זמן לסכם עונה / הטור של סטפן חדד
זה הזמן לסכם עונה ולהודות לכל אלו אשר עזרו לפתוח עונה ולעשות את הבלתי ייאמן. כידוע לכם מכבי שעריים החלה את צעדיה הראשונים לפתיחת העונה מכלום, ללא תקציב. להעמיד שחקנים, ללא תקציב למאמן וכמובן ללא מגרש ראוי. כאן אנו, קבוצת האוהדים, רוצים להודות מקרב לב לכל הנוגעים בדבר אשר נתנו מעצמם לילות כימים על מנת להעמיד קבוצה ראויה, הן בגיוס תרומות, הן במכירת המנויים, הן בשיפוץ המגרש וכמובן בעידוד הקבוצה.
בראש ובראשונה לקהל המסור אשר הלך אחרי הקבוצה עד לסוף העולם בכדי לעודד ולא הירפה גם בהפסדים צורמים – אבל מסתבר שהכול לטובה ובזכותכם נשארנו בליגה. תודה לשחקנים שבלעדיכם כל זה לא היה יכול לקרות. תודה לכל אחד ואחד מכם. תודה למר אלדד פרי אשר נתן את תרומתו הנדיבה – בלעדיו מי יודע מה היינו עושים?
תודה לחברי ההנהלה היקרים. בראש ובראשונה לאלי מוזס, גל איילון ולך – כפיר קירט – למרות כל המהמורות ידעת להחזיק את הקבוצה ולא התייאשת. לאביחי לוי היקר, נתת לילות כימים לטובת האוהדים ומי כמוך החדיר בנו אופטימיות ברגעים הכי קשים. למני סוויסה, תודה רבה לך שעשית את הבלתי יאומן וכמובן למוטי נדב ויגאל עיון, שנתתם מעצמכם המון בהתנדבות מסורה. התודה הכי גדולה מוקדשת למאמן שלומי עמר היקר, על זה שידעת לעמוד על שלך ונתת מעצמך מעל ומעבר להעמיד קבוצה ראויה במינימום תקציב ובמקסימום נחישות.
ישנם מספר שמות שלהם שלוחה תודה אמיתית – אוהדי שעריים בלב ובנשמה: פיני ולקוביץ’, גולן לוי, חן זיגדון ,חי זיתון, אבי רווח, איתמר יעיש, ניסים טויטו, אופיר בנאי, רועי טויטו, פרי שלר, יובל בן שושן, מתן נחמני, ניר כהן, עומר אחארק, משה בוטבול ועוד רבים וטובים. לסיכום, תודה רבה לכולם. העונה הבאה כמובן גם לא הולכת להיות קלה – וכבר עכשיו אנו מתחילים בגיוס הכספים.
הרבה יותר מעליית ליגה / פיני הגדול
מה לא עברנו השנה בשעריים? אלדד פרי עזב, קבוצה של עשרה אנשים לקחה את הקבוצה מכלום, בלי מגרש, בלי כסף. המצב היה מייאש לגמרי. לא הייתה לנו ברירה והתחלנו לאסוף כסף מהאוהדים – והאוהדים, כל הכבוד להם, הם נרתמו למהלך ותרמו ביד רחבה, כמאתיים חמישים אלף ש”ח שזה המון לקבוצה בליגה א’ במיוחד אחרי נשירת ליגה. המשכנו, פנינו לאלדד פרי, פנינו לעוד אנשים, התחלנו להקים את הקבוצה, עשינו ישיבות, החלטנו להקים מגרש ואמרנו שגם ככה זו קבוצה של ילדים ואולי לא נישאר בליגה ובאמת בעזרה של כמה אנשים טובים שעזרו, התנדבו, ניקו את המגרש, סויסה שטיפל בדשא – עשינו מגרש בונבוניירה ואחרי שני משחקים ששיחקנו מחוץ לרחובות שגם עלה לנו בנקודות, חזרנו למגרש הביתי. איזה התרגשות, חזרנו לבית של רחובות, אין מה להגיד. ההישג הוא ענק! נשארנו בליגה שני מחזורים לסוף למרות שיש לנו תקציב של 400 אלף שחקנים שזה אולי תקציב של שחקן אחד במרמורק.
המצב היה מאוד מאוד קשה ולמרות הכל אני רוצה להגיד תודה לכל הנפשות הפועלות: למאמן, לעוזרים, לאפסנאים, להנהלה, לאוהדים היקרים – שבאמת אין מה להגיד… יצאנו לדימונה באוטו עם מלא חששות, כי היו ארבע נקודות הפרש ואם אנחנו מפסידים ומחנה יהודה – שכולם ציפו שינצחו – מנצחים – אז אנחנו בהפרש נקודה עם שני משחקים לסוף כשלהם, על הנייר, יש שני משחקים קלים. הגענו למגרש, חום אימים, אי אפשר לזוז. היינו מאה אוהדים של שעריים שנתנו אוירה ביתית ממש – והסוף היה כזה מתוק. כל מי שהיה מקורב וידע את הקושי על איך שהקבוצה הזו קמה מהקרשים ומכלום נשארנו בליגה, יבין למה זה יותר מעליית ליגה של הליגה הלאומית. אנשים בכלל לא מבינים את המצב. לא היה כלום! לכן השמחה התפרצה. באנו למגרש, שמחנו עם השחקנים וחבל על הזמן הייתה שמחה כמו עליית ליגה – ומפה אני מקדיש את ההישארות לאביחי לוי ולדוד עומר, שתהיה להם החלמה מהירה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, לאוהדי שעריים שנפטרו השנה – ומצפה לעונה הרבה הרבה יותר טובה.
לסיום, אני רוצה להזכיר שלושה אנשים יקרים ולהגיד להם המון תודה מכל אוהדי שעריים: אלדד פרי, שגם השנה תמך ובזכותו הקמנו את המגרש מחדש, הוא עזר בתרומה יפה; למתן דיל שעזר ותמך וגם הפך לאוהד של הקבוצה. אני מסיר את הכובע בפניו, כל הכבוד! ולשמחה גד, האחד והיחיד, שמאחורי הקלעים עושה הרבה דברים בשקט ובצנעה – גם כשאף אחד לא יודע. תודה לשלושתכם, אתם גדולים מהחיים!
