ד”ר כלנית הרשקוביץ שפורן, מנהלת מחלקת יילודים והפגיה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, היתה אמורה ללדת בסוף החודש, בניתוח קיסרי שנקבע מראש. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד – בשבת בערב, תוך כדי המלחמה, החלו לה צירים, והבינה שהיא נכנסת לקיסרי כבר למחרת בבוקר.
“הסיטואציה בחדר ניתוח היתה כל כך מרגשת”, מספרת ד”ר שפורן, “כל מי שנכנס – מהרופא המנתח, דרך האחיות, הסניטרים וכולם – חיבקו אותי והתרגשו יחד איתי”.
ד”ר שפורן, שמנהלת במרכז הרפואי קפלן את הפגיה ומחלקת היילודים (תינוקיה) מאושפזת כעת לאחר הניתוח במחלקת היולדות. בראשון בערב, מספר שעות בודדות לאחר הניתוח מתחילות אזעקות ברחובות, וד”ר שפורן ממהרת לתינוקיה הממוגנת בקפלן, אותה היא מנהלת. היא רואה שהצוות הרפואי תחת עומס, וכמובן לא מהססת: בעודה לבושה בחלוק היולדות של בית החולים, היא מסייעת לרופאים במשמרת בטיפול ביילודים. “זה היה מצב סוריאליסטי”, היא אומרת, “ניגשתי לטפל בתינוק, כמו שאני תמיד עושה, אבל הייתי צריכה להסביר לאמא מי אני, ולמה אישה בחלוק בית חולים שנראית כמו מטופלת ניגשת לתינוק שלה”.
האם, אמנם היתה מופתעת לראות את ד”ר שפורן בחלוק מטופלים, אך שמחה לראות שהתינוק שלה מקבל את המענה והטיפול הטובים ביותר. “הימים האלה מחייבים את כולנו להתגייס”, אומרת ד”ר שפורן. בשבעה באוקטובר, היום בו החלה המלחמה, היא עדיין היתה בחודש תשיעי, ולמרות נפילות שהיו באזור בו היא מתגוררת, היא יצאה באופן מיידי לפגיה: “זה היה מפחיד, והייתי בהריון מתקדם, אבל היה חשוב לי להגיע לפגייה, למרות שהיא ממוגנת וידעתי שהתינוקות בטוחים”.
לגבי המשך חופשת הלידה שלה, ד”ר שפורן כבר מודיעה: “יש לי צוות מדהים ואיכותי, אבל איפה שאני יכולה לסייע ולעזור אעשה זאת. אני לא יכולה להתנתק מהמחלקה, מהאנשים ומהתינוקות שזקוקים לי, בייחוד לא בימים אלו, שאנחנו מקבלים לפה יולדות מהאזור תחת אזעקות ויולדות מפונות מדרום הארץ”. היא מסכמת: ” אני אוהבת את התפקיד שלי בשגרה, אבל עכשיו אפילו יותר. דווקא בימים האלה, התינוקות החדשים נותנים לכולנו אור בתקופה כ”כ חשוכה, ואיפה שאני יכולה לעזור לייצר קצת אור, אני אהיה שם”.
קרדיט צילום:
