בשעה 6:35 בבוקר 7 באוקטובר 2023 יצא אל״ם אסף חממי עם אנשי החפ״ק שלו לכיוון קיבוץ נירים. ירי הרקטות החל דקות קודם לכן. באותו שלב איש עוד לא ידע את ממדי האסון. אבל חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, הבין שמולו מתפתח אירוע אחר לגמרי. מחקר שפורסם על ידי צה״ל מתאר כיצד בתוך דקות התברר שמדובר בפשיטות רבות, וחממי הכריז ברשת הקשר: "מלחמה", הורה להקפיץ את הכוחות לגדר ואת כיתות הכוננות ביישובים.
הניסוח שנחרת אחר כך בזיכרון היה חד אפילו יותר:
"כאן קודקוד מכריז מלחמה".
יותר משנתיים לאחר מכן, כשהרמטכ״ל אייל זמיר עמד מעל קברו של חממי, הוא חזר אל אותו רגע וסיכם את המפקד שהיה שם: "אנחנו במלחמה", אמרת לחייליך, "והכול בסדר" — קור רוח ועוז רוח ברגע שבו הסדר כולו התמוטט.
אבל הרבה לפני שהיה מח״ט בגבול עזה, אסף חממי היה ילד מראש העין.
הוא נולד בדצמבר 1982 לקלארה ואילן, גדל בעיר ולמד בתיכון בגין. בשנת 2001 התגייס לצה״ל, שובץ בגבעתי והחל מסלול ארוך של פיקוד. בהמשך פיקד על גדוד צבר, על בסיס האימונים של חטיבת הקומנדו ועל חטיבת הנגב, ובמאי 2022 קיבל את הפיקוד על החטיבה הדרומית באוגדת עזה. בעת נפילתו התגורר עם רעייתו ספיר ושלושת ילדיהם בקריית אונו, אך הוריו נשארו בראש העין והעיר שבה גדל המשיכה להיות חלק עמוק מסיפורו.
בטקס כניסתו לתפקיד ב־2022 אמר חממי שהחטיבה תמשיך "להגן על התושבים בגזרה ולהכין את החטיבה למלחמה". מעט יותר משנה לאחר מכן הוא מצא את עצמו בתוכה.
בבוקר 7 באוקטובר יצא חממי לכיוון נירים עם שני לוחמי החפ״ק שלו, סמ״ר תומר אחימס וסמל קיריל ברודסקי.
שלושתם נלחמו במחבלים שחדרו למרחב הקיבוץ.
שלושתם נפלו.
וגופותיהם נחטפו לעזה.
במשך כמעט חודשיים גורלו של חממי לא הותר לפרסום. ב־2 בדצמבר 2023, ביום שבו אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה־41, הודיע צה״ל כי הוא נפל ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס. הממצאים שנאספו בשטח אפשרו לקבוע את מותו גם בלי שגופתו הושבה.
המשפחה קיימה הלוויה בדצמבר 2023.
אבל אסף עדיין היה בעזה.
וכך התחילה עבור משפחת חממי מציאות כמעט בלתי אפשרית: להתאבל על אדם שנפל, ובאותו זמן להילחם כדי להשיב אותו.
758 ימים עברו.
בינתיים תומר אחימס וקיריל ברודסקי הושבו לישראל. אסף נשאר שם.
ובראש העין המשיכו הוריו, קלארה ואילן, לחיות בין שני עולמות: בן שכבר הוכר כחלל, ובן שעוד לא חזר הביתה.
ב־3 בנובמבר 2025 הודיע צה״ל כי אסף חממי הושב לישראל.
במעמד החטיבה הדרומית שנערך באותו בוקר אמר מפקד החטיבה כי במשך 758 ימים "הלב של החטיבה לא פסק לפעום בשמו".
למחרת יצא מסע ההלוויה השני.
הוא התחיל ברחוב גלעד בראש העין, בבית הוריו.
משם עברה השיירה במקום שהיה אולי הסמל המדויק ביותר למה שקרה לסיפור של אסף מאז נפילתו:
בית הספר "אסף".
