בבוקר 7 באוקטובר 2023, כשמידע חלקי ומבהיל התחיל להגיע מדרום הארץ וגיוסי המילואים יצאו לדרך, בירוחם התחילו להופיע צרכים כמעט בבת אחת.
כיתת הכוננות המקומית נזקקה לסיוע. חיילים עברו באזור. משפחות נשארו מאחור כשאחד מבני הבית גויס. ובהמשך התחילו להגיע לירוחם גם משפחות שפונו מיישובי עוטף עזה.
חני בריגע עשתה משהו פשוט מאוד: היא התחילה לחבר בין האנשים שצריכים עזרה לבין האנשים שיכולים לתת אותה.
כך נולד ״עורף ירוחם״.
מכון שחרית, שתיעד את המיזם במסגרת פרויקטים אזרחיים שקמו בעקבות 7 באוקטובר, מגדיר את בריגע כיוזמתו. לפי התיעוד, עוד באותה שבת נפתחה קבוצת ווטסאפ של פעילים ומתנדבים מקומיים, שאליה הצטרפו בתוך זמן קצר כ־100 אנשים. בתחילה התמקדו הפניות בעיקר בצורכי כיתת הכוננות שהוקמה ביישוב.
אבל 7 באוקטובר לא נשאר אירוע של יום אחד, וגם רשימת הצרכים לא נשארה אותה רשימה.
ככל שהתרחב גיוס המילואים וככל שהתברר היקף הפינוי מהיישובים הסמוכים לרצועה, הקבוצה הקטנה הפכה למערכת שלמה. על פי תיעוד מכון שחרית, ״עורף ירוחם״ צמח לכ־700 מתנדבות ומתנדבים — כולם תושבי ירוחם — שחולקו למערכים לפי הצרכים שעלו מהשטח.
היו מי שדאגו לכביסות עבור חיילים ומשפחות. אחרים הפעילו מערך הסעות. נבנה מערך מקלחות לחיילים, הוקם מערך לניהול המתנדבים, תושבים סייעו בהשמשת מקלטים ודירות עבור משפחות מפונות, ובמקביל פעל מרכז לוגיסטי גדול שבו רוכזו ביגוד, מזון, מוצרי היגיינה וציוד נוסף.
המספרים מספרים משהו על קנה המידה: בתיעוד שפורסם לאחר פרוץ המלחמה דווח כי קהילת המתנדבים סייעה ליותר מ־6,000 חיילים ולכ־1,000 משפחות בירוחם ובסביבתה. גם מסמך רשמי של המועצה המקומית בנושא תפיסת הביטחון של ירוחם מציג יותר מ־700 מתנדבות ומתנדבים במערך החירום ומונה את ״עורף ירוחם״ כחלק ממערך המענה המקומי שנבנה בתקופת המלחמה.
אבל כדי להבין למה דווקא חני בריגע הייתה במקום שממנו יכול היה לצמוח דבר כזה, צריך לחזור הרבה לפני 7 באוקטובר.
בריגע היא פעילה חברתית ותיקה בירוחם. במסגרת תכנית מנדל למנהיגות מקומית היא הוצגה כמנהלת המרכז להתנדבות ולחברה אזרחית בירוחם, תפקיד שהתבסס בדיוק על בניית קהילה, חיבור בין תושבים ויצירת תשתיות להתנדבות. לאורך השנים היא הייתה מעורבת גם במאבקים אזרחיים, בחינוך, בתיירות המקומית ובפעילות ציבורית בעיר. כיום היא משמשת ראש סגל לשכת ראש המועצה המקומית ירוחם.
במובן הזה, קבוצת הווטסאפ של 7 באוקטובר לא נולדה באמת מאפס.
היא נשענה על משהו שנבנה במשך שנים: אנשים שמכירים זה את זה. מי שיודע למי מתקשרים כשצריך רכב, מי יכול לפתוח מחסן, מי פנוי להסיע, מי יודע לארגן עשרות מתנדבים ומי מכיר משפחה שצריכה שמישהו פשוט ידפוק בדלת וישאל מה חסר.
בתוך אסון לאומי שנמדד לעיתים קרובות במספרי נרצחים, חטופים, פצועים ולוחמים, זה סיפור מסוג אחר.
חני בריגע לא הייתה בנובה. היא לא נלחמה במחבלים ולא חולצה משבי. הסיפור שלה הוא על אחת הזירות שפחות נראו בכותרות באותם ימים: העורף האזרחי.
על האנשים שבבוקר אחד גילו שהמערכות הרגילות אינן מסוגלות לתת מיד מענה לכל דבר — ובמקום להישאר מול הפער, התחילו לבנות את המענה בעצמם.
אחד מצא דירה.
אחר הסיע.
מישהו אסף ציוד.
מישהי הפעילה כביסות.
מישהו אחר טיפל במקלט.
וכשהפעולות האלה התחברו זו לזו, הן כבר לא היו אוסף של מעשים טובים. הן הפכו למערכת.
מכון שחרית כתב על ״עורף ירוחם״ כי בתוך היישוב ״נרקמה קהילה״. אולי זה המשפט המדויק ביותר לסיפור הזה. מפני שהמיזם לא רק סיפק ציוד ושירותים למי שנזקקו להם; הוא נתן גם לתושבים עצמם דרך לעשות משהו בתקופה שבה כל כך הרבה אנשים הרגישו חסרי אונים.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קל לזכור את אותם חודשים דרך האירועים הגדולים.
אבל ההיסטוריה של התקופה הזאת נכתבה גם בקבוצות ווטסאפ.
במכוניות פרטיות שנסעו הלוך ושוב.
במחסנים שנפתחו.
בדירות שהוכנו למשפחה שאיבדה ברגע אחד את הבית המוכר שלה.
ובמאות תושבים בעיירה אחת בנגב שהחליטו שהם לא צריכים לחכות להגדרה רשמית של תפקיד כדי להבין שיש להם תפקיד.
חני בריגע פתחה את הדלת.
כ־700 תושבי ירוחם נכנסו דרכה.
והפכו, ביחד, לעורף.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
