בבוקר 7 באוקטובר 2023 הדר גולדין כבר היה בעזה 3,354 ימים.
תשע שנים, חודשיים ושישה ימים חלפו מאז 1 באוגוסט 2014, היום שבו נפל בקרב ברפיח במהלך מבצע צוק איתן וגופתו נחטפה לתוך מנהרה בידי מחבלי חמאס. הוא היה בן 23.
במשך השנים האלה לאה ושמחה גולדין, אחיו התאום צור, אחיו חמי ואחותו איילת ניהלו מאבק כמעט בלתי פוסק להשבתו. מבחינתם, הסיפור היה פשוט גם כשחלפו שנים: מדינה ששולחת חייל לקרב צריכה להחזיר אותו משדה הקרב. הדר לא יכול להישאר מאחור.
ואז הגיע 7 באוקטובר.
פתאום משפחת גולדין כבר לא הייתה כמעט לבדה בתוך המושגים האלה. מדינה שלמה למדה בן לילה מה פירושן המילים "חטוף", "אות חיים", "עסקה", "משפחה שמחכה".
מאות בני אדם נחטפו לעזה, ובתוך המציאות החדשה היה שם אחד שכבר היה חלק מהסיפור הזה כמעט עשור.
הדר.
בכפר סבא זה הפך מוחשי מאוד. כשהעיר הקימה ביוני 2024 קיר גרפיטי למען החטופים, דמותו של הדר הופיעה עליו לצד בני העיר שנחטפו ב־7 באוקטובר: עוז דניאל, אביתר דוד, גיא גלבוע־דלאל, איתן ויאיר הורן. בחודש שלאחר מכן הציבה העירייה 120 דגלים צהובים למען החטופים, ושוב נכלל הדר ברשימת בני העיר שמחכים להם. בסוכות 2024 הוצב גם כיסא עם תמונתו בסוכת העיר.
כך קרה דבר כמעט בלתי נתפס: חייל שנפל במלחמה אחרת, תשע שנים קודם לכן, הפך לחלק מהמרחב הציבורי של חטופי 7 באוקטובר.
לא משום שסיפורו התחיל באותה שבת.
משום שהוא עדיין לא הסתיים.
הדר גדל בכפר סבא, למד בבית הספר בר אילן בעיר והיה מדריך בבני עקיבא. הוא ואחיו התאום צור למדו יחד, ציירו, ניגנו, הדריכו בתנועה ובהמשך המשיכו למכינה ולשירות צבאי. הדר התגייס לגבעתי והיה לקצין בסיירת החטיבה. לצד השירות הצבאי הוא היה גם אמן שצייר ופיסל, ואפילו בזמן ההכנות למבצע צוק איתן עסק בהכנת ההזמנה לחתונתו.
ב־1 באוגוסט 2014, במהלך פעילות של סיירת גבעתי ברפיח לאיתור מנהרות, נתקל הכוח במארב. מפקד הכוח רס״ן בניה שראל, סמ״ר ליאל גדעוני והדר נפלו. גופתו של הדר נחטפה לתוך מנהרה סמוכה.
מאז נשאר בכפר סבא גם מקום שלא היה באמת קבר.
הדר הוכר כחלל צה״ל שמקום קבורתו לא נודע, ומשפחתו המשיכה לדרוש את השבתו. שנים עברו. ממשלות התחלפו. מבצעים ומערכות הגיעו ונגמרו.
הדר נשאר בעזה.
גם אחרי 7 באוקטובר.
ביום ה־600 למלחמה, במאי 2025, עיריית כפר סבא עדיין מנתה אותו בין חמשת בני העיר המוחזקים ברצועה. בספטמבר, בטקס העירוני לציון 700 ימים למתקפה ולשבי החטופים, השתתף אביו שמחה גולדין לצד בני משפחות חטופים אחרים. העיר דיברה אז על חמישה מבניה שטרם שבו: אביתר דוד, גיא גלבוע־דלאל, איתן הורן, עוז דניאל והדר גולדין.
ואז, באוקטובר 2025, החלו השמות לחזור.
