מתחקיר אודות התנהלותה של המועצה הדתית והעומד בראשה, יצחק מוסאי, עולה כי העובדים ממורמרים, פיטורים התבצעו לטענתם שלא כחוק, קיים נתק בין הממונה/היו”ר לבין רב העיר דוד אבוחצירא וחמור לא פחות: לטענת התושבים אין מענה לצרכיהם הבסיסיים לרבות זלזול בנקברים. ברוב המקרים נשאלת השאלה: האם זה כשר? ייתכן. כשר אך מסריח. תגובת המועצה הדתית: “השאלות נוגעות לניהולה הפנימי של המועצה הדתית אשר לא ייערך מעל גבי דפי העיתון”.
תחקיר סטטוס בשיתוף חדשות אפס שמונה – חלק א’
התחקיר הזה מובא לקוראים לאחר חודשים ארוכים של בדיקות אודות התנהלותה של המועצה הדתית ביבנה. הטענות מכל עבר רבות, וככל שנכנסים יותר לעומק, מגלים כי התושבים, שהם למעשה הצרכן הסופי, נתקלים בשורה של ליקויים ואפס התחשבות. גילוי נאות: טרם פרסום הדברים המובאים כאן, היו ניסיונות מצד גורמים במועצה הדתית למנוע את פרסום הדברים אולם טובת הציבור קודמת לכל. תפקידנו להביא לידיעת הציבור את אחורי הקלעים – בין היתר של המקום הזה, שאמור להעניק שירות לתושבים ובמקום זאת מותיר אותם (לכאורה), כואבים, זועקים שמישהו ממקבלי ההחלטות יתעורר ויעשה בדק בית. ויפה שעה אחת קודם.
●●●
המרואיינים בכתבה טוענים כי ההתנהלות הקלוקלת נעוצה בסכסוך בין יושב ראש המועצה הדתית, יצחק מוסאי לבין העובדים. האחרונים מאשימים אותו כזה שמושך בחוטים, כאיש הכל יכול, אשר בגללו מרבית הטענות וחוסר שביעות הרצון של הקהל מפעילותם. אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה לפיה לא מדובר בסכסוך או שניים אלא חוסר תקשורת של ממש בין הבוס הגדול לעובדים ‘הזוטרים’. יתרה מכך, לא רק שם קיים נתק אלא גם בין מוסאי לבין רב העיר דוד אבוחצירא. “מה שצריך להיות הקשר הכי חם בעיר – בין יו”ר המועצה הדתית לבין הרב הראשי מתגלה כחוסר תקשורת שלא ברא השטן”, מספר ב’, תושב העיר, המקורב לשניהם. “הם לא מתנהלים בצוותא, וזה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה”.
והבוס לא אוהב את הרב?
“לא, לא. זה לא שהוא לא אוהב את הרב. את מכירה את אפקט הש”ג? בכל בסיס יש אחד שפותח וסוגר את השער. נתנו לו מפתח והוא חושב שכל הבסיס שלו. במקרה שלנו נתנו לו את תפקיד היו”ר והוא חשב שכולם יתכופפו לו כולל הרב, אמא של הרב, אבא של הרב. אין גישה של ‘בוא, נשמה, נזיז לך את העניין’, הכל באנטי”.
הכל מתחיל בגזברות
בבדיקה שערכנו, מתברר כי הכל למעשה מתחיל במחלקת הגזברות, מחלקה שבה מתגלגלים כספים רבים. בדרך כלל ישנם שלושה חותמים: יושב הראש, הגזבר וחותם נוסף (בעל תואר בכלכלה). לאחר שהגזבר עזב את תפקידו, תמוה היה כי מעל שנה לא אוייש תפקיד הגזבר, במועצה הדתית שכן טבעי היה שהחותם השני – ימונה במקומו. מעבר לכך כיצד ייתכן כי במקומו הפכה קרובת משפחתו של היו”ר למורשית חתימה, קרי בכדי להעביר כספים היה על שניהם לחתום. הקשר המשפחתי מעלה חשש שאין שום ביקורת או שיקול דעת מצד מורשית החתימה. כמובן שאין בעניין זה חלילה, כדי להאשים אף אחד במעילה או בדבר דומה, אולם אין ספק כי הנושא הזה מטריד ומעלה תהיות רבות בנוגע להתנהלות המועצה הדתית והמושך בחוטים.
