בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין החליט לעכב את ביצוע ההחלטה של בית הדין המשמעתי בתל אביב, להשעות את עו"ד אג'ברייה
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין החליט ביום 1.1.26 לעכב את ביצוע ההחלטה של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, להטיל על עו"ד מהא אג'ברייה עונש של השעייה בפועל מעיסוק במקצועה, למשך שנה. עו"ד סלאם ארשייד ועו"ד ד"ר חסן ג'בארין ממרכז עדאלה הגישו את הערעור בשמה של עו"ד מהא אג'ברייה.
בתאריך 27.11.25 הטיל בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל אביב על עו"ד אג'ברייה עונש של השעייה בפועל למשך שנה. זאת, לאחר הרשעתה ב"התנהגות שאינה הולמת עורכת דין" ו"עבירה בפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין", בעקבות שני פוסטים שפרסמה בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה: הראשון, בשעה 7:30 בבוקר ה- 7/10/2023 שבו כתבה עו"ד אג'ברייה "בוקר טוב עזה", ולמחרת, בעקבות תגובות מחברים יהודים-ישראלים, בו כתבה כי "אני תמיד הייתי ואהיה בצד של העם שלי בכל מקום הוא נמצא בו ובכל דרך של התנגדות שיבחר בה כלגיטימית לכיבוש, למצור ולאפרטהייד".
בערעור שהוגש ע"י מרכז עדאלה ב- 25.12.25 לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין נגד החלטת בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב צוין כי עו"ד אג'ברייה העידה שבפרסומים שלה היא לא תמכה ולא הייתה לה כוונה בשום אופן לתמוך בטבח שבוצע ב- 7.10 ע"י חמאס, והיא הביאה ראיות רבות המעידות על כך. בנוסף, בערעור נטען כי החלטת בית הדין המחוזי מבוססת על התרשמויות סובייקטיביות בהעדר ראיות מלשכת עורכי הדין התומכת בטענותיהם ומוכיחות קיומה של פגיעה ממשית באינטרס ציבורי כלשהו. משכך, נטען בערעור כי פסק הדין פגע באופן בלתי חוקי בזכויותיה החוקתיות של עו"ד אג'ברייה לחופש הביטוי וחופש העיסוק.
עוד נטען בערעור כי ניתן להטיל סנקציות בגין התבטאויות רק כאשר הביטוי קשור באופן ישיר לתפקודי הליבה של מקצוע עריכת הדין, וכי שני הצדדים הסכימו שהפרסומים שלה אינם נכללים בקטגוריה זו. ארגון עדאלה אף תיעד אכיפה בררנית נרחבת בהקשר זה: מאז ה-7 באוקטובר 2023, לא ננקטו הליכים משמעתיים נגד עורכי דין יהודים-ישראלים בגין הצהרות גזעניות או אלימות, כולל קריאות המגיעות לכדי הסתה לרצח עם, גם כאשר אלו נאמרו בפורומים מקצועיים.
בהחלטתו לעכב את ביצוע ההחלטה של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, קבע יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, עו"ד שלומי באשי, כי "עיכוב ביצוע ההשעייה עד להכרעה בערעור אינו צפוי להסב פגיעה ממשית באינטרס הציבורי או באמון הציבור במקצוע עריכת הדין…מנגד, תחילת ריצוי ההשעיה עובר לדיון בערעור עלולה לגרום למבקשת נזק שאינו בר־תיקון, שכן גם אם יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את תקופת ההשעיה שכבר רוצתה."
בנוסף, קבע יו"ר בית הדין כי "אין בעיכוב הביצוע כדי ליצור לזות שפתיים או לפגוע באמון הציבור במוסדות המשמעת של הלשכה. אדרבה, היעתרות לבקשה משדרת כי הליך הערעור אינו הליך תיאורטי בלבד, וכי קיימת נכונות לבחון את גזר הדין בטרם ייושם בפועל, מקום שבו הדבר מתאפשר מבלי לפגוע בתכליות הדין המשמעתי."
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