בית ספר יסודי בעיר שנושא את שמו.
לאחר מכן המשיכה השיירה לקריית אונו, שבה התגוררו רעייתו וילדיו, ומשם לבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
לאורך הדרך עמדו אזרחים עם דגלי ישראל והצדיעו.
יותר משנתיים לאחר שיצא לקרב בנירים, אסף חממי חזר סוף סוף אל האדמה שעליה גדל, חי ופיקד.
בעיריית ראש העין הגדירו את בית החינוך הנושא את שמו "מצבה חיה" שתפקידה להנכיח את ערכיו ואת דרכו.
והבחירה בבית ספר אינה מקרית.
כי במשפחת חממי לא רוצים שהשם אסף יישאר רק מזוהה עם הקרב שבו נפל.
הם מבקשים לדבר דווקא על האופן שבו חי.
על צניעות.
על דרך ארץ.
על מעשים במקום דיבורים.
על עזרה לאחר.
ועל המשפט שהפך מאז למעין צוואה אזרחית של האיש שהיה מפקד:
"תהיו טובים, תהיו חממי".
המשפט הזה בכלל לא נוסח על ידי אסף כסיסמה.
אנשים ששירתו איתו יצרו אותו אחר כך, מתוך הערכים שזיהו בו. משפחתו אימצה אותו, וכיום הוא מופיע על מיזמי ההנצחה והחינוך שנבנים לזכרו.
באפריל 2026, כמעט חצי שנה לאחר שהושב לקבורה, כבר הופיע שמו של בית הספר "אסף" כחלק ממערכת החינוך הפעילה של ראש העין. העיר אינה מחזיקה את שמו רק באנדרטה או בטקס פעם בשנה. ילדים נכנסים בכל בוקר למקום שנקרא על שמו.
ויש הבדל גדול בין שתי צורות הזיכרון האלה.
אנדרטה מספרת מי היה אדם.
בית ספר שואל מה עושים עם מה שהוא השאיר.
גם הוריו ממשיכים בעשייה. בפרוטוקול מועצת העיר מנובמבר 2025 סיפר ראש העיר כי קלארה ואילן פעילים מאוד בהנחלת מורשתו, וכי לצד בית הספר מקודמות יוזמות חינוכיות נוספות על שמו.
והיום כבר פועלת עמותת "אוהבי אסף", שמקדמת תוכניות לחיזוק לוחמי מילואים, משפחותיהם ונוער ישראלי, ואף פתחה הרשמה למחזור הראשון של מכינה קדם־צבאית על שמו, המתוכנן להיפתח בספטמבר 2027 במושב מבטחים בנגב המערבי.
יש בזה מעגל שקשה להתעלם ממנו.
אסף חממי גדל בראש העין.
עזב אותה כדי להיות לוחם ומפקד.
הגיע עד קו הגבול.
ב־7 באוקטובר הבין בתוך דקות שמדובר במלחמה ויצא קדימה.
הוא לא חזר.
במשך 758 ימים חיכו לו.
וכשהושב לבסוף, מסע הפרידה ממנו חזר קודם כול אל הבית של הוריו ואל בית הספר שנושא את שמו.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ילדים שלא הכירו אותו נכנסים מדי בוקר לבית החינוך "אסף".
חלקם היו תינוקות כשהכריז בקשר "מלחמה".
יום אחד הם יגדלו מספיק כדי לשאול מי היה האיש שעל שמו נקרא בית הספר שלהם.
והתשובה שראש העין בחרה לתת להם אינה רק:
מפקד שנפל ב־7 באוקטובר.
אלא אדם שכדאי לנסות להיות קצת כמוהו.
בבוקר שבו המדינה כולה עוד ניסתה להבין מה מתרחש, אסף חממי השמיע ברשת הקשר שתי מילים שנכנסו להיסטוריה:
"כאן קודקוד מכריז מלחמה".
שלוש שנים אחר כך, בראש העין, נשארו ממנו מילים אחרות.
שקטות הרבה יותר.
אבל אולי כאלה שנועדו להחזיק הרבה יותר זמן:
תהיו טובים. תהיו חממי.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