דורון מלכה מסר בתגובה: “נבחרתי למועצת העיר בבחירות האחרונות. אין לי מושג מה קורה שם היום, מי אמור היה להחליף אותי. קיבלתי מכתב מהיועץ המשפטי של העירייה שאסור לי להתעסק עם המועצה הדתית – ולכן עזבתי. יותר מכך אין לי מה להוסיף”.
●●●
הסכסוך עם העובדים
“היה סיפור עם עובד שלא הגיע להרמת כוסית לרגל ראש השנה עקב אשפוז של בנו בבית החולים שערי צדק בירושלים כשהכל מגובה במסמכים. העובד הזה לא קיבל מתנה, כששאר העובדים קיבלו בטענה שהוא לא זכאי למתנה בגלל שהוא לא הגיע. נו, באמת? איך אתה לא מתבייש? תשמעי, בכל שנה בתאריך ז’ באדר מתקיים יום הקדיש העולמי ומתבצעת סעודה לעובדי המועצה הדתית עם קבלת מתנה לעובדים מטעם המועצה הדתית. אחד העובדים היה חולה ונותר בביתו. הוא הגיש חופשת מחלה לאותו היום ולא קיבל את המתנה. למה?!?! היו”ר טען שרק מי שהגיע לסעודה זכאי לקבל מתנה”.
חמור מזה, יעקב (שם בדוי), שביקש גם הוא להישאר בעילום שם מספר כי ההתנהלות הקלוקלת מתחילה מהראש, ומגולל עניין לא חוקי לכאורה, הנוגע לשני עובדים שלא הוחתמו מראש על חוזה העסקה ואף לא קיבלו הודעה מראש על תנאי העסקתם במשך שש שנות עבודתם, הפרשה משנת 2017. “ההתנהלות הזאת לא חוקית כשלעצמה!”, הוא אומר, “התבקשנו לחתום על חוזה חד צדדי שפוגע בזכויות העובד. צריך להיות או עיוור או מפגר כדי לחתום על החוזה. הציגו לנו סעיפים הזויים, כמו שההסכם יחול לשלושה חודשים. אחרי שאני שש שנים במערכת אתה רוצה לתת לי חוזה לשלושה חודשים ואז לפטר אותי? זו הייתה הדרך הקלאסית לפטר אותנו. קלאסית מבחינתו. כמובן שלא חתמנו. צריך להבין, אני עובד עבור 1,200 שקל לרבע משרה. בפועל אני עושה ג’סטה למערכת כי המשכורת הזו לא שווה את הדלק, לא את כאב הראש, לא את החום ולא את הגשם ולא כלום. עוד משהו, אנחנו עם הרב תמיד. הוא יבקש ביקורת במאפייה בשתיים בלילה – אני יוצא מהמיטה, לא חושב פעמיים. מה שהרב צריך אנחנו עושים. הוא יותר מאבא שלנו. מי שמכיר את הרב ופוגש אותו – אי אפשר שלא להתאהב באיש הזה, מפני שהרבה לפני שהוא רב – הוא בן אדם מדהים”.
