף, תודה למי שמתעד, תודה למי שמעביר, תודה למי שמיידע, תודה למי שמפרגן, תודה למי שדואג להסב את תשומת ליבי. ברגע שיש מכם משוב, אני יודעת שאני לא עובדת לריק וזה כייף אדיר, אדרנלין שאין לתאר. אחרי שבוע שלם של עבודה, כמעט ללא שינה, בוודאי שללא בילויים ועם כל כך הרבה עיסוקים, לשמוע אתכם נהנים מהעשייה זוהי שמחה שמתפרצת החוצה וגורמת לי לרצות להשיב לכם כפליים.
*
רגע של פרופורציות: במהלך החיים כולנו חווים רגעים שונים: חלקם שמחים, חלקם עצובים, חלקם מעצימים, חלקם מובנים, חלקם מעלים תהיות, חלקם לוקחים אותנו למקומות בהם לא חשבנו להיות, אבל בשורה התחתונה מכל התהליך הזה של הקמת העיתון, לפתע מתבהרת לי המשמעות של המשפט ‘גבר עם כוח של צבא שלם, אף פעם לא יבין את כוחה של אשת חיל אחת’ ויסלחו לי קוראיי הגברים, אני כבר מתכוננת לחגיגות יום האשה…
ברשותכן נשים יקרות (ויסלחו לי שוב, הגברים שקוראים את הטור), אבקש לתת לכן תזכורת חשובה: כולנו עוברות מכשולים בחיים, אני קוראת להם מבחנים – והחוכמה היא לעמוד על שתי רגליים, למרות הכל – ולסדר את הכתר. אין אשה שלא נולדה מלכה, אין אישה שלא נולדה יפה, אין אישה שאין לה עוצמה. בעיניי לכל אחת יש כתר וירטואלי על הראש וכל אחת בוחרת האם להסתובב איתו, להיות חזקה, נחושה, אסרטיבית, בעלת עוצמה או פשוט להישבר ולהיכנע. תפנימי, אין אישה בעולם שלא חוותה משבר, אין אישה בעולם שלא היה לה קושי אבל אין אישה בעולם שלא יכולה להחליט שמעתה ואילך היא עושה קודם כל למענה. ולך בורא עולם, תודה. תודה שלא עשני גויה, תודה שלא עשני שפחה, תודה שעשני כרצונו.
שרק השמחה תגור בליבכם
ליזה ❥