אביתר דוד, גיא גלבוע־דלאל ואיתן הורן שבו בחיים. אחר כך הושב גם עוז דניאל ז״ל לקבורה. ובכפר סבא נשאר שם אחד שמלווה את העיר הרבה יותר זמן מכולם.
הדר.
צה״ל סיפר לאחר מכן שהמאמצים להשבתו נמשכו לאורך העשור כולו, אך ביתר שאת במהלך המלחמה. כלומר, המלחמה שהחלה ב־7 באוקטובר לא יצרה את הסיפור של הדר, אבל היא הפכה גם לזירה שבה נעשו המאמצים האחרונים לסיים אותו.
ב־9 בנובמבר 2025 זה קרה.
לאחר השלמת הליך הזיהוי הודיע צה״ל למשפחת גולדין כי הדר הושב לקבורה בישראל. חברי הפלוגה שלו, שחלקם שוב לבשו מדים במלחמה הנוכחית, הגיעו ללוות אותו במעבר לשטח ישראל.
4,118 ימים עברו מאז שנפל ונחטף ברפיח.
יותר מ־11 שנים.
בחדשות 08 פורסמה באותו ערב הכותרת "עם שלם עצר נשימה: סגן הדר גולדין חזר הביתה". שמחה גולדין דיבר על החובה שלא להפקיר לוחמים, ולאה גולדין הבהירה שגם לאחר החזרת בנה, העיקרון שעליו נאבקה המשפחה אינו משתנה: יש להחזיר את מי שנותרו מאחור.
יומיים לאחר מכן עברה ההמתנה מהמילים אל הרחובות.
ב־11 בנובמבר עמדו עשרות אלפי תושבים מכפר סבא ומרחבי הארץ לאורך הדרך. דגלי ישראל מילאו את העיר. הדר עבר שוב ברחובות שבהם גדל, הפעם בדרכו לבית העלמין הצבאי בכפר סבא.
העירייה בחרה לכותרת שלה שתי מילים בלבד: "הדר חזר הביתה".
בין המלווים והמספידים היו הוריו, אחיו, אחותו, ארוסתו עדנה סרוסי, מפקדי צה״ל וחברים. אחרי יותר מעשור של מאבק, המקום שסומן במשך שנים כקברו של הדר הפך סוף־סוף למקום מנוחתו.
לכאורה, הדר גולדין אינו שייך לפרויקט על שלוש השנים מאז 7 באוקטובר.
הוא נפל תשע שנים קודם.
אבל אולי דווקא משום כך הסיפור שלו אומר משהו אחר על התקופה הזאת.
כשהמלחמה התחילה, משפחת גולדין כבר ידעה את מה שמאות משפחות אחרות עמדו ללמוד: שהזמן של משפחה שמחכה לאדם שנמצא בעזה אינו מתקדם כמו הזמן של כולם.
יום הופך למאה.
מאה הופכים לאלף.
ואפשר לחכות גם יותר מעשור.
במשך שנתיים של המלחמה האחרונה שמו של הדר הופיע לצד חטופי 7 באוקטובר ברחובות כפר סבא. על קיר, על כיסא, ליד דגלים צהובים ובטקסים שבהם משפחות שונות מאוד זו מזו אמרו בסופו של דבר את אותו הדבר: תחזירו אותם הביתה.
ובנובמבר 2025, אחרי שכל כך הרבה שנים שבהן המשפט הזה היה דרישה, הוא הפך לעובדה.
הדר גולדין חזר לכפר סבא.
לא כפי שמשפחתו חלמה שיחזור כשיצא לקרב בגיל 23.
אבל הוא כבר לא נשאר מאחור.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, בתוך מאות הסיפורים שהמלחמה הזאת יצרה, כפר סבא יכולה לספר גם סיפור שהחל הרבה לפניה.
סיפור על משפחה שחיכתה 11 שנים.
על עיר שחיכתה איתה.
ועל מלחמה אחת נוראה, שבין כל מה שלקחה, סגרה לבסוף גם מעגל שנשאר פתוח מאז קיץ 2014.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