●●●
ובחזרה לעובדים. אותם עובדים פנו לעו”ד לענייני עבודה מכספם הפרטי לייעוץ והעו”ד הורה להם חד משמעית שלא לחתום על החוזה הנ”ל. כשהם סירבו לחתום על החוזה הנ”ל וביקשו לנסח חוזה שיהיה מקובל על שני הצדדים, התגובה הייתה זימון לשימוע לפני פיטורין. העובדים פנו לעו”ד, נציג ההסתדרות בעיר, על מנת שיהיה נוכח בשימוע. השימוע נעשה בנוכחות היו”ר, היועץ המשפטי של המועצה הדתית מטעם משרד הדתות, הנהלת החשבונות של המועצה הדתית, עו”ד והעובדים, כל אחד בנפרד – כמקובל בחוק. במהלך כל השימועים נאמר כי העובדים אינם נשמעים ליו”ר ואינם סרים למרותו – הם כמובן הכחישו את הדברים. בעניין זה נשאלת השאלה: כיצד ייתכן שדווקא לאחר סירוב העובדים לחתום על חוזה חד צדדי, העובדים הוזמנו לשימוע . האם זה מקרי ?. למחרת בבוקר הוציא היו”ר מכתבי פיטורין לא חוקיים לעובדים הנ”ל, ובהם צוין כי העובדים פוטרו “לאחר החלטת המועצה” למרות שלא הייתה ישיבת מועצה בעניין – זהו שקר שחור על גבי לבן, ואף הליך לא חוקי על פי הנהלים. בסופו של דבר, בזכות התערבותו של סגן ראש העיר רפאל (פאלי) כהן – הפיטורין בוטלו על ידי מכתב “ביטול פיטורין” שהוצא לעובדים ביום שלמחרת. אחד העובדים אמר: “אסור היה לו לפטר. מה זה, עסק של אבא שלו? הוא עשה מהלך לא חוקי ולכן באותו היום הוא כינס את המועצה וציפה שיהיה לו רוב, מה שלא קרה בפועל”.
פרשת מפקחי הכשרות
על פי ההגדרה מפקח כשרות הוא אדם העוסק בפיקוח על תפקודם של משגיחי כשרות מטעם מי שנתן את תעודת ההכשר. ידוע כי קיימת הקפדה בנושא זה ברוב המועצות הדתיות במדינה, אך האם גם ביבנה? תלוי את מי שואלים. לדברי משה (שם בדוי), גם בנושא המשגיחים מתנהלת קומבינה שלמה של סתרים. “משגיח כשרות שחויב על ידי המפקח האחראי עליו לעשות ביקורות במוצ”ש בעסקי המזון עליהם הוא אחראי פעמיים בחודש לפחות, קיבל הנחיה מהיו”ר שלא לעשות זאת. כשהמשגיח ביקש מהיו”ר למנות משגיח מחליף למוצ”ש, תגובתו של היו”ר הייתה כי אין לו את האפשרות, ומבחינתו שלא תהיה כשרות בעסקים הללו במוצ”ש, מה שגרם למשגיח להמשיך ולעשות את עבודתו, ללא קבלת שכר במשך שנה שלמה”, הכל מתוך דאגה לכשרות, לבעלי עסקים ולתושבים.
