ב־23 בנובמבר 2023, פחות משבעה שבועות אחרי 7 באוקטובר, הופיעה באתר המועצה המקומית סביון הודעה לא שגרתית, לא אירוע תרבות. לא הודעת ביטחון. לא פעילות לתושבים – קורות חיים.
עומר פרחיה. שירי מדינה. תמר מרקוביץ. דקלה נפרין. ענבל פרידמן. אוהד נפרין. יוסף פרזון. נועם פירוז. איל אפוטקר. יוני שקד.
כולם תושבי נתיב העשרה, המושב שעל גבול רצועת עזה שספג מתקפת טרור קשה ב־7 באוקטובר ותושביו פונו מבתיהם.
המועצה כתבה אז כי כחלק ממאמצי סביון והקהילה לסייע לתושבי נתיב העשרה, היא מפרסמת את קורות החיים של תושבים ותושבות ממגוון תחומים במטרה אחת פשוטה: לעזור להם למצוא עבודה.
זה פרט קטן בתוך אסון עצום.
אבל דווקא בו נמצאת אולי הדרך המדויקת ביותר לספר את סביון של אחרי 7 באוקטובר.
כי אחרי השבועות הראשונים, כשמשפחות שפונו מהדרום כבר הבינו שהשהות הרחק מהבית לא תסתיים בתוך ימים, העזרה שנדרשה להן השתנתה.
לא רק בגדים.
לא רק ארגזי מזון.
גם עבודה.
שגרה.
הכנסה.
תחושה שהחיים, איכשהו, צריכים להמשיך.
סביון לא הייתה המקום שממנו הם פונו, אבל היא ניסתה להיות אחד המקומות שמושיטים יד מבחוץ.
הקשר הזה היה חלק מפעילות רחבה יותר של הקהילה המקומית בתקופת המלחמה. "מעגל נשים טנג'נט סביון", המורכב ברובו מתושבות היישוב ופועל בהתנדבות, הפנה בתקופה הזאת את עיקר המשאבים והעשייה שלו לסיוע לחיילי צה"ל בגזרות הלחימה ולמשפחות מפונות.
גם האירועים הרגילים של היישוב השתנו.
בחגיגות פורים של 2024, למשל, לצד המתנפחים, האיפור ומופע הקרקס, הופעל דוכן של מעגל נשים סביון שכל הכנסותיו יועדו לחיילי צה"ל ולתושבי העוטף. במקום נמכרו גם סיכות צהובות לתמיכה במאבק משפחות החטופים.
אלה לא פעולות שמחליפות את מה שעברו תושבי הדרום.
הן גם לא הופכות יישוב במרכז הארץ לחלק מהעוטף.
וטוב שלא לנסות לטעון אחרת.
אבל הן מספרות משהו על תפקידו של עורף.
בחודשים שאחרי 7 באוקטובר המילה "עורף" הפסיקה להיות רק מושג ביטחוני. היא הפכה לשאלה אזרחית: מה עושה מי שהמלחמה לא נכנסה אליו דרך הדלת, כשהוא רואה קהילה אחרת שאיבדה בית, פרנסה ותחושת ביטחון?
בסביון אחת התשובות הייתה לנסות לחבר בין המשאבים שקיימים בקהילה לבין הצרכים שנוצרו במקום אחר.
והמלחמה נכנסה לסביון גם בדרך נוספת.
דרך החטופים.
בסוף מאי 2024 התכנסו מאות מתושבי היישוב לאירוע "מתאחדים למען החטופים". ג'ימי מילר, בן משפחת ביבס, הגיע וסיפר על בני המשפחה שהוחזקו אז בעזה. הוא הציג ציור שצייר אריאל ביבס לפני שנחטף, שבו דמיין את עצמו כגיבור־על שמציל אנשים. אורית מאיר ג'אן, אמו של אלמוג מאיר ג'אן, שהיה אז עדיין בשבי, דיברה גם היא בפני התושבים. נרות כתומים הודלקו, בלונים צהובים הופרחו ונישאה תפילה להשבת החטופים.
ימים ספורים לאחר מכן חולץ אלמוג מאיר ג'אן בחיים במבצע ארנון.
אבל המאבק להשבת החטופים עוד היה רחוק מסיומו.
באוקטובר 2024, כשמלאה שנה למתקפה, קיימה סביון שורת אירועים לזכר הנרצחים ובקריאה להשבת 101 החטופים והחטופות שעוד הוחזקו אז בידי חמאס.
גם כשהזמן עבר, הנושא לא נעלם מסדר היום המקומי. בסיכום שנת 2025 של המועצה נכתב במפורש כי קהילת סביון עדיין ממתינה להשבת רס"ל רן גואילי ז"ל, שנותר אז בעזה.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, אפשר לשאול למה בכלל להקדיש כתבה לסביון במסגרת הפרויקט הזה.
הרי הטבח לא התרחש כאן.
אין כאן קיבוץ שנשרף.
אין רחוב שמספר בעצמו את מה שקרה בבוקר ההוא.
והתשובה היא ש־7 באוקטובר לא יצר רק סיפורים של מי שהיו בזירה.
הוא יצר גם מבחן למי שלא היו שם.
מה אנחנו עושים כשהאסון הוא של מישהו אחר?
האם אנחנו מתרגשים לכמה ימים וממשיכים הלאה?
או שאנחנו שואלים מה יש לנו לתת.
לפעמים זו מיטה.
לפעמים תרומה.
לפעמים קשר עסקי שיכול להפוך לקורות חיים ולעבודה חדשה.
ולפעמים זו פשוט הנכונות להמשיך להזכיר את מי שנמצא רחוק מהבית גם כשהחיים המקומיים כבר חזרו כמעט למסלולם.
סביון היא יישוב קטן ואמיד במרכז הארץ, רחוק מאוד במציאות היומיומית מנתיב העשרה שעל גבול הרצועה.
בדיוק בגלל המרחק הזה יש משמעות לחיבור שנוצר ביניהם אחרי 7 באוקטובר.
לא חיבור של גורל זהה.
חיבור של אחריות.
שלוש שנים אחרי, אי אפשר למדוד את התרומה של קהילה רק במספר הארגזים שאספה או בכמות האירועים שערכה.
אבל אפשר להסתכל על פעולה אחת מנובמבר 2023.
עשרה אנשים שנתלשו מהבית שלהם חיפשו עבודה.
יישוב אחר פרסם את השמות ואת קורות החיים שלהם ואמר לתושביו: אולי מישהו כאן יכול לפתוח להם דלת.
זו לא גבורה מהסוג שעליו מעניקים צל"ש.
אולי היא גם לא צריכה להיקרא גבורה.
זו פשוט חברה אזרחית שעושה את מה שהיא אמורה לעשות כשחלק אחר ממנה נפגע.
ובפרויקט שמספר את שלוש השנים מאז 7 באוקטובר, גם לזה מגיע מקום.
לא רק למי שנלחם.
לא רק למי שניצל.
לא רק למי שאיבד.
גם למי שראה אדם אחר בצרה ושאל:
מה אני יכול לעשות?
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