למות בכבוד
אחד הנושאים שהסעירו את האנשים שלקחו חלק בכתבה זו, היה בענייני קבורה. לפני מספר שנים נפטרה אישה שאינה תושבת העיר כשהיא מותירה בצוואתה בקשה להיקבר בבית העלמין ביבנה – היכן שבני משפחתה קבורים. “כשהמשפחה הגיעה למשרדו של היו”ר בבקשה לסדר את עניין הקבורה הם התבקשו לשלם סכום כסף על פי חוזר מנכ”ל משרד הדתות. רינה (שם בדוי): “לא אשכח שחמותי נפטרה בלילה – והם גרים בתל אביב – שביקשה לפני מותה להיקבר כמו כל המשפחה שלה ביבנה. באתי לבחור הזה (הכוונה למוסאי) והסברנו שכל המשפחה קבורים פה. הוא אמר שצריך לשלם כסף והקברים כבר אחד על השני, הדו הזה. ‘אפילו לאח שלי, למשפחה שלי, לא אתן קבר יחיד – רק הדו – והסכמנו. הוא נקב באיזה סכום אסטרונומי, עשרות אלפי שקלים, אבל מה שעניין אותנו באותו רגע זה שהיינו צריכים לקבור אותה בעוד שעתיים. אמרתי לו: ‘אני תושבת יבנה, אתה מכיר אותי, לא אברח והוא ענה: ‘זה לא מעניין אותי בכלל, אם לא יהיה את כל הכסף אתם יכולים לחכות עם הקבורה. זה היה מגעיל, דוחה ואני מקווה שלא ניפול בידיים שלהם. אמרתי ‘אוכל לתת צ’ק שהפירעון שלו לתאריך שתיגמר השבעה, שנאסוף את הכסף, אבל הוא ענה: ‘לא! אני רוצה את כל הכסף, אני לא עושה טובות לאף אחד’. אמרתי לו תעשה לי טובה ‘קח את הצ’ק, אבל אל תפקיד אותו, בכל זאת זה סכום אסטרונומי. הוא ענה: ‘ברגע שנגמרת השבעה אני מפקיד את זה בבנק – אם את לא מביאה לי את הכסף’. בנוסף, הוא דיבר על החזרים או הנחה. איזה החזרים, איזה נעליים? עד היום אני מחכה להחזרים עבור משפחתה. לצערי, ההתנהגות שלו הייתה שבית הקברות שייך לאבא שלו והוא יחליט מי ייקבר לבד ומי לא ייקבר לבד – וכנראה שאין מי שיפקח עליו – והוא עושה מה שהוא רוצה שם”.
ראוי לציין כי מוסאי הסכים לדחות את התשלום, אולם התרעומת של רינה יצאה בגלל התנהלותו מולה , שהייתה לדבריה חסרת רגישות, כאשר היא והמשפחה מצויים באבל וברגעי משבר. יתרה מזו, נניח שהסתבר שלא מגיע הנחה או החזר, מדוע הוא לא מעדכן?!!
האטימות נמשכה בחודש שעבר עם פטירתו של גיא וקנין, מהדמויות האהובות בעיר, איש הנתינה מ’סבבא שלמה’ שליבו נדם בשהותו בקנדה. “היהודי הזה נפטר בחו”ל בנסיבות ממש קשות ולא נעימות, נעשתה עבורו עזרה שאין כמותה מצד מספר גורמים בעיר ובקנדה. לצערנו התבשרנו שגיא נפטר ביום שישי, כשהדבר הכי קריטי כדי לזרז את הבאתו לקבורה בארץ היה אישור קבורה מטעם המועצה הדתית יבנה. המשפחה פנתה בצאת השבת (ליל הושענה רבה) ליו”ר מוסאי בבקשה להוציא מכתב שמאשר את קבורתו של המנוח והוא ביקש שיגיעו בבוקר בטענה שהוא בתענית דיבור, דבר שעלול לעכב את הקבורה. אחרי דין ודברים עם משפחת המנוח ועירוב רב העיר וסגן ראש העיר פאלי כהן (שוב), הוסכם לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת לקדם את קבורתו. “מדוע להתעלל במשפחות השכולות ובסוף לעשות? למה בדרך הקשה?”, נזכר מקורב למשפחה, השבוע. “היינו מזועזעים. איך אפשר? בהלכה אחד הדברים הכי חשובים הוא לא להלין את המת, כלומר לזרז את הקבורה ככל שניתן. המשפחה הכואבת הסבירה לו כי כל עיכוב מצידם לשלוח את המכתב יהווה עיכוב בקבורה, אך הוא עמד על שלו ואמר להם שהוא כרגע עסוק בלימוד ליל הושענה רבה והוא לא פנוי לדבר הזה”. האם זה כשר? ייתכן. כשר אך מסריח.
●●●
בימים בהם הממשלה דנה בסוגיית המועצות הדתיות בישראל, הרי שלא מן הנמנע כי גם ביבנה, ייערכו שינויים – ובוודאי לאחר סדרת הכשלים שחלקם מובאים בכתבה זו. כידוע, כל עובדי המועצות סיימו את תפקידם, ויושבי הראש מונו לממונים עד לכינון הממשלה הבאה ומינויים חדשים במועצות הדתית – מכאן שגם מוסאי מונה לממונה. גורם המעורה בדברים סיפר כי “עכשיו הם עושים מה שהם רוצים, מה שנקרא: ‘מנקים אורוות’. בכל מצב בו נדרש לסיים התקשרות עם עובד יש לקרוא לו לשימוע, לכנס ישיבת מועצה ולקיים הצבעה, אבל כרגע אין כבר חברי מועצה אז הוא עושה מה שהוא רוצה לבד, מקבל עובדים ומפטר עובדים כאוות נפשו, בעצם מסדר לעצמו עכשיו את כל העניינים – ומזה צריך להיזהר”.
הפרוטוקלים והמכרזים
פנינו אל המועצה הדתית בבקשה לקבל את הפרוטוקלים מישיבות המועצה, שהתקיימו בתשע השנים האחרונות. עד לרגע סגירת הגיליון טרם התקבלה התשובה בנושא, כלומר מאז פנינו ב-20.11 לא התקבלו הפרוטוקולים. אם כן, לא ברור מדוע – הרי אם אין מה להסתיר הרי שגם אין בעיה להביא את המידע בפני הציבור.
בנוסף, בנושא המכרזים, ככל שידוע לנו, עד לפני מספר שבועות לא התקיימו מכרזים בתקופה בה המועצה כיהנה. נדמה כי המועצה הדתית מיתממת שהרי הממונים מונו רק לפני שלושה שבועות (!!!) ובתקופה בה ישנם ממונים ואין מועצה – נהוג שלא לפרסם מכרזים אלא אך ורק כאשר ישנה מועצה שמאשרת את המכרזים והזוכים בהם (מה שכאמור לא אירע). אם כן, נשאלות השאלות: כיצד, איך ומדוע בשנים האחרונות לא פורסמו ו/או התקיימו מכרזים לכל משרות כח האדם?!? אנו מבטיחים לעקוב. המשך יבוא.
●●●
תגובת המועצה הדתית
פנינו אל המועצה הדתית ושאלנו מספר שאלות כדלקמן: 1. מדוע עוד לא מונה גזבר למועצה הדתית ביבנה, מזה שנה? 2. מדוע קרובת משפחתו של יושב הראש (הממונה) חותמת על צ’קים והאם לא מדובר בניגוד עניינים ו/או עניינים אישיים האסורים על פי חוק? 3. ידוע לנו כי קיים סכסוך בין היו”ר לעובדים – מאין נובעים הדברים? מדוע מגיעים למצב כזה? 4. ידוע על מספר שימועים שהיו אמורים להגיע השבוע לכדי פיטורים – מדוע מגיעים למצב כזה בזמן כה עדין בו הממשלה טרם הוקמה? 5. איך אפשר לנהל מועצה דתית בניהול תקין אם קיים מתח עצום בין רב העיר לבין יושב הראש – זאת לפי עדויות כולל התערבות של היו”ר בהחלטות של הרב ובנוסף העובדה כי היו”ר אינו מערב את הרב בנושאים הקשורים אליו – כמו בניית בית העלמין ופיתוח מקוואות? 6. האם יש ליו”ר יריבים? ואם כן, מי מנסה לשים לו רגל?
זו התגובה שקיבלנו: “המועצה הדתית התפזרה והיא מנוהלת בידי ממונים. לא ידוע על קרבת משפחה היוצרת ניגוד עניינים. יתר השאלות נוגעות לניהולה הפנימי של המועצה הדתית אשר לא ייערך מעל גבי דפי העיתון אלא במשרדי המועצה ובהתאם לנהלים המקובלים”.
